מאיר מארים שאפיט
רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין. נודע בעיקר כפרשן התלמוד הירושלמי, בשל ספריו ניר ו"לולאות". שימש כרבן של מייצ'יט, וישנבה, יאקובשטאט, שווינציאן וקוברין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסביבות שנת תק"ס, בעיירה ניי מוש (Nowa Mysz) ליד ברנוביץ', ליטא. בגיל 15 שנים, התמנה כרבה של העיירה מייצ'ט, ובכך היה לאחד הרבנים הצעירים ביותר מעולם. אחרי מייצ'ט שימש ברבנות העיירות והערים וישנבה; יאקובשטאט, לטביה; שווינציאן, שליד וילנה; עד למינויו כרבה של קוברין, משרה בה החזיק עד פטירתו בשנת תרל"ג.
רבי יהושע יצחק שפירא (ר' אייזל חריף) נהג בו כבוד בשל חיבורו על התלמוד הירושלמי, והיה מכנה אותו "תנא ירושלמאה" [=התנא הירושלמי]. זאת למרות היותו של ר' אייזל מתנגד חריף לחסידות, ודרכו למתוח ביקורת נוקבת אף על רבנים ידועי שם, ונטייתו של הרב שאפיט לתנועת החסידות.
הרב שאפיט, נטה כבר בצעירותו לחסידות והיה חסידם של רבי מרדכי ורבי נח מלעכוויטש, ושל רבי משה פאלייר מקוברין. כמו רבים מחסידיו של רבי משה מקוברין, דבק לאחר פטירתו ברבי אברהם וינברג (ה"יסוד העבודה"), האדמו"ר הראשון מסלונים, ונעשה לחסיד סלונים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרבי מאיר מארים שאפיט היו שני בנים: רבי בצלאל חיים, רב בוויאזין; ורבי אהרן יהושע שהיה עסקן ציבורי בקוברין, ובשנותיו האחרונות בטבריה. חתנו היה הרב יצחק מתתיהו סנדברג, נכד רבו ה"יסוד העבודה", וממנהיגי חסידות סלונים בטבריה. חתניו של הרב סנדברג היו הרב אשר זאב ורנר רבה של טבריה והרב פנחס מנחם ישעיה מינצברג מחבר ספר מרגניתא דר' מאיר ומוציא לאור של ספר הניר על סדר נשים (ורשה תרצ"ב).
בן אחותו ותלמידו, היה הרב אברהם אהרן יודלביץ.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לולאות (וילנה תרכ"ו) - ספרו הראשון, היחיד שיצא לאור בחייו, כולל מראי מקומות שנועדו להקביל בין סוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי, וגם בין קישורים פנימיים בתוך הירושלמי.
- הניר (תרל"ה, תר"נ, תרצ"ב) - יצא לאור על ידי בניו לאחר פטירתו. צאצאו הרב עדין אבן ישראל הוציא בשנת תשל"ט במסגרת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, חלקים מהחיבור שנותרו בכתב יד. ספרו על מסכת שביעית יצא גם על ידי הוצאת פלדהיים בני ברק תשי"ט (דפוס "קולמוס", גבעתיים). על מסכת נדרים הודפס על ידי נכדו מתתיהו ליפשיץ, בתוך הספר "רבי מאיר מארים אב"ד קוברין", בשנת תשע"ד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה צינוביץ, רבני מייטשעט ולמדניה - ב, בתוך: בן ציון חיים אַיָלון-ברניק (עורך), ספר זיכרון לקהילת מייטשעט, תל אביב: ארגון יוצאי מייטשעט בישראל ובחוץ לארץ, תשל"ג. עמ' 113–116.
- עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), תולדות המחבר, בתוך: ספר ניר: פירוש על תלמוד ירושלמי מסכתות יבמות כתובות וסוטה, ירושלים: המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, תשל"ט
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' צו-קיד
- אליהו סופר, הגאון רבי מאיר מארים ויצירתו על הירושלמי, בתוך: נר מערבי - שנה ג, גיליון א, ירושלים, תשנ"ב, עמ' פה-צב.
- הלל רוטנברג, "רבי מאיר מארים אב"ד קוברין", נר שילה, תשע"ד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ללאת, מהדורת וילנה, תרכ"ו, באתר היברובוקס, ועוד סריקה אחרת באתר ספרים אונליין
- ניר - סדר זרעים, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר היברובוקס
- ניר - סדר מועד, מהדורת וילנה, תר"נ, באתר היברובוקס
- ניר - סדר נשים, מהדורת ורשה, תרצ"ב, באתר היברובוקס
- ערכו בשם הגדולים השלישי (אות ק"ח, פורום אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשני התלמוד הירושלמי | ||
---|---|---|
המאה ה-16 | רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו | |
המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
המאה ה-18 | רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגלית (פני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי אברהם אשכנזי (נחמד למראה) • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יהושע אייזיק שפירא (נועם ירושלמי) • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב | |
המאה ה-20 | רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר • רבי משה פיינשטיין | |
פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי יהודה בר יקר • רבי מנחם זמבה | |
פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות |