לדלג לתוכן

אדם זאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ליקאנתרופיה)
אדם זאב בתחריט מאת לוקאס קראנאך האב, סביבות 1510.

אדם זאב הוא יצור מיתולוגי, אדם שהופך לעיתים לזאב, יכול לשנות את צורתו בליל ירח מלא בין צורת אדם לצורת זאב, או אדם שנשאר לעד בצורת זאב. לעיתים, ישנן גם צורות ביניים לאנשי הזאב, שמשלבות בין תכונות אנושיות ותכונות זאביות. לפי המיתולוגיה, אדם נעשה לאדם זאב בעקבות שימוש מכוון בקסם אפל, כתוצאה מהטלת קללה, או על ידי נשיכה של אדם זאב אחר. יצורים דמיוניים אלה, המופיעים בפולקלור האירופאי, חדרו לספרות הפנטזיה ולקולנוע.

סופר מימי הביניים, גרויז מטילבורי קשר את שינוי הצורה בירח מלא, אך תפיסה זו הייתה נדירה עד שהרעיון אומץ על ידי סופרי פנטזיה מודרניים. כיום מקובלת הגישה שאפשר להרוג אדם זאב על ידי יריית קליע מכסף, אך גישה זו נובעת יותר מהשפעת ספרי פנטזיה מאוחרים מאשר מאמונות עממיות קדומות.

אדם זאב בחיתוך עץ גרמני משנת 1722

הפחד מאדם זאב היה קיים עוד בימי קדם. סיפורים אודות אנשי זאב נפוצים בתרבויות אירופאיות רבות: אוקראינה, איטליה, אנגליה, אסטוניה,בולגריה, ברזיל, גליציה, גרמניה, יוון, ליטא, ספרד, סרביה, פולין, פורטוגל, צרפת, רומניה, רוסיה, שוודיה, ועוד.

במיתולוגיה הרומית, הסיפור על ליקאון הוא דוגמה עתיקה לאגדת האדם זאב. לפי המטמורפוזות יופיטר הפך את ליקאון לזאב כעונש על אכילת בשר אדם.

בן הבליעל נמלט על נפשו לשדה מרוב פחד
שם הוא מיליל, לדבר ינסה אך לשווא הוא טורח
קצף את פיו יכסה ונפשו משחרת לטרף
צאן תבקש כי צמאה לדמים וישיש אלי - רצח
כל שמלותיו הפכו לפרווה וידיו לכרעים;
צלם זאב צלמו..

מטמרפוזות ספר 1 232-237, תרגום שלמה דיקמן

הלוחמים הגרמאניים המכונים "ברסרקרים" היו כנראה אחד המקורות לאגדה על אנשי-הזאב[1]. הברסרקרים, שמוזכרים גם במיתולוגיה הנורדית, היו לוחמים אחוזי שיכרון קרב (שלעיתים היה מושג על ידי שימוש באלכוהול או סמים משני תודעה) בשירותו של אודין, שלעיתים עטו על עצמם עורות ופרוות של חיות שונות, וייצגו כוח וזעם בלתי נשלט. היו כמה סוגים של לוחמים כאלה, נבדלים על פי העורות שלבשו בקרב: דובי-אדם (Berserkir), זאבי-אדם (Úlfheðinn), וחזירי-אדם (Svinfylking). ההיסטוריון הרומי טאקיטוס (Tacitus) תיאר את הלוחמים הברבארים כך: "הם צבעו את מגנם וגופם בשחור והקפידו לתקוף בלילות האפלים ביותר, לכן הם נדמו כצבא של רוחות רפאים, המשרים על האויב את פחד המוות, האויב לא יכול היה לחזות במראה השטני הזה מכיוון שבקרב הדבר הראשון שמושמד הוא העיניים." תיאורו של טאקיטוס תואם למדי את זה של החוקר המודרני גורג' דומיזל (Dumézil): "הם לבשו עורות זאבים כדי לחקות את דרכו של הטורף, או כדי לסמל את הטרנספורמציה לצורתו של הזאב. כשהאדם עטה תלבושת זו הוא חדל מלהיות אדם והפך לטורף. הוא לא רק היה לוחם עז ובלתי מנוצח, אחוז אקסטזה הוא נהפך לחיית טרף. הלוחמים הצעירים הללו לא הסתפקו יותר אך ורק בשלל המלחמה, אלא הם התאוו גם לבשר אדם." הברסרקרים נתפסו כדמויות מאיימות בעלות כוחות מאגיים על אנושיים. הופעתם והתנהגותם הדמוניים שיוותה להם הופעה של יצורי בלהות. בעיני אנשי התקופה המקור לכוחם הרב לא היה רק מיומנויות הלחימה הגבוהות שלהם, אלא, הקשר המיסטי שלהם לעולם הפראי והאלים של כוחות הטבע.

לפי אמונות ארמניות נשים שחטאו נידונות לשבע שנים של חיים בצורת זאב. רוח מביאה לה פרוות זאב ומצווה עליה ללבוש אותה. לאחר שהיא לובשת את הפרווה היא הופכת לזאבה וטורפת את ילדיה. בהמשך, היא טורפת את הילדים של קרוביה, ואז, לאחר שסיימה לאכלם היא מתחילה לטרוף ילדים של זרים. היא משוטטת בלילות בלבד ונפתחים לפניה דלתות ומנעולים. כשהבוקר מתקרב היא חוזרת לצורתה האנושית ומסירה את עור הזאב. האדם זאב יכול למצוא לעצמו אהבה גם כן לפי המתולוגיות, אבל הוא יכול להתאהב אך ורק בנקבה מהמין שלו. הוא יכול להרגיש אותה ממרחקים ולהתאהב.

האמונה באנשי זאב רווחה במיוחד בצרפת במאה ה-16, ונערכו משפטים רבים בשל כך. בחלק מהמקרים הייתה עדות ברורה כנגד המואשמים שהואשמו ברצח ואף קניבליזם, אך לא נמצא כל קשר למעורבות של זאבים בדבר. במקרים אחרים הייתה עדות ברורה כנגד זאב מסוים, אך לא היה דבר כנגד הנאשמים. כמעט בכל המקרים הייתה נכונות יוצאת דופן של הנאשמים להודות באשמה, ואפילו לתת עדויות מפורטות על המטמורפוזה שהם עברו לכאורה, אך עם זאת כשהיסטריית אנשי הזאב הייתה בשיאה נקבע במשפט שנערך ב-1603 שליקאנתרופיה (הפיכה לאנשי זאב) היא לא יותר מהזייה פרועה.

הפיכה לאדם זאב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדות היסטוריות מתארות שיטות רבות של הפיכה לאדם זאב. אחת השיטות הפשוטות ביותר היא לפשוט את הבגדים ולחגור חגורה עשויה מעור זאב, ככל הנראה כתחליף לעור שלם של זאב שגם השימוש בו מתואר לעיתים קרובות. במקרים אחרים הגוף נמשח במשחת קסם. שתיית מים מטביעת רגל של בעל החיים הרצוי או מפלג מים מכושף נחשבו גם הן לשיטות יעילות לשינוי צורה. כמו כן נאמר שאם אישה יולדת שש בנות, ילדה השביעי יהיה בן ואדם זאב. בפולקלור של גליסיה, פורטוגל וברזיל הבן השביעי שנולד לאחר שישה בנים הוא שהופך לאדם זאב. אמונה זו רווחה מאוד גם בצפון ארגנטינה, עד כדי כך שזכרים אשר נולדו לאחר שישה בנים ננטשו, נשלחו לאימוץ או נרצחו. חוק משנת 1920 קבע שנשיא ארגנטינה הוא הסנדק של כל בן שביעי. חוק זה גרם להפסקת הנטישות.

שיטות להסרת צורת הזאב:

  • בעזרת כישוף
  • הסרת חגורת עור הזאב (או עור שלם של זאב). דרך נוספת המצויה יותר באגדות שעברו מפה לאוזן, היא שאדם אשר ננשך על ידי אדם זאב, יהפוך לאדם זאב בעצמו. מהסיבה שדמו של האדם זאב התערבב עם דמו שלו. הדרך להיפטר מהקללה היא או לאכול את ליבו של האדם זאב הפוצע או לכרות את ראשו או להרוג את מי שנשך אותו.
  • שיטה נוספת המתוארת בספרי פנטזיה היא דקירת איש הזאב בפגיון עשוי כסף (וכיום גם בכדור רובה עשוי כסף).

אדם זאב ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם-זאב נמנה עם המזיקים השונים שיהודי אשכנז בשיא ימי הביניים האמינו בהם, ומוזכר תדירות בספרות של חסידי אשכנז ואלה שהושפעו מחוגם. דוד שיוביץ העריך כי העניין הבולט נבע מההתייחסות הענפה למפלצת זו בספרות הנוצרית של המאה ה-12 (תקופה שנודעת כ"רנסאנס אנשי-הזאב"), שייתכן שתווכה אל החסידים בעזרת נזירים אירים ששהו בחבל הריין.

בספר חסידים סימן תתתרס"ה מוזכר בפירוש ”וורוול"ף” (על משקל Werwolf בגרמנית). נכתב שם דרך אגב שכמו בריה דמוית-ערפד בשם שטריי"א[2], אף הוורוול"ף הוא יצור שבא מן הדם ולכן צריך לבלוע את הדם. בסימן קע"א שם מובאת גם דרך לרפא אדם-זאב, אף כי שמה של המפלצת לא מוזכר במפורש: ”אחד נולד עם שיניים וזנב. אמרו אנשים: לבסוף יאכל את בני האדם, מוטב להמיתו. אמר להם חכם אחד: תסירו את שיניו שלפניו והזנב תחתכו עד שיהיה גופו שווה כאחד משאר אנשים ולא יוכל להזיק.” גם "ספר ציוני" מן המאה ה-14 מזכיר בתוך דיון אודות עליית חנוך ואליהו השמימה כי ”וכן איתא במקצת אנשים שנעשים זאבים”. האזכור הארוך ביותר הוא בפירוש התורה של רבי אפרים בן שמשון, בו הוא טוען שבנימין היה אדם-זאב:

בנימין היה זאב יטרוף וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת שנהפך לזאב היה טורף, שנאמר "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית, מ"ט, כ"ז).
ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא, ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר: "וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת" (בראשית, מ"ד, כ"ב) - כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים, והיה כל מוצאו יהרגהו...
זאב אחד יש שקורין לופגאר"ו [על משקל הצרפתית, loup-garou] והוא בן אדם ומשתנה לזאב, ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאין מבין כתפיו, כך בנימין בין כתפיו שכן...
וכן בנימין אכל את אמו שמתה ממנו.

גם ב"שבחי הבעש"ט"[3] מובא סיפור כיצד הנער ישראל בן אליעזר הרג מכשף רשע שלבש צורת "וואקילאק" (מפולנית, Wilkołak, אדם זאב).

  • בסדרה "המסדר" מתוארת מלחמה בין אנשי זאב לבין המסדר (קוסמים)
  • בספר "המדינה" לאפלטון. ספר ח'. (565d). תהליך השינוי שבו מנהיג העם הופך לעריץ - מֻשוֵוה לסיפור האגדה על ליקאון (אדם שהופך לזאב).
  • בספרי "הארי פוטר", רמוס לופין ופנריר גרייבק הם אנשי זאב. בעוד שלופין נאבק במצבו באמצעות שיקויים, גרייבק נותן דרור לתאוותיו הקטלניות כזאב.
  • בספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט, אנגואה היא אדם זאב המשרתת במשמר הלילה. אף היא נאבקת בנטייתה להשתנות.
  • הספר "טירת איש הזאב" של הסופרים ארקמאן - שאטריאן מספר על טירה בשם טירת נידק ובה חי אדם זאב.
  • סדרת הספרים והסרטים "דמדומים" מתארת את מאבק הערפדים ואנשי הזאב.
  • בסדרת הספרים "תעלומות הערפדים הדרומיים" מאת שארלין האריס מתארת מאבק בין ערפדים ואנשי זאב בספר השלישי.
  • בסדרת סרטי "מלחמת האופל" (Underworld) מתואר גם כן מאבקם של אנשי הזאב בערפדים. מאבק זה מבוסס על כך שבימי הביניים היו אנשי הזאב משרתיהם של הערפדים, עד שאדם זאב צעיר בשם לוסיאן בגד באדונו ושחרר את אנשי הזאב לחופשי.
  • בספר "הזאב מהביצות" מסדרת "צמרמורת" של רוברט לורנס סטיין, מופיעה תופעת אדם זאב.
  • במשחק התפקידים "עולם האפלה" ניתן לשחק אדם זאב.
  • בסדרות "יומני הערפד" ו"המקוריים" מתוארים אנשי זאב כגון טיילר, היילי, קלאוס(הוא שילוב של אדם זאב וערפד - בן כלאיים), ג'ולס ומייסון .
  • בספר "אדם זאב - אבל זה כואב" מסופר על אנשי זאב וערפדים במלחמה.
  • בסדרה "בני הנפילים", לוק גארוויי (לוסיאן גריימארק) הוא אדם זאב ומנהיג להקה של זאבים.
  • בסדרת הטלוויזיה "זאב צעיר" המבוססת על צמד סרטים, טיילר פוזי מגלם נער ההופך לאדם זאב לאחר שזאב אלפא נשך אותו. בסדרה דמויות אנשי זאב נוספות וכן דמויות משנות צורה לחיות אחרות, כמו זאב ערבות ושועל.
  • בקטע שפותח את הקליפ "Thriller", מייקל ג'קסון מגלם את עצמו בתוך סרט קולנוע בוא הוא מלווה את חברתו ואז הופך הוא לאדם זאב.
  • בטרילוגיית הספרים "הזאבים של גרייס", סם רות', קול סיינט קלייר ועוד דמויות משניות, נהפכו לאנשי זאב לאחר שננשכו על ידי אנשי זאב אחרים.
  • בסדרת הטלוויזיה "באפי ציידת הערפדים" אוז הוא אדם זאב, ו"ירח הזאב" נמשך שלושה לילות בכל חודש: כולל שני הלילות שצמודים לליל הירח המלא. בלילות אלו, הוא משנה צורה לדמות אדם זאב וכאשר הוא מתעורר, הוא אינו זוכר דבר מהלילה הקודם. בסדרת הספרים המבוססת על הסדרה יש גם אנשי זאב-ערבה שבוחרים להיות כאלה.
  • בסרט "זאב" מ-1994 ג'ק ניקולסון מגלם אדם שהופך לאדם זאב בעקבות נשיכת זאב.
  • בפרק בסדרת הטלוויזיה "דוקטור הו" אנשי הזאב מתוארים כחייזרים ומלכת בריטניה ננשכת על ידי אחד מהם.
  • בסדרת הטלוויזיה "כמעט אנושיים" סם הנטינגטון מגלם אדם זאב יהודי המתגורר עם ערפד.
  • במשחק מרובה משתתפים "World of Warcraft", גזע ה-Worgen הם אנשי זאב.
  • בסדרת הטלוויזיה "Wolf Blood" ישנם סוג קצת שונה של אנשי זאב המכנים עצמם "זאבים בדם". הסדרה עוקבת אחרי בני נוער אשר מנסים להתמודד עם הגורל שלהם להיות אנשי זאב ובכל פרק הם חווים הרפתקה חדשה.
  • במשחק הווידאו "Sonic Unleashed" הופך סוניק הקיפוד לקיפוד-זאב (Werehog).
  • בסרט האנימה "ילדי זאב: אמה ויוקי" של מאמורו הוסודה הם אנשי זאב.
  • בסדרה מראה שחורה בפרק מייזי דיי, דמות השחקנית מייזי נהפכת לאשת זאב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ berserker | Definition, Attire, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  2. ^ או במקומות אחרים: שטריגא או אשטריגא. ראו הערה בעמ' 108 כאן. המקור הוא כנראה המפלצת הידועה בשם Strzyga מהפולקלור הסלאבי או Strigoi מהמיתולוגיה הרומנית
  3. ^ הספר במהדורת אינטרנט, באתר דעת