לדלג לתוכן

נשיאות המגזר העסקי בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיאות המגזר העסקי בישראל
התאגדות אגודה עות'מאנית
תחום ארגון-גג של ארגוני מעבידים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון גבעתיים
נשיא רון תומר
יושב ראש דובי אמיתי
מנכ"ל הגר יהב
bizisrael.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נשיאות המגזר העסקי בישראל, שנקראה בעבר נשיאות הארגונים העסקיים וקודם לכן, עד אוגוסט 2013, נקראה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים) היא אגודה עות'מאנית שמהווה ארגון-גג של מרבית ארגוני המעבידים בישראל. בין הארגונים החברים: התאחדות האיכרים בישראל, התאחדות הקבלנים, איגוד בתי המלון, איגוד היהלומים, האיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, איגוד הבנקים בישראל, איגוד האיכרים ועוד.

היסטוריית הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-50 של המאה העשרים התאחדות התעשיינים, התאחדות האיכרים, מרכז הקבלנים והבונים ולשכות המסחר הסכימו על הקמת "חטיבת נותני העבודה" מנציגיהם שתייצג אותם במנהלת שירות התעסוקה.

לאחר סיפוק מפעולת החטיבה ובעקבות עליית מס העיזבון בתחילת שנות ה-60 הוקמה ב-1967 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. באוגוסט 2013 שינתה האגודה את שמה ל"נשיאות הארגונים העסקיים".

בעקבות חילוקי דעות על דרך ההתנהלות, בחודש מרץ 2020 פרשו מהאגודה[1] התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר והתאחדות חקלאי ישראל, והקימו את נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל. לאחר פרישה זו שינתה הנשיאות את שמה לשמה הנוכחי, "נשיאות המגזר העסקי בישראל". ביולי 2024 חזרו הארגונים הפורשים והתאחדו לנשיאות המגזר העסקי.[2]

ראשי הנשיאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמת הנשיאות ובמרבית שנותיה, נשיא התאחדות התעשיינים שימש גם כיו"ר האגודה. עד תחילת 2015 כיהן בתפקיד צביקה אורן, שהוחלף בידי שרגא ברוש. יו"ר הנשיאות הנוכחי הוא דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים. ונשיא המגזר העסקי בישראל הוא ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים

פעולות האגודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים קיימה משא ומתן עם ההסתדרות הכללית לחתימה על הסכמים קיבוציים הנוגעים לכלל שוק העבודה בישראל, ושני הארגונים המשיכו בכך גם בשמותיהם החדשים, נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות החדשה. הסכמים שנחתמו עוסקים בנושאים כגון דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה מהבית למקום העבודה ובחזרה, קביעת זכות לשכר בחגים ובימי אבל ועוד. להסכמים אלה הוצאו, בדרך כלל, צווי הרחבה, המחילים אותם על כלל המעסיקים והמועסקים בישראל.

בדצמבר 2014 חתמה נשיאות הארגונים העסקיים על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות החדשה, להעלאת שכר המינימום, בשלוש פעימות, ל-5,000 ש"ח.[3] בהתאם להסכם זה תיקנה הכנסת, בחקיקת בזק, את חוק שכר מינימום.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]