שכר מינימום בישראל

שכר המינימום בישראל מונהג מכוח "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987". גם לפני חקיקת החוק היה נוהג של שכר מינימום במסגרת הסכמים קיבוציים.

כלל ציבור העובדים זכאים לתשלום שכר מינימום. קטינים זכאים לשכר מינימום לנוער. אנשים עם מוגבלויות בעלי כושר השתכרות מופחת זכאים לשכר מינימום מותאם.

תעריפים

להלן תעריפי שכר מינימום החל מחודש אפריל 2023:

שכר המינימום לבוגרים

תעריף שכר מינימום לעובדים בוגרים מגיל 18 ואילך

פירוט	סכום
שכר מינימום לחודש	5,571.75 ש"ח
שכר מינימום לשעה מבוסס על 182 שעות בחודש על פי צו ההרחבה מ־1 באפריל 2018	30.61 ש"ח
שכר מינימום ליום עבודה למועסקים 6 ימים בשבוע	221.87
שכר מינימום ליום לעבודה למועסקים 5 ימים בשבוע	257.16 ש"ח

שכר המינימום לנוער

שכר המינימום לנוער מחושב כאחוז משכר המינימום הכללי לפי שבוע עבודה בן 173 שעות.

תעריף שכר מינימום לנוער

גיל	אחוז משכר המינימום המלא	שכר חודשי - עד 40 שעות שבועיות	שכר שעתי
עד גיל 16	70%	3,900.23 ש"ח	24.54 ש"ח
עד גיל 17	75%	4178.81 ש"ח	25.50 ש"ח
עד גיל 18	83%	4,624.55 ש"ח	26.73 ש"ח
חניך (*)	60%	3343.05 ש"ח	19.32 ש"ח

(*) חניך הוא נער מגיל 15 ועד גיל 18 העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי מקצוע המאושרים לפי חוק החניכות.

היסטוריה

ההסתדרות הכללית נקטה בגישה שבחברה דמוקרטית לא ראוי שהמדינה היא זאת שתסדיר את השכר אלא עליו להיקבע כתוצאה ממשא ומתן בין המעביד לעובד דהיינו בין ארגוני העובדים (ההסתדרות עצמה) הממשלה והמעסיקים, ללא התערבות חקיקתית. לפיכך התנגדה ההסתדרות לחוק שכר מינימום ושיעורי שכר מינימום נקבעו בהסכמים לענפים שונים.

סיעת תכלת לבן בהסתדרות, שהייתה מזוהה עם מפלגת הליכוד בשנות השבעים העלתה דעות אופוזיציוניות להנהגת ההסתדרות ובין השאר דרשה חקיקת חוק שכר מינימום.

הנהגת ההסתדרות התנגדה לחקיקת החוק מתוך חשש שהוא יגרום לפיטורים המוניים של עובדים שעליהם היא אמורה להגן כאיגוד מקצועי.

בשנת 1972 נחתם לראשונה בישראל הסכם קיבוצי כללי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ושר העבודה הרחיב את ההסכם בצו הרחבה לכל העובדים בישראל. במשך השנים שלאחר מכן לא פעלה ההסתדרות בעניין, ושכר המינימום נשחק. בתחילת 1987 עמד על 39% מהשכר הממוצע.

באפריל 1987 נחקק "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987", שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי. בעת חקיקת חוק שכר מינימום, נקבע שיעורו ל-45% מהשכר הממוצע. ההסכם נחתם בין הסתדרות העובדים ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. במהלך השנים שלאחר החתימה על ההסכם, שכר המינימום נשחק כי ההסתדרות לא פעלה לעדכונו, בעקבות עליות מחירים ועיקור תוספת יוקר והעובדים נפגעו כלכלית.

באפריל 1997 הועלה שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע, בעקבות הצעת חוק של ח"כ תמר גוז'נסקי. שכר המינימום אמור להיות מעודכן מדי שנה, בחודש אפריל, ובמועד תשלום תוספת יוקר, בהתאם לנתוני המוסד לביטוח לאומי על השכר הממוצע במשק. בחוק ההסדרים לשנת 2002 הוקפא העדכון על פי השכר הממוצע במשק, ולכן בארבע השנים הבאות (עד סוף 2005), למעט עדכון בגלל תוספת היוקר (תוספת 2.1% לשכר בינואר 2003), לא נעשה שינוי בשכר המינימום.

בגלל הפיגור בין עליית השכר הממוצע לבין שכר המינימום, עמד שכר המינימום בפועל בשנים 1990–2000 על בין 40-44% מהשכר הממוצע. בעקבות הירידה בשכר הממוצע בשנים 2001–2002 עלה שיעור שכר המינימום אל מעל 47.5% מהשכר הממוצע. בדצמבר 2001, העלתה מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, קרנית פלוג, הצעה להצמיד את שכר המינימום לשכר החציוני במשק ולא לשכר הממוצע.

בשנת 1999 העלה יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, הצעת חוק שתקבע ששכר המינימום יהיה שווה ערך לאלף דולר, או כ-70 אחוז מהשכר הממוצע במשק. בדצמבר 2004 בסקר שערכה התאחדות התעשיינים בישראל נמצא ש-40% מהמעסיקים במשק אינם מצייתים לחוק ומשלמים לעובדיהם פחות משכר המינימום (כ-3,300 שקל לחודש אז). נשיא התאחדות התעשיינים דאז עודד טירה הציע כי יוקם כוח משטרתי מטעם ממשלת ישראל, שיפעל לאכוף את יישום חוק שכר המינימום אז דחה על הסף את הצעתו של פרץ להעלות את שכר המינימום. הצעת פרץ הפכה בשנת 2006 לאחד הנושאים המרכזיים במסע הבחירות שלו לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה.

בעקבות המשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות, נקבע שכר המינימום בישראל, החל מ-1 ביוני 2006, ל-3,585.18 ש"ח, שהם 19.28 ש"ח לשעה, לאדם מבוגר. באפריל 2007 הועלה שכר המינימום ל-19.95 ש"ח לשעה. בשנים 2008–2009 עמד שכר המינימום בישראל על כ-57% מהשכר החציוני. ביולי 2010 עלתה בכנסת הצעת חוק להעלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל ל-4,600 שקל בחודש. ההצעה נדחתה בתוצאה של 59 חברי כנסת נגד ו-39 בעד.

בעקבות הסכם בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, עלה שכר המינימום בשלוש פעימות:

• ב-1 באפריל 2011 עודכן שכר המינימום ל-3,890.25 ש"ח לחודש;
• ב-1 ביולי 2011 עלה שכר המינימום בחקיקה ל-4,100 ש"ח לחודש, שהם 22.04 ש"ח לשעה;
• ב-1 באוקטובר 2012 עלה שכר המינימום ל-4,300 ש"ח לחודש (לבוגר מעל גיל 18), שהם 23.12 ש"ח לשעה.

ב-3 בדצמבר 2014 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, לפיו שכר המינימום יעלה ל-5,000 ש"ח בשלוש פעימות:

• הפעימה הראשונה החלה ב-1 באפריל 2015 כששכר המינימום עלה ל-4,650 ש"ח, 25 ש"ח לשעה.
• ב-1 ביולי 2016 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש, 25.94 ש"ח לשעה.
• הפעימה השלישית הופעלה ב-1 בינואר 2017, אז עלה שכר המינימום ל-5,000 ש"ח לחודש, 26.88 ש"ח לשעה.

בהסכם נקבע שהוא ייכנס לתוקף רק אם יוצא לו צו הרחבה שיחיל אותו על כל המשק או שתוכנו יאומץ בחקיקה, ובעקבות זאת אושר, בחקיקת בזק, תיקון לחוק שכר מינימום המחיל את עקרונות ההסכם על כל העובדים במדינה.

ב-30 במרץ 2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, לפיו שכר המינימום יעלה ל-5,300 ש"ח ביום 1 בדצמבר 2017. גם בהסכם זה נקבע כי הוא יכנס לתוקף רק עם מתן צו הרחבה או תיקון חקיקה, וחוק שכר מינימום תוקן בהתאם לכך. בהתאם לחוק, שכר המינימום לשעה הוא 1/186 משכר המינימום החודשי, כלומר 28.49 ש"ח החל מדצמבר 2017. בעקבות קיצור שבוע העבודה החל מאפריל 2018, כך שחודש עבודה ממוצע הוא בן 182 שעות, נקבע בהסכם ששכר המינימום לשעה יעלה ל-29.12 ש"ח.

ב-3 בנובמבר 2021 הוסכם במסגרת עסקת החבילה שחתמה ההסתדרות עם המדינה והמעסיקים על העלאת שכר המינימום באופן מדורג במספר פעימות, כך שהחל מאפריל 2022 יעמוד על 5,400 שקלים, החל מאפריל 2023 על 5,500 שקלים, מאפריל 2024 על 5,700 שקלים, באפריל 2025 על 5,800 שקלים ובדצמבר 2025 יעמוד על 6,000 שקלים. בפועל התעכבה העלאת שכר המינימום שתוכננה לאפריל 2022, בשל חילוקי דעות ודחיית החקיקה בכנסת.

במהלך השנים 2021-2022 הקפיאה הממשלה את עדכונו של השכר הממוצע על פי חוק הביטוח הלאומי, וזאת לאור העלייה החדה בשכר הממוצע כתוצאה מהשפעות משבר הקורונה. הקפאה זו נסתיימה בשנת 2023, ובעקבותיה עודכן השכר הממוצע על פי חוק הביטוח הלאומי שעלה מ-10,428 ב-2020 ל-11,730 בשנת 2023. היות שחוק שכר המינימום קובע שיוצמד בכל חודש אפריל כך שיעמוד על לפחות 47.5% מהשכר הממוצע, באפריל 2023 עודכן שכר המינימום כך שיעמוד על 5,571.75 שקלים. הצו לעדכון שכר המינימום נחתם על ידי שר העבודה יואב בן צור ב-22 במרץ 2023.

לאור עליית השכר הממוצע, ב-1 באפריל 2024 צפוי שכר המינימום לעלות פעם נוספת בהתאם למנגנון ההצמדה הקבוע בחוק כך שיעמוד על 5,880.

העלאת שכר הנטו למקבלי שכר מינימום

בתחילת המאה ה-21 פעלה ממשלת ישראל בשלוש דרכים להעלאת ההכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום, ללא שינוי בגובהו של שכר המינימום:

• הרפורמה במס הכנסה הביאה להעלאת סף המס, ובכך הורידה לאפס את מס ההכנסה החל על שכר המינימום.
• בתחילת 2006 הופחת שיעורם של דמי הביטוח הלאומי החלים על בעלי הכנסה נמוכה משיעור של 1.4% מהשכר ל-0.4% מהשכר, צעד שהוסיף כ-35 ש"ח להכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום.
• מענק מס הכנסה שלילי, שאותו משלמת המדינה החל משנת 2008 לבעלי הכנסות נמוכות, מגדיל את הכנסתם של חלק עובדים אלה (העומדים בתבחינים של גיל או הורות, לצד הכנסה נמוכה) במאות שקלים לחודש.

חישוב שכר המינימום

שכר עבודה לעניין חישוב שכר המינימום כולל חלק מרכיבי השכר ברוטו, לפני ניכויים (כגון: מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי).

בסעיף 3(ב) לחוק שכר מינימום פירוט הרכיבים לחישוב שכר מינימום:

(1) שכר יסוד או שכר משולב;

(2) תוספת יוקר אם איננה כלולה בשכר המשולב;

(3) תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו;

בסעיף מפורטים רכיבים שלא יובאו בחשבון לחישוב שכר מינימום: תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק.

החל מ-1 באפריל 2015 נלקחות בחשבון לחישוב שכר המינימום גם תוספות שכר שנקבע לגביהן בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בהסדר (קיבוצי או אישי), כי הן לא תובאנה בחשבון בעת חישוב שכר המינימום.

עבודה נוספת, לרבות שעות נוספות, כוננויות, קריאות פתע - אינן תוספות קבועות ולכן לא באות בחישוב שכר מינימום והתשלום עליהן הוא בנוסף.

דוגמה לחישוב שכר מינימום
רכיב שכר	סכום בש"ח	לחישוב שכר מינימום
שכר יסוד	3,800	3,800
נסיעות	350	לא
תוספת יוקר	200	200
תוספת קבועה	150	150
תוספת משמרות	800	לא
ברוטו לפני חישוב שכר מינימום	5,300	4,150
השלמת שכר מינימום	1,150	4,150 - 5,300
שכר ברוטו לאחר חישוב שכר מינימום	6,450

מכיוון שהשכר המזכה בהשלמה לשכר מינימום מושפע ממבנה השכר ייתכן ששכר ברוטו זהה יביא לתוצאה שונה בחישוב שכר מינימום ולפיכך גם בשכר ברוטו.

דוגמה

רכיב שכר	סכום בש"ח	לחישוב שכר מינימום	רכיב שכר	סכום בש"ח	לחישוב שכר מינימום
שכר יסוד	5,200	5,200	שכר משולב	5,200	5,200
תוספת ותק	1,000	לא	תוספת ותק	אין	לא
סה"כ לפני חישוב שכר מינימום	6,200		סה"כ לפני חישוב שכר מינימום	5,200
חישוב שכר מינימום	100	5,200 - 5,300	חישוב שכר מינימום	100	5,200 - 5,300
שכר ברוטו לאחר חישוב שכר מינימום	6,300		שכר ברוטו לאחר חישוב שכר מינימום	5,300

אכיפה

על אף ששכר המינימום נקבע בחוק, אכיפתו אינה יעילה. המחקרים של קרנית פלוג וניצה קסיר שבחנו את הציות לחוק, מצאו כי שיעורי הציות לחוק, לאורך כל השנים, נמוכים במיוחד ועומדים על כחמישים אחוזים. עודד טירה, ראש התאחדות התעשיינים לשעבר, העריך בשנת 2004 שכ-40 אחוז מהמעסיקים בישראל אינם מצייתים לחוק, ומשלמים שכר נמוך משכר המינימום. הימנעות של מעסיק מתשלום שכר מינימום חושפת את המעסיק לתביעה אזרחית מצד העובד הנפגע, לתביעה פלילית ולעיצום כספי מטעם פקחי משרד הכלכלה. בית המשפט העליון קבע שחוק שכר מינימום כולל בתוכו גם את החובה לשלם את השכר בזמן בית המשפט לעניינים מנהליים גם ביטל מכרז כאשר הזוכה במכרז הציע מחיר שאינו מאפשר תשלום שכר מינימום.

שיעור מקבלי שכר מינימום

על–פי מרכז אדוה, ב-1994 27% מהשכירים השתכרו עד שכר מינימום, וב-2002 המספר עלה ל-31.7%. רוב גדול של מקבלי שכר מינימום הם נשים. במגזר העסקי, בשנים 1990–2009, עמד שיעור מקבלי עד שכר מינימום לשעה על כ-17% ושיעור מקבלי עד שכר מינימום חודשי על כ-21%. שיעור מקבלי שכר המינימום במגזר העסקי לא גדל משמעותית בעקבות העלייה בשכר המינימום. על פי דין וחשבון שנתי של בנק ישראל, השכר לשעה של כרבע מכלל השכירים בישראל (כ-640 אלף עובדים) היה ב-2012 דומה לשכר המינימום או נמוך ממנו. לכמה קבוצות אוכלוסייה יש ייצוג-יתר בקרב משתכרי שכר נמוך: קבוצות הגיל הצעירות ו מבוגרות במיוחד, בעלי השכלה נמוכה, תושבי הפריפריה ומיעוטים, בקבוצות אלו יש ייצוג יתר בקרב הנשים. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי בשנת 2018 שיעור השכירים שהרוויחו עד שכר המינימום עמד על 35%.

מידע לעובד על גובה שכר המינימום

סעיף 6ב לחוק שכר מינימום מחייב להציג בכל מקום עבודה הודעה בעניין שכר המינימום וגובהו. נוסח ההודעה נקבע בתקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק), התשס"ה-2005.

בתיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע שיש להציג לכל עובד בתלוש המשכורת את שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה.

ראו גם

• שכר מינימום
• חוקי מגן

קישורים חיצוניים

• חוק שכר מינימום והתקנות שהותקנו מכוחו, באתר חילן
• שכר מינימום – שאלות ותשובות, באתר חילן
• טבלת שכר מינימום, באתר חילן
• שכר מינימום, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - זרוע עבודה
• חישוב מספר שעות שעות עבודה עם שכר מינימום, באתר MyHours
• דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל
• דניאל גוטליב, קרנית פלוג וניצה קסיר, הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום, בנק ישראל, 2000.
• טלי חרותי-סובר, האם 30 שקל לשעה יפתרו את בעיית העובדים העניים?, באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2014
• תמי אליאב, מירי אנדבלד, דניאל גוטליב, ישראל קצ'נובסקי, ‏מגמות באי ציות לחוק שכר המינימום – המקרה הישראלי, ביטחון סוציאלי 82, מרץ 2010
• ראיון עם חכ"ל רן כהן המספר על חקיקת חוק שכר המינימום בישראל

דעות בעד ונגד העלאת שכר המינימום

• נירה שמיר, חוק שכר מינימום - פגיעה במשק הישראלי, באתר הארץ, 29 במאי 2001
• יצחק ספורטא, לבטל את שכר המינימום?, באתר "העוקץ", 18 בנובמבר 2004
• קרנית פלוג, ניצה קסיר, מחלקת המחקר של בנק ישראל, מהי רמת המקסימום לשכר המינימום, באתר הארץ, 27 בינואר 2005
• קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ויונה רובינשטיין, (2000), "השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים עתירי עבודה פשוטה המשק הישראלי". ”השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים עתירי עבודה פשוטה המשק הישראלי“, מחקר של בנק ישראל בשוק הטקסטיל שהראה כי העלאת שכר המינימום פגעה בתעסוקה בענף הטקסטיל.
• "על נזקי שכר המינימום", נייר עמדה של חוקרי משרד האוצר הקורא לביטול חוק שכר המינימום(הקישור אינו פעיל, 19 במאי 2017)
• אברהם טל, במקום העלאת שכר מינימום, באתר הארץ, 16 במרץ 2006, מאמר המתנגד להעלאת שכר מינימום
• ז'ק ז'אנראו, "השכר אינו אויב התעסוקה", תרגום מאמר מ-2002 מכתב העת הצרפתי, "אלטרנטיבות כלכליות", אתר יסו"ד
• אביעד הומינר-רוזנבלום, משיחי השקר של שכר המינימום דוברים אמת - הסוציאל, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2019, מאמר התומך בשכר המינימום ומראה כי בשנים שבהן עלה משמעותית שכר המינימום בישראל, האבטלה רק ירדה
• רותי סיני, "עם שכר מינימום כבר לא מעריצים את ביבי", על ירידה באבטלה שבאה על חשבון ירידה בשכר בשנים האחרונות בישראל
• אהרון פלדמן, "תוקפו של חוק שכר המינימום על פי ההלכה", מאמר הדן בתוקפו של חוק שכר המינימום בדין תורה, מתוך התייחסות לשאלה האם חוק שכר המינימום הוא חוק חיובי
• דיון בתנאים בהם שכר המינימום יהיה אפקטיבי, מאמר הדן בהתערבות הדרושה כדי לאפשר ביטחון מינימלי במשק הנמצא בתחרות חופשית
• שי ניב, ‏היכן מתגוררים חוטבי עצים?, באתר גלובס, 11 ביוני 2009
• תני גולדשטיין, בניגוד למיתוס: שכר המינימום בארץ אינו גבוה, באתר ynet, 31 ביולי 2010
• שלמה סבירסקי, מינימום שכר ושכר מינימום, באתר "העוקץ", 26 בספטמבר 2011
• ג'ון בראון, מחקר חדש מראה שהעלאת שכר המינימום תורמת לשיעור התעסוקה, באתר "שיחה מקומית", 12 במאי 2014
• אבי קליין, ‏עמיר פרץ נגד מיכאל שראל (או על המומחים), באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 באוקטובר 2016

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.