לדלג לתוכן

לינדה פרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינדה פרום
Linda Frum
לידה 13 בינואר 1963 (בת 61)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מקגיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה השמרנית של קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג הווארד סוקולובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
חברת פרלמנט מחליפה במועצת אירופה
25 בינואר 2010 – 3 באוקטובר 2011
(שנה)
נציגה באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה
3 באוקטובר 2011 – 23 בינואר 2012
(113 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לינדה פרוםאנגלית: Linda Frum; נולדה ב-13 בינואר 1963) היא פוליטיקאית, עיתונאית, בעלת טור, מפיקת סרטים וסופרת יהודיה קנדית. חברת הסנאט הקנדי מאז 2009, מטעם המפלגה השמרנית של קנדה ויו"ר הסיעה השמרנית בסנאט (20152017). אוהדת ישראל והייתה בין השאר, חברת מועצת המנהלים של Canada-Israel Committee(אנ'), הגוף שטיפל ביחסים בין יהדות קנדה לישראל, מטעם הקהילה היהודית המאורגנת בקנדה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1963 בטורונטו, אונטריו, קנדה, למשפחה יהודית קנדית. אמה, ברברה פרום (לבית רוזברג) הייתה עיתונאית ושדרנית רדיו יהודייה קנדית ידועה, ממוצא פולני[1]. אביה, מוריי פרום היה רופא שיניים שהפך ליזם בנייה[2]. יש לה שני אחים, האחד מאומץ ממוצא אבוריג'יני והשני הוא דייוויד פרום, עיתונאי וסופר שהיה כותב הנאומים של הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש (הבן). למדה בבית ספר תיכון לבנות בטורונטו וב-1984 סיימה תואר ראשון (BA) באוניברסיטת מקגיל במונטריאול.

בתקופת לימודיה באוניברסיטה הקימה עיתון סטודנטים שמרני, The McGill Magazine, שניסה להתחרות בעיתון הסטודנטים היחיד של האוניברסיטה אז, McGill Daily השמאלי[3]. מאבקיה למול שלטונות האוניברסיטה דאז, כדי לאפשר את הוצאתו של עיתונה לאור, היו נושא לכתבת שער במגזין Influence של העיתונאי הקנדי הידוע פיטר וורת'ינגטון (אנ').

לאחר סיום לימודיה החלה פרום לעבוד כעיתונאית ובעיקר נודעה כמראיינת. תחילה עבדה במגזין החדשות הקנדי הידוע Maclean's, בו הפכה עם השנים לאחד העורכים והחל מ-1998 הייתה בעלת טור ב-National Post.

ב-1996 הפיקה סרט דוקומנטרי בשם Ms. Conceptions, בגינו זכתה באותה שנה ב-פרס ג'מיני, המקביל הקנדי לפרס אמי, בקטגוריה של סרטים דוקומנטריים פוליטיים - חברתיים.

ספרה הראשון, Guide to Canadian Universities, יצא לאור ב-1987 בהוצאת Key Porter Books. דעותיה השמרניות בלטו בו והוא זכה לביקורות חריפות מצדה השמאלי של העיתונות והמפה הפוליטית הקנדית, אך למרות זאת הפך לרב-מכר קנדי[4]. כשנתיים לאחר מכן יצא לאור באותה הוצאה הספר The Newsmakers אותו ערכה. כל הכנסותיה מספר זה הוקדשו לצלם חדשות ברשת הטלוויזיה CBC, מעמיתיה, אשר נפצע קשות בעת ביצוע שליחותו העיתונאית. ספרה השלישי, Barbara Frum: A Daughter's Memoir, יצא לאור בהוצאת רנדום האוס ב-1996 והוא ביוגרפיה של אימה. פרום ספגה שוב ביקורות שליליות על הספר, בעיקר בשל טענתה שגם לאימה היו דעות שמרניות, אך גם ספר זה הפך לרב-מכר.

לינדה פרום נישאה לראשונה, לתקופה קצרה, לטים או'בריאן, מפיק סרטים קנדי. ב-2001 נישאה להווארד סוקולובסקי, יזם נדל"ן ונדבן, שהיה אחד משני הבעלים של קבוצת הפוטבול הקנדית Toronto Argonauts. לזוג יש שלושה ילדים משלהם ועוד שניים מנישואיה הראשונים של פרום.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרום הייתה ו/או עודנה חברה במועצת המנהלים או גוף דומה בארגונים יהודיים שונים, בהם המגבית היהודית המאוחדת, בה כיהנה כיו"ר אגף הנשים וניהלה את סניף טורונטו, הקרן לירושלים, Canada-Israel Committee(אנ') - הגוף שטיפל ביחסים בין יהדות קנדה לישראל מטעם הקהילה היהודית המאורגנת בקנדה ועוד. במקביל הייתה חברה בגופים שמרניים שונים וגם במועצות המנהלים של גופים קהילתיים כלליים כמו בית החולים הר סיני של טורונטו, האגודה הקנדית למלחמה בלוקמיה ולימפומה (אימה, ברברה פרום, נפטרה ב-1992 מלוקמיה), מועצת האמנויות של אונטריו, גלריית האמנות של אונטריו, תיאטרון Soulpepper של טורונטו, Upper Canada College (סגנית יו"ר מועצת המנהלים), Bishop Strachan School, יו"ר כבוד של Zareinu - בית ספר לילדים מאותגרים התפתחותית, EGALE (למען שוויון זכויות ללהט"ב)[5] ועוד.

ב-2006 קיבלו היא ובעלה את "פרס יחסי האנוש" של "המועצה הקנדית ליחסי נוצרים ויהודים" (Canadian Council of Christians and Jews). וב-2010 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי ואת "פרס גולדה מאיר למנהיגות" מהבונדס.

ב-27 באוגוסט 2009 מונתה על ידי ראש ממשלת קנדה דאז סטיבן הארפר, לסנטורית, המייצגת את מחוז אונטריו בסנאט הקנדי. באוקטובר 2015 נבחרה לתפקיד יו"ר הסיעה השמרנית בסנאט, אך כעבור כשנה וחצי, במרץ 2017 הפסידה תפקיד זה לסנאטור לארי סמית'[6].

בנושאי חוץ, מאז מינויה, פרום מרבה לעסוק בנושאים פרו ישראליים, מחד ובזכויות האדם באיראן, מאידך. במאמר שכתבה בוול סטריט ג'ורנל ב-2013, יחד עם הסופר וההיסטוריון הנאו-קונסרבטיבי מייקל לדין היא קראה לדיפלומטים המערביים המשתתפים בטקס הכתרתו של חסן רוחני לנשיא איראן, לדחוק בו לשחרר את האסירים הפוליטיים בארצו[7]. בפברואר 2016 הייתה מראשי האופוזיציה השמרנית שארגנה בפרלמנט הקנדי "שבוע הטלת אחריות על איראן", כנגד ביטול העיצומים על מדינה זו וכנגד פתיחה מחדש של שגרירות קנדה שם בעקבות הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית[8]. ובנובמבר 2017 היא הייתה אחת מראשי התומכים בחוק הטלת סנקציות על ראשי המשטר ומשמרות המהפכה באיראן, בשל מעלליהם כנגד בני עמם והותקפה בשל כך רבות על ידי הלובי האיראני - קנדי[9].

בדצמבר 2017, במאמר שכתבה בטורונטו סאן קראה פרום לראש ממשלת קנדה הליברלי ג'סטין טרודו, לשנות את עמדתו ולעצור קנדים תומכי דאעש, שחזרו לקנדה[10].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על ברברה פרום, באתר "ארכיון הנשים היהודיות"
  2. ^ ההספד של פרום לאביה ב-2013, באתר הסנאט הקנדי
  3. ^ "Linda Frum Sokolowski, a new Senator, already drives liberals crazy", Westernstandard, אוקטובר 2009
  4. ^ על הסנטורית לינדה פרום, באתר הפרלמנט של קנדה
  5. ^ לינדה פרום, באתר האפינגטון פוסט
  6. ^ לינדה פרום, באתר Alchetron
  7. ^ "A Chance for the New Iranian President to Prove He's a Reformer", וול סטריט ג'ורנל, 2 באוגוסט 2013
  8. ^ "Conservatives to Host Iran Accountability Week", באתר המפלגה השמרנית של קנדה, 16 בפברואר 2016
  9. ^ "Senator Linda Frum defies mullahs’ lobby, supports a #FreeIran", באתר Medium, נובמבר 2017
  10. ^ "FRUM: There's nothing Islamophobic about arresting ISIS fighters", טורונטו סאן, 5 בדצמבר 2017