לוסי היי, דוכסית קרלייל
 | |
| דיוקן של היי, הרוזנת מקרלייל, מאת אנתוני ואן דייק (בערך 1637) | |
| לידה |
1599  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1660 (בגיל 61 בערך) |
| שם לידה |
Lucy Percy |
| מדינה |
ממלכת אנגליה |
| מקום קבורה |
The Church of St Mary the Virgin, Petworth |
| תפקיד |
Lady of the Bedchamber (1626) |
| בן או בת זוג |
|
  | |
לוסי היי, הרוזנת מקרלייל (לבית פרסי; באנגלית: Lucy Hay, Countess of Carlisle; 1599 – 5 בנובמבר 1660) הייתה אשת חצר אנגליה הידועה ביופיה ובשנינותה. היא הייתה מעורבת בתככים פוליטיים רבים במהלך מלחמת האזרחים האנגלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היי נולדה בשם ליידי לוסי פרסי, בתם השנייה של הנרי, הרוזן מנורת'מברלנד ("ארל הקוסם") ואשתו ליידי דורותי דוורו. בשנת 1617, היא הפכה לאשתו השנייה של ג'יימס היי, הרוזן הראשון מקרלייל.
בשנת 1626, היא מונתה לגברת חדר השינה של הנרייטה מריה, מלכת אנגליה.[1] עד מהרה הפכה לחביבת המלכה, והשתתפה בשניים ממחזות המסכות המפורסמים שלה.[1]
תככים פוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היי הייתה דמות בולטת בחצרו של המלך צ'ארלס הראשון. היא הפכה לפילגשו של תומאס וונטוורת', הרוזן הראשון מסטרפורד, ולאחר מותו ב-1641 הפכה לפילגשו של ג'ון פים, יריבו הפרלמנטרי. היא התחברה לאינטרסים של פים וחברי הפרלמנט שעימו והעבירה להם תוכניות וסודות חשובים ביותר של המלך ויועציו.
ב-1642 היי הודיעה בזמן לבן דודה רוברט דוורו, הרוזן השלישי של אסקס, על מעצרו של המלך המיועד מבין חמשת חברי הפרלמנט הארוך, מה שאיפשר להם להימלט. נראה, שבתקופות שונות שהיא שירתה את שני הצדדים בו-זמנית.
ב-1647 היי התחברה למפלגה הפרסביטריאנית המתונה ובמלחמת האזרחים השנייה היא פעלה רבות עבורם ואפילו ומשכנה את מחרוזת הפנינים שלה כדי לגייס כסף עבור חיילי הלורד הולנד. יצרה קשרים עם הנסיך צ'ארלס במהלך המצור שלו על התמזה, והפכה את עצמה למתווכת בין הקבוצות. בסופו של דבר, היא נעצרה ב-21 במרץ 1649 ונכלאה במצודת לונדון. גם משם המשיכה לנהל קשר מוצפן עם המלך באמצעות אחיה, לורד פרסי. על פי עלון מלכותי, בזמן שהייתה במגדל, השתמשו במתקן עינויים כדי להשיג ממנה מידע. היי שוחררה בערבות ב-25 בספטמבר 1650, אבל לא הצליחה לחזור למעמדה הקודם.
מוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר הרסטורציה, היי מתה בפתאומיות ב-5 בנובמבר 1660, לאחר ש"סעדה טוב" בצהריים היא חלתה לפתע בסביבות השעה 14:00. היא מתה בשעה 17:00 או 18:00 באותו יום.[2]
בספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסואה דה לה רושפוקו הזכיר בזיכרונותיו אנקדוטה שסיפרה לו מארי דה רוהן, שבה היי גנבה כמה יהלומים שהעניקה המלכה לג'ורג' וילרס, הדוכס הראשון מבקינגהם (מתנה של מלך צרפת לאן מאוסטריה) מהדוכס, כנקמה על כך שאהב אותה יותר משאהב את מלכת צרפת. מלך צרפת רצה אז לראות את היהלומים ואיכשהו המלכה הצליחה לשחזר אותם. אלכסנדר דיומא השתמש מאוחר יותר בכל הסיפור הזה, וכנראה ביסס את מילדי דה וינטר על לוסי היי ברומן שלו מ-1844 "שלושת המוסקטרים".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בצרמן, רוז (2005). אשת בית המשפט ואשת הארץ: שתי אחיות אצילות באנגליה של המאה השבע-עשרה. ניו יורק: הארפרקולינס.
- "קרלייל, לוסי היי, הרוזנת של." אנציקלופדיה בריטניקה. 2005.
- דיון על ההליכה של גבירת קרלייל בגני המפטון קורט מאת סר ג'ון סוקלינג, באתר TheGuardian.com, 2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוסי היי, דוכסית קרלייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לוסי היי, דוכסית קרלייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לוסי היי, דוכסית קרלייל".