מאיר איזנשטט
.JPG) | |
| קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012. | |
| לידה |
1670 ה'ת"ל פוזנן, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1744 (בגיל 74 בערך) כ"ז בסיוון ה'תק"ד אייזנשטאדט, אוסטריה |
| כינוי | מהר"ם א"ש |
| תקופת הפעילות |
? – 7 ביוני 1744 |
| צאצאים |
משה אייזנשטאדט |
  | |
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש[1]; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות".
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפוזנא שבפולין בשנת ה'ת"ל, נכד אחותו של הרב שפתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' והרב דוד אופנהיימר. לאחר חתונתו למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב, והיה דיין שם[2]. ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשום כך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמוראביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה.
בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות". הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחתו.
בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגנבה[3]. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכה וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ואז התאפשרה חזרתו לעיר.
כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.
אחד מצאצאיו שמרבה לצטט את דבריו בספרו הוא בעל הפתחי תשובה.
ר' מאיר תמך בתחילה בנביא השבתאי לייבל פרוסניץ (אנ') אך לאחר שהתגלה כרמאי חזר בו מתמיכתו ונידה אותו. לפי יהודה ליבס רבי מאיר המשיך לתמוך בסתר בשבתאות והנחיל לתלמידו הרב יהונתן אייבשיץ את אידאולוגיית השבתאות והסתרתה.[4]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר נפטר בכ"ז בסיון ה'תק"ד (1744), ונקבר בבית העלמין הישן באייזנשטט. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגדול כמהר"ר מאיר אב"ד דק"ק א"ש והמדינה זצ"ל מת ונקבר ביום א' כ"ז סיון תק"ד לפ"ק תנצב"ה".
זכרו מונצח בשם הרחוב הקרוי כשם ספרו "פנים מאירות", רחוב הנמצא בשכונת קריית מטרסדורף בירושלים (על שם אחת משבע קהילות). כמו כן צאצאו הרב נתן גשטטנר פתח ישיבה בבני ברק על שמו.
| תקופת חייו של הרב מאיר איזנשטט על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת פנים מאירות
- פנים מאירות על סדר קדשים
- כתנות אור (פירוש לתורה ולחמש מגילות - יצא ביחד עם פרושי נכדו, הרב אלעזר קאליר בשם מאורי אש)
- אור הגנוז (חידושים על מסכת כתובות ועל הלכות יין נסך ביורה דעה)
בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלצק
- רבי בנימין אב"ד לקנבך, חתן רבי יעקב עמדין.
- רבי שלמה
- רבי גבריאל
- רבי יצחק אב"ד נעשוויז וביאלה פודולסק, חתן הרב צבי הירש אשכנזי, ה"חכם צבי".
- רבי אברהם שיפף (נפטר י"ב סיון תקע"ז)
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יהונתן אייבשיץ
- הרב ירמיהו רוזנבוים - אב"ד מטרסדורף וסאנטוב.
מצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אלעזר קאליר אב"ד רכניץ (מח"ס אור חדש)
- רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט (בעל הפתחי תשובה).
- הרה"ק רבי יחיאל ב"ר מנחם גאב"ד מוש. (רבי יחיאל מוש'ער)
- רבי יחיאל מתתיהו צונץ
- הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין)
- רבי איסר זלמן מלצר
- הצייר הרב אלכסנדר אייזנשטט
- הרב נתן גשטטנר
- יהושע ברזילי
- הסוציולוג שמואל נח אייזנשטדט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מאיר איזנשטט", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1013-1011, באתר היברובוקס
- "אייזינשטאט, מאיר בן יצחק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 268–269, באתר היברובוקס
- 'אייזנשטאדט, ר' מאיר ב"ר יצחק (מהר"ם א"ש)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 26 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1224).
- דוד הלחמי, רבי מאיר אשכנזי (אב"ד איזנשטאדט), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קכ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- שלמה שפיצר, על פעילות ה"פנים מאירות" ב"שבע הקהילות", צפונות ג, ב (תשנ"א), עמ' פג-פז.
מאיר בן יצחק איזנשטט (1670-1744), דף שער בספרייה הלאומית
- כתביו
- שו"ת פנים מאירות - חלקים א-ג, אמשטרדם, תע"ה, באתר היברובוקס
- חידושי הלכות (פנים מאירות) על מסכת בבא קמא, לבוב, תרנ"ט, באתר היברובוקס
- אור הגנוז, לבוב, תר"כ, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 'א"ש' הוא קיצור מקובל בספרות הרבנית לעיר אייזנשטט. יש לציין כי גם רבי מאיר איזנשטטר כונה מהר"ם א"ש על שם עיר הולדתו, ואין לבלבל ביניהם. כמו כן אין להתבלבל, עם בן דורו רבי מאיר בן חיים קצנלבויגן מאיזנשטט, מחבר ה"נר למאור" על מאמר עולם קטן לרמ"ע מפאנו, הגהות על ספר הגלגולים ופירוש למגילת אסתר, "משתה יין".
- ^ הסכמת דודו ר' יונה נחום כ"ץ על ספרו פנים מאירות
- ^ ב'שם הגדולים השלישי' מספר כי נאנס לשמור את סוד הגנבים וברח ע"מ שלא לשתף עמם פעולה. בפורום 'אוצר החכמה'
- ^ יהודה ליבס, סוד האמונה השבתאית: קובץ מאמרים, 1995 עמוד 334