לונדון

לונדון
London

מלמעלה בכיוון השעון: הסיטי של לונדון בחזית על רקע קנרי וורף, כיכר טרפלגר, לונדון איי, גשר מצודת לונדון, ולוח ה-Underground, ליד מגדל אליזבת, עליו הביג בן
מדינה
אומת הבית
אזור	לונדון רבתי
ראש העיר	סאדיק קאן
שפה רשמית	אנגלית
תאריך ייסוד	43
שטח	1,579 קמ"ר
גובה	24 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Biggin Hill (245 מטר)
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	8,799,728 (2021)
‑ במטרופולין	15,010,295 (2013)
קואורדינטות	51°30′25″N 0°07′39″W
אזור זמן	UTC
london.gov.uk
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הממלכה המאוחדת מוגדלת)   בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס האטלנטי הים הצפוני תעלת למאנש האוקיינוס האטלנטי צרפת אירלנד איי שטלנד אורקני האיים ההברידיים לונדון (למפת הממלכה המאוחדת רגילה)   בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס האטלנטי הים הצפוני תעלת למאנש האוקיינוס האטלנטי צרפת אירלנד איי שטלנד אורקני האיים ההברידיים לונדון (למפת אנגליה רגילה)   ברמינגהאם לידס ברדפורד מנצ'סטר ליברפול בריסטול לסטר פורטסמות' פלימות' ניוקאסל סקוטלנד צרפת ויילס צ. אירלנד איר. תעלת למאנש הים הצפוני הים האירי לונדון (למפת אנגליה מוגדלת)   ברמינגהאם לידס ברדפורד מנצ'סטר ליברפול בריסטול לסטר פורטסמות' פלימות' ניוקאסל סקוטלנד צרפת ויילס צ. אירלנד איר. תעלת למאנש הים הצפוני הים האירי לונדון (למפת לונדון מוגדלת)   קנט סארי ברקשייר בקינגהאם הרטפורדשייר אסקס לונדון (למפת לונדון רגילה)   קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס לונדון (למפת הסיטי של וסטמינסטר רגילה)   הפרלמנט הבריטי לונדון (למפת הסיטי של וסטמינסטר מוגדלת)   הפרלמנט הבריטי לונדון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה.

לונדון (באנגלית: London, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; הגייה באלפבית הפונטי הבין-לאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה. העיר שוכנת על גדות נהר התמזה, והיוותה מקום התיישבות מרכזי במשך יותר מאלפיים שנים. הרומאים התיישבו בה לראשונה, וכינו אותה לונדיניום. גרעינה ההיסטורי של העיר הוא הסיטי של לונדון, ששומר עד היום על גבולותיו מימי הביניים. לונדון המודרנית מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרוורים, אשר נסתפחו לאורך השנים לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון".

לונדון היא עיר עולם מובילה ומפותחת בתחומים רבים: אמנות, מסחר, חינוך, תרבות, אופנה, פיננסים, טיפול רפואי, מדיה ותקשורת, שירותים מקצועיים, מחקר ופיתוח, תיירות ותחבורה. הפיתוח הרב של העיר בכל התחומים הללו תרם למעמדה החשוב בקרב ערי העולם. העיר היא אחת מהמרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם ומוצבת במקום החמישי בעולם מבחינת גודל תמ"ג לאזור מטרופוליטני, ונכון ל-2024, היא נמצאת במקום השמיני בדירוג הערים היקרות בעולם של חברת הייעוץ האמריקאית מרסר. נוסף על כך, היא מהווה בירת תרבות עולמית. לונדון היא העיר המתוירת ביותר בעולם^{[דרושה הבהרה]} – מקום ראשון במספר טיסות בין-לאומיות נכנסות, ומערכת שדות התעופה שלה היא העמוסה ביותר בעולם. ריכוז האוניברסיטאות בשטחה של העיר הוא הגדול ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה באירופה. בשנת 2012, הייתה לונדון לעיר הראשונה שאירחה את משחקי האולימפיאדה המודרניים בפעם השלישית.

העיר מורכבת ממגוון רחב של אנשים ותרבויות, ויותר מ־300 שפות מדוברות בין גבולותיה. ב־2017, מנתה אוכלוסייתה כ־8,825,000 תושבים, מה שהציב אותה במקום השלישי בגודל אוכלוסייה לעיר באירופה (אחרי איסטנבול ומוסקבה). מספר תושביה מהווה כ־12.5% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת. במטרופולין לונדון מתגוררים יותר מ־15 מיליון תושבים, והוא הגדול ביותר באיחוד. לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם לפי מספר תושבים בין השנים 1831 ל-1925.

כמה אתרי מורשת עולמיים נמצאים בעיר: מצודת לונדון, גני קיו; מתחם וסטמינסטר הכולל בתוכו את ארמון וסטמינסטר, מנזר וסטמינסטר וכנסיית סנט מרגרט; ההתיישבות ההיסטורית גריניץ', שבה נמצא מצפה הכוכבים המלכותי – שם סימן את קו גריניץ', קו אורך 0, ואת שעון גריניץ'. אתרים מרכזיים נוספים הם ארמון בקינגהאם, הביג בן, הלונדון איי, כיכר פיקדילי, קתדרלת סנט פול, גשר מצודת לונדון וכיכר טרפלגר. בלונדון שוכנים אתרי תרבות רבים, כגון מוזיאונים, גלריות, ספריות ואתרי ספורט, בהם המוזיאון הבריטי, הגלריה הלאומית, מוזיאון טייט מודרן, הספרייה הבריטית, וכארבעים תיאטראות ברובע וסט אנד. הרכבת התחתית של לונדון היא העתיקה בעולם.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של לונדון

פרה-היסטוריה וקדמוניות

שני ממצאים ארכאולוגיים מתארכים את לונדון לתקופות קדומות: שרידים של גשר מתקופת הברונזה נמצאו על גדות נהר התמזה, מצפון לגשר ווקסהול. הגשר הקדום חצה את הנהר, או שהוביל לאי בנהר שכבר אבד. שאריות קורות העץ של הגשר תוארכו לכ־3,500 שנה לפני זמננו. בשנת 2010 נמצאו יסודות של מבנה עץ גדול על חוף הנהר, מדרום לגשר ווקסהול. יסודות אלה תוארכו לסביבות 6,500 שנה לפני זמננו. מטרתו של המבנה הזה, מהתקופה המזוליתית, אינו ידוע. שני הממצאים הללו נמצאו על הגדה הדרומית של הנהר, בנקודת חציה טבעית, שבה נהר אפרה משתלב עם נהר התמזה.

אף על פי שישנן באזור העיר עדויות להתיישבויות בריטוניות־קלטיות אחדות, היישוב המרכזי הראשון הוקם על ידי הרומאים בשנת 43 לספירה, בשם לונדיניום. יישוב זה שרד שבע־עשרה שנים ובסביבות שנת 61 שבט איקני־קלטי, שהונהג על ידי המלכה בודיקיאה כבש את היישוב והחריבו. העיר ההרוסה שבה וקמה לתחייה במהרה, ותוך עשור שגשגה והייתה למרכז סחר חשוב, ועד לשנת 100 לספירה כבר עקפה לונדיניום את קולצ'סטר והייתה לבירת הפרוביניקיה הרומאית בריטניה. בשיא פריחתה, במאה השנייה, חיו בלונדון הרומאית כ־60,000 תושבים.

התקופה האנגלו־סקסית

עם קריסת שלטון האימפריה הרומית, בתחילת המאה החמישית לספירה, התפוגגה הפרוביניקה, לונדון חדלה מלהיות בירתה, וחומות לונדיניום ננטשו. עם זאת ישנן עדויות למעט תושבים רומאיים שנשארו באזור עד שנת 450, ליד מה שכיום כנסיית סנט מרטין בשדות. משנת 500 והלאה התפתחה באזור התיישבות אנגלו־סקסית שנקראה בשם לונדנוויץ', מעט מערבה מהעיר הרומאית הישנה. לונדנוויץ' גדלה בהדרגה, עד שבשנת 680 כבר הייתה לעיר נמל חשובה. בתחילת המאה התשיעית החלה העיר לדעוך עקב תקיפות ויקינגים חוזרות ונשנות, עד לשנת 886, שבה "הוקמה מחדש" על ידי המלך אלפרד הגדול. ממצאים ארכאולוגיים מראים שהעיר שהוקמה על ידי המלך אלפרד חזרה אל הגבולות הרומאיים הישנים.

מהמאה ה־11, לונדון הייתה העיירה הגדולה והחשובה ביותר באנגליה. מנזר וסטמינסטר, שנבנה מחדש בסגנון רומנסקי, בידי המלך אדוארד המודה, היה לאחת הכנסיות הגדולות באירופה. עד לאותה תקופה, העיר וינצ'סטר הייתה בירת אנגליה האנגלו־סקסית, אך מעתה והלאה, לונדון עמדה במרכז העניינים – המקום המרכזי שבו התקיים מסחר בסחורות בין־לאומיות, ובסיס־הגנה מרכזי לתקופת מלחמה. חשיבותה הצבאית, הכלכלית והפוליטית של העיר שגשגה, עד שהייתה לבירת הארץ.

ימי הביניים

בעקבות ניצחונו בקרב הייסטינגס, ויליאם הראשון, דוכס נורמנדיה, הוכתר למלך אנגליה במנזר וסטמינסטר המחודש, ביום חג המולד של שנת 1066. ויליאם בנה את מצודת לונדון, המבנה הראשון מבין טירות נורמנדיות רבות שנבנו בדרום־מזרח העיר, כדי לבצר אותה בפני התקפות ויקינגים. בשנת 1097, ויליאם השני החל בבניית אולם וסטמינסטר, ליד המנזר הקיים. אותו אולם היווה את הבסיס לארמון וסטמינסטר.

במהלך המאה ה־12, החלו מוסדות השלטון להתרכז בעיירה וסטמינסטר (הסיטי של וסטמינסטר) – כגון בית המשפט המלכותי, ארמון המלוכה ועוד. בעוד וסטמינסטר הייתה לבירת הארץ מבחינה שלטונית־אדמיניסטרטיבית, שכנתה הקרובה, לונדון, נשארה העיירה הגדולה ביותר ומרכז המסחר הראשי. לונדון שגשגה תחת מוסד השלטון הייחודי שלה – האיגוד של לונדון, שמנהל עד היום את אזור הסיטי. בשנת 1100, אוכלוסיית העיר מנתה כ־18,000 תושבים. בתוך מאתיים שנים מספר זה הגיע לכמעט 100,000.

אסון הכה את העיר במהלך מגפת המוות השחור באמצע המאה הארבע־עשרה, כשהעיר איבדה כמעט שליש מאוכלוסייתה. בשנת 1381, לונדון עמדה במוקד מרד האיכרים.

תחילת העת המודרנית

בעת מלכות בית טיודור התנתקה הכנסייה האנגליקנית מרומא וממרותו של האפיפיור, בתהליך שלימים נקרא הרפורמציה, מעבר מהנצרות הקתולית לפרוטסטנטית. לפני הרפורמציה, היה יותר ממחצית שטחה של לונדון בבעלות מנזרים ומוסדות דתיים אחרים וכשליש מתושביה היו נזירים, נזירות ואנשי דת. החלטתו של הנרי השמיני לפרק את כל המנזרים זכתה לפיכך לאהדה מצד תושבי העיר, שהיו הנהנים העיקריים משינוי הבעלות. התהליך נמשך בערך משנת 1530 עד 1538 כשרוב המנזרים והרכוש הכנסייתי מצא עצמו בסופו של דבר בידי הגילדות השונות של העיר, בתקופת מלכותו של אדוארד השישי. בתקופה זו החלה חשיבותה הכלכלית של העיר לונדון לגדול גם מחוץ לאנגליה. בעיר התפתחה תעשייה זעירה (בעיקר תעשיית האריגה), והמסחר התרחב. עם גילוי העולם החדש, סחורות הגיעו ללונדון מרוסיה והמזרח התיכון ונשלחו ממנה לאמריקה.

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

רובעי לונדון. למידע על רובע, לחצו עליו

בתקופה זו היו למספר חברות מסחריות מונופולין על המסחר לאזור מסוים, כך לדוגמה לחברת רוסיה שנוסדה בשנת 1555 היה מונופולין על המסחר עם רוסיה ולחברת הודו המזרחית הבריטית שנוסדה בשנת 1600 על פי צו מלכותי היה מונופולין על המסחר עם צרפת. הרס אנטוורפן בשנת 1572 על ידי הספרדים יצר חלל בעולם הסחר האירופי, ולונדון (לצד אמסטרדם) הפכה לאחר מכן לעיר נמל מרכזית בכל אזור הים הצפוני. בשנת 1565 נוסדה הבורסה למסחר של העיר על ידי סר תומאס גרשם, שנקראה על פי צו מלכותי של אליזבת הראשונה – הבורסה המלכותית. העלייה במסחר הביאה לגידול רב במספר תושבי העיר ובמשך כ־100 שנה הכפילה העיר פעמיים את מספר תושביה מ־100,000 תושבים בשנת 1580 ל־200,000 בשנת 1600 ול־400,000 בשנת 1650.

במהלך המאה ה־16, ויליאם שייקספיר ועמיתיו חיו ויצרו בלונדון, בתקופה שבה הייתה קיימת עוינות רבה להתפתחות תרבות התיאטראות – מחששות כי הבילוי ההמוני יגרום להתפרעויות, או שהצפיפות תביא להתפשטות מגפות, וכן בשל התנגדות הפוריטנים מנימוקים דתיים. עם זאת, המחזאים פעלו תחת חסות המלך (בעיקר אליזבת הראשונה ויורשה, ג'יימס הראשון) ונבנו בעיר – אך עדיין מחוץ לגבולות הסיטי – תיאטראות רבים, בהם הגלוב המפורסם. אכן, הצפיפות הייתה מבעיותיה המרכזיות של העיר, גם במאה ה־17. בתחילת המאה ניגפה העיר במחלות רבות, שהגיעו לכדי שיא במגפה הגדולה, בשנים 1665–1666, שבה נספו כ-100,000 תושבים, חמישית מאוכלוסיית העיר.

השרפה הגדולה של לונדון פרצה בשנת 1666, ולמעשה הביאה לקיצה של המגפה. האש ניצתה בסמטת פודינג, ובמהירות נסחפה והשתלטה על בתי העץ הרבים. בניית העיר מחדש נמשכה יותר מעשור שנים תחת פיקוחו של האדריכל והמדען רוברט הוק. בשנת 1708 נסתיימה בנייתה המחודשת של קתדרלת סנט פול, על ידי כריסטופר רן. בראשית מלכות בית הנובר, שכונות חדשות הוקמו במערב, כגון מייפייר, גשרים חדשים שנתווספו מעל התמזה האיצו את פיתוח דרום לונדון, שמדרום לנהר. במזרח העיר, נמל לונדון פותח אף הוא והורחב עוד במורד הזרם.

בשנת 1762, רכש המלך ג'ורג' השלישי את בית בקינגהאם והחל בשיפוץ שנמשך 75 שנים. במהלך המאה ה־18, גאתה הפשיעה בעיר ובשנת 1750 הוקם בעיר כוח שיטור מקצועי ורשמי. בסך הכול נקבעו 200 עבירות, שעונשן מיתה, ונשים וילדים היו ניתלים גם על גנבות פעוטות. מעל 74 אחוזים מהילדים שנולדו בלונדון בתקופה זו מתו לפני הגיעם לגיל חמש. העיר פרחה מבחינה תרבותית ואינטלקטואלית, ובתי־קפה רבים הוקמו כמקום לדיון והעלאת רעיונות. התפתחות זו התאפשרה עקב התפשטות האוריינות והתפתחות העיתונות הכתובה, שהביאה את חדשות העולם לכל דורש. רחוב פליט היה למרכז העיתונות הבריטית.

סמואל ג'ונסון, מאנשי הספרות הבולטים באנגליה, שחי בתקופה זו, כתב כך: "לא תמצא אף אדם עם דעת ישרה, שיהיה מוכן לעזוב את לונדון. לא, אדוני! כשלאדם נמאס מלונדון, הרי שנמאס לו מהחיים; שכן בלונדון יש את כל מה שהחיים יכולים להציע".

מהמאה ה־19 ועד ימינו

לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם בין השנים 1831 ל־1925. תנאי הצפיפות הקשים בעיר הובילו להתפרצויות חוזרות ונשנות של כולרה, שתבעו 14,000 קורבנות ב־1848, ו־6,000 ב־1866. בעקבות עומס התנועה הכבד ששרר בעיר הוקמה הרכבת העירונית הראשונה בעולם. התרחבותה של העיר באה לידי ביטוי גם מבחינה שלטונית־אדמיניסטרטיבית: עד אמצע המאה ה־19 גוף בשם מועצת העבודות המטרופולינית דאג לעבודות הציבוריות בעיר, ורק העיר העתיקה ורבעים ספורים היו תחת תחום אחריותו. גוף זה בוטל בשנת 1889, ובמקומו הוקמה מועצת מחוז לונדון, שכעת תפקדה כרשות השלטון המקומית של כל אזור לונדון הפנימית. העיר ספגה הפצצות מצד הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, שנערכו ברובן באמצעות צפלינים. במלחמת העולם השנייה הייתה הבירה מטרתו העיקרית של הבליץ, מערכת הפצצות המרוכזת של הלופטוואפה שנועדה להכניע את האימפריה ולאפשר פלישה גרמנית לאיי הבית. יותר מ־30,000 לונדונים נספו, ונהרסו שטחים נרחבים בעיר. מיד לאחר המלחמה, בשנת 1948, נערכו בעיר המשוסעת והחבולה משחקי האולימפיאדה באצטדיון ומבלי הישן.

דאונינג 10, מעונו הרשמי של ראש ממשלת בריטניה

בשנת 1951 נערך פסטיבל בריטניה בסאות' בנק. בשנת 1952, אירוע זיהום אוויר חמור שיתק את העיר למשך ארבעה ימים, הביא למותם של כ־4,000 תושבים, ולנזקים בריאותיים לעוד עשרות אלפים. לימים נקרא הזיהום בשם הערפיח הגדול, והוביל להגברת התודעה לאיכות הסביבה, ואף למספר חוקים בנושא. החל משנות הארבעים של המאה העשרים, לונדון הייתה ליעד מרכזי למהגרים רבים, בעיקר ממדינות חבר העמים כגון ג'מייקה, הודו, בנגלדש ופקיסטן, מה שתרם לאופייה המגוון והקוסמופוליטי.

החל משנות השישים התמלאה העיר בצעירים שהביאו לעיר צביון מרענן. תרבות לונדון החוגגת התרכזה באזור צ'לסי וברחובות קרנבי וקינג. עקב גידול בשטח העיר, הוחלפה רשות השלטון בגוף חדש – מועצת לונדון רבתי. במהלך הסכסוך בצפון אירלנד, ספגה העיר מספר מתקפות טרור מצד המחתרת האירית. גם עימותים פנים־אזרחיים על רקע גזעי צפו ועלו, כדוגמת המהומות בבריקסטון בשנת 1981, בין כוחות המשטרה ומהגרים אפרו־קריביים. אוכלוסייתה של לונדון רבתי הצטמצמה עם השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ומשיא של 8.6 מיליון תושבים ב־1939 ירד מספר התושבים לכ־6.8 מיליון בשנות השמונים. אזור הנמל הופצץ רבות במהלך מלחמת העולם השנייה וכמעט כל המחסנים המקוריים נהרסו לחלוטין. על אף ניסיון השיקום, תעשיית הנמל החלה לדעוך בשנות ה־50. חוסר הגמישות והניידות הפכו את המעגנים של מרכז לונדון לפחות רלוונטיים מול נמלי הים, ועד 1980 כל המעגנים נסגרו. במרוצת הזמן אזור הנמל פותח מחדש ונהפך לאזור מגורים ומסחר: הקמת הדוקלנדס וקנרי וורף בשנות השמונים על חורבות הנמל הישן העצימו את מקומה החשוב של לונדון בכלכלה העולמית והפכוה למרכז פיננסי עולמי.

מחסום התמזה הוקם בשנות השמונים על מנת להגן על העיר מפני גלי גאות מהים הצפוני. מבחינה שלטונית, שוב פורקה רשות השלטון – מועצת לונדון רבתי בשנת 1986, וכל אזור המטרופולין נשאר ללא שלטון מקומי עד לשנת 2000, עם הקמת רשות לונדון רבתי. לכבוד תחילת האלף השלישי, נבנו בעיר כיפת המילניום, הלונדון איי וגשר המילניום. ב־6 ביולי 2005 זכתה לונדון במכרז האולימפי, ואירחה את האולימפיאדה ב-2012, כך שהיא העיר הראשונה שאירחה את המשחקים שלוש פעמים.

בשנת 1999 התרחשה בעיר מתקפת הטרור שכללה שלושה פיצוצים באזורים שונים בעיר. ב־7 ביולי 2005, התרחשו סדרה של פיגועי טרור ברכבת התחתית של לונדון ובאוטובוס. ארגון הטרור אל־קאעידה נטל אחריות על הפיגועים, שגבו את חייהם של 52 תושבים.

הגדרת "לונדון"

לונדון של היום מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרוורים אשר לאורך השנים נסתפחו לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון". הגרעין ההיסטורי המקורי של העיר נקרא "הסיטי של לונדון" (City of London) או בקיצור "הסיטי", ומשמש היום בעיקר כמרכז המוסדות הפיננסיים של העיר. מסביב לו 32 רבעים (boroughs), שלכל אחד מהם אוטונומיה אדמיניסטרטיבית מסוימת, אך כולם יחד מהווים את לונדון רבתי. מעבר להם, פרוורים נוספים שאינם חלק מלונדון אך מהווים חלק משטחה המטרופוליני של העיר. תושבי העיר לרוב מתייחסים לכל השטח התחום בכביש ההיקפי M25 כאל "לונדון", הגם שהוא כולל כמה שכונות ועיירות שאינן משתייכות לתחום המנהלי של לונדון רבתי.

אוכלוסייה

ערך מורחב – דמוגרפיה של לונדון

קבוצות דתיות בלונדון (2011)
נוצרים: 3,957,984 (52.9%)   מוסלמים: 1,012,823 (13.5%)   הינדים: 411,291 (5.5%)   יהודים: 148,602 (2.0%)   סיקים: 126,134 (1.7%)   בודהיסטים: 82,026 (1.1%)   אחרים: 47,970 (0.6%)   חסרי דת: 1,694,372 (22.6%)

קבוצות אתניות בלונדון (2011)
לבנים: 4,887,435 (59.8%)   אסייתים: 1,511,546 (18.5%)   שחורים: 1,088,640 (13.3%)   בני תערובת: 405,279 (5.0%)   אחרים: 281,041 (3.4%)

בשנת 2011 מנתה העיר וסביבתה 8 מיליון תושבים. מתוכם 59.8% הם לבנים, 20.9% אסייתים, 15.6% שחורים ממוצא אפריקני, מאזור הקריביים, ו-5% מעורבים. החלוקה הדתית היא: 48.4% נוצרים, 20.7% ללא דת, 12.4% מוסלמים, 5% הינדו, 1.8% יהודים, ו-1.5% סיקים. 21.8% מהתושבים נולדו מחוץ לאיחוד האירופי.

המטרופולין של לונדון מונה כ-15 מיליון תושבים ונחשב למטרופולין הגדול ביותר באירופה ואחד מבין 20 הגדולים בעולם.

אוכלוסייה יהודית או ישראלית

ערך מורחב – יהדות בריטניה

בלונדון ישנה קהילה יהודית גדולה בת כ-150 אלף יהודים, והיא מהווה את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבריטניה, ואחת הגדולות באירופה. רובה של הקהילה מרוכז בצפון מערב לונדון, באזורים – גולדרס גרין (Golders Green), הנדון (Hendon) ופינצ'לי (Finchley). הקהילה הישראלית נמצאת בעיקר באזור גולדרס גרין וניתן למצוא ברחוב הראשי של האזור חנויות ומסעדות רבות בבעלות ישראלית. יש בית ספר ישראלי שפועל ביום ראשון לטובת הקהילה הישראלית. ישנה מגמת נהירה של יהודים לשכונות אלו, תוך עזיבה של אזורים אחרים בעיר בהם היו קיימות בעבר קהילות יהודיות משגשגות.

בצפון מזרח לונדון, באזור סטמפורד היל (Stamford Hill) נמצאת קהילה חרדית גדולה המונה מעל 50,000 נפשות. הקהילה החרדית של לונדון היא אחת הגדולות והמשפיעות באירופה כולה. הקהילה ברובה מאופיינת כחסידית, אך כוללת גם חוגים ליטאיים. במהלך העשור הראשון של המאה, עד תחילת משבר הסאבפריים, ידעה הקהילה החרדית תנופה כלכלית אדירה. רבים מהם התעשרו מאוד, הודות לשוק הנדל"ן הפורח באנגליה. חלק מחברי הקהילה מופיעים דרך קבע ברשימת האנשים העשירים ביותר באנגליה, המתפרסם מדי שנה בטיימס הלונדוני.

בלונדון מספר בתי ספר יהודיים וישיבות, בהם ניתן למנות את חב"ד ליובאוויטש,‏ Independent Jewish Day School‏, JFS, King Solomon‏ ו"חשמונאים". קיימים בעיר גם סניפים של תנועות נוער יהודיות רבות כגון FZY, בני עקיבא, עזרא, הבונים דרור צבאות ה' חב"ד, ועוד. כמו כן פועל שבט צופי צבר של תנועת הצופים העבריים, אשר פונה בעיקרו לקהילה הישראלית ומתנהל בעברית. בלונדון יוצאים לאור מספר שבועונים יהודיים כשהראשי והוותיק שבהם הוא הג'ואיש כרוניקל. עבור הקהילה הישראלית ודוברי העברית בלונדון פועל האתר עלונדון.

אקלים

ערך מורחב – האקלים של לונדון

האקלים בלונדון ממוזג ומשקעים יורדים בעיר לאורך כל חודשי השנה. החודש החם ביותר הוא יולי עם טמפרטורה ממוצעת של 18.7 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר עם טמפרטורה ממוצעת של 5.5 מעלות צלזיוס. ממוצע המשקעים בעיר הוא 601.7 מילימטרים כאשר פברואר הוא החודש היבש ביותר. שלג יורד לעיתים בתקופת החורף

אקלים בלונדון
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	8.1	8.4	11.3	14.2	17.9	21.0	23.5	23.2	19.9	15.5	11.1	8.3	15.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	2.3	2.1	3.9	5.5	8.7	11.7	13.9	13.7	11.4	8.4	4.9	2.7	7.5
משקעים ממוצעים (מ"מ)	55.2	40.9	41.6	43.7	49.4	45.1	44.5	49.5	49.1	68.5	59.0	55.2	601.7
מקור: London Heathrow Airport

נוף העיר

תמונת פנורמה של מרכז לונדון (יוני 2012)

צילום פנורמי של לונדון כפי שהיא משתקפת מקתדרלת סנט פול

תרבות

תיאטרון

ערך מורחב – תיאטראות וסט אנד

שחזור תיאטרון הגלוב השיקספירי, מבט מכיוון נהר התמזה

אצטדיון ומבלי

הלונדון איי

לונדון – מבט מהחלל בלילה

העיר לונדון ידועה כאחד ממרכזי התרבות המרכזיים בעולם, כעיר בירה היא גם מכילה את מרכזי התרבות של אנגליה והממלכה המאוחדת כולה. בלונדון ישנם עשרות אולמות תיאטרון המרוכזים בעיקר ב"וסט אנד" ברובע וסטמינסטר (שבניגוד למשתמע משמו דווקא אינו במערב העיר, אלא ממש במרכזה. הוא נקרא היסטורית West End משום מיקומו ממערב ל"סיטי", הגרעין המקורי של העיר). כמה מהידועים בין התיאטראות הם התיאטרון הלאומי ותיאטרון הפלדיום. מדי ערב מוצגות בעיר עשרות הצגות הסוחפות אליהן מספר רב של צופים. בעבר אף הציג ויליאם שייקספיר את מחזותיו בתיאטראות בבירה.

מוזיקה

גם בתחום המוזיקה בולטת לונדון והיא ביתם של תזמורות רבות, ביניהן: התזמורת הסימפונית של לונדון, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, הסינפונייטה של לונדון, תזמורת סינפוניה של לונדון, תזמורת פילהרמוניה, האקדמיה למוזיקה עתיקה, האקדמיה המלכותית למוזיקה (תזמורת), האקדמיה של סנט מרטין בשדות, התזמורת הפילהרמונית המלכותית, התזמורת הקאמרית האנגלית, תזמורת עידן הנאורות ותזמורת רשות השידור הבריטית. בלונדון נמצא גם בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן הידוע ברחבי העולם.

ספורט

בלונדון יש מועדוני ספורט רבים, ובפרט מועדוני כדורגל. ללונדון יש 13 מועדונים בליגות המקצועניות. כמות נמוכה יחסית לעומת אזורים אחרים באנגליה עם אותה כמות אוכלוסייה: המועדונים הבולטים ביותר הם ארסנל מרובע איזלינגטון עם 13 אליפויות, צ'לסי מפולהאם עם 6 אליפויות (לה האצטדיון הקרוב ביותר למרכז לונדון), וטוטנהאם מרובע הארינגיי עם 2 אליפויות.

בלונדון גם מצוי אצטדיון ומבלי האצטדיון הלאומי של אנגליה, והאחד האצטדיונים הגדולים באירופה. מגרש הקריקט לורדס – בין אצטדיוני הקריקט החשובים בעולם, וכן תחרות הטניס וימבלדון.

קבוצת הכדורסל הגדולה של העיר היא לונדון ליונס.

העיר אירחה את המשחקים האולימפיים בשנים 1908, 1948 ו-2012, ובכך הפכה לעיר הראשונה המארחת את המשחקים האולימפיים בפעם השלישית.

השכלה

מכללות ואוניברסיטאות

בשטחה של העיר נמצאות 43 אוניברסיטאות, והן הריכוז הגדול ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה באירופה. בין האוניברסיטאות הבולטות הנמצאות בלונדון:

• אוניברסיטת לונדון
• אימפריאל קולג'
• בירקבק, אוניברסיטת לונדון
• בית הספר לכלכלה של לונדון
• יוניברסיטי קולג' לונדון
• האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה
• סיטי סנט ג'ורג', אוניברסיטת לונדון

תחבורה

ערך מורחב – תחבורה בלונדון

הרכבת התחתית של לונדון (Underground)

למגוון אמצעי התחבורה הציבורית של לונדון יצא מוניטין בין-לאומיים וכמה מסמליהם הפכו לסמלי תרבות מוכרים. התחבורה הציבורית כוללת את הרכבת התחתית של לונדון, הנקראת גם ה-"Tube" (אשר החלה לפעול ב-1863 והייתה לרכבת התחתית הראשונה בעולם), רכבת עילית ליעדים בלונדון ומחוץ לה, אוטובוסים עירוניים (המאופיינים לרוב בצבעם האדום הבוהק ובמבנה הקומתיים), רכבות קלות במזרח המטרופולין ובדרומו ותחבורת שיט בנהר התמזה. ישנן המוניות השחורות הייחודיות ללונדון ו-"Mini-Cabs", שהן מוניות שניתן להזמינן רק בטלפון ולא ברחוב, אך הן זולות בהרבה מהמוניות השחורות.

רשות התחבורה המטרופולינית של לונדון (ה-TfL) מרכזת את כל מפעילי התחבורה הציבורית (שרובם פרטיים) לכדי מערכת אינטגרטיבית אחת, ומהווה למעשה את ה"פנים לציבור" של כלל התחבורה הציבורית. הרשות מרכזת את כלל התחומים: מיפוי, כרטוס, קביעת ותיאום לוחות זמנים, מודיעין, שילוט, תכנון קווים ואף מיתוג השירות. רבים מתושבי לונדון אף אינם יודעים מיהי החברה המפעילה קו מסוים, שכן אין להם כל צורך לדעת זאת. הקמת רשות זו ופעילותה האינטנסיבית (בשילוב תמריצים שליליים לשימוש ברכב פרטי) העלו את מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בלונדון רבתי בעשרות אחוזים.

בין היתר, מפורסם "הסקוטי המעופף" (Flying Scotsman) – הרכבת העושה דרכה מאדינברו ללונדון מדי יום ביומו. מסילת רכבת זו נחנכה בשנת 1863 ואורכה 633 קילומטרים.

משרתים את לונדון שישה נמלי תעופה בין-לאומיים והם (מהגדול לקטן): לונדון הית'רו, לונדון גטוויק, לונדון סטנסטד, לונדון לוטון, לונדון סיטי (הקרוב ביותר למרכז העיר) ולונדון סאות'נד. נמל הית'רו הוא הגדול בבריטניה וטוען לכתר הנמל העמוס ביותר בעולם בנפח נוסעים בין-לאומיים.

החל מ-17 בפברואר 2003 הוחלה "אגרת גודש בלונדון". נהגי מכוניות שנכנסים ל"תחום העומס" (Congestion Zone) בין השעות 7:00 בבוקר ל-22:00 בערב בימים שני עד ראשון (שבעה ימים בשבוע) חייבים בתשלום אגרה של 15 פאונד ליום. אם האגרה לא משולמת עד חצות ביום שלמחרת הנסיעה היא גדלה ל-130 פאונד; אם משלמים את הקנס תוך 14 יום, הנהג יצטרך לשלם רק חצי מהקנס בסך 65 פאונד. אופנועים, אופניים וכלי רכב שעובדים על דלק חלופי פטורים מהאגרה, כמו גם תחבורה ציבורית, רכב נכים ורכבי חירום. תושבי "תחום העומס" מקבלים 90% הנחה על אגרת העומס, אך רק בתשלום עבור שנה מראש.

מקומות מפורסמים בלונדון

ארמון בקינגהאם, משכן המלוכה הבריטי

מצודת לונדון, ה"טאוור"

הרובע הסיני של לונדון

גשר מצודת לונדון מעל התמזה

מראה אווירי של הייד פארק

שלד של טריצרטופס במוזיאון להיסטוריה של הטבע – אחד ממוזיאוני הטבע הראשונים והידועים בעולם

כיכר טרפלגר ביום

קתדרלת סנט פול

מנזר וסטמינסטר הגותי

ארמונות

• ארמון בקינגהאם
• ארמון למבת'
• ארמון קנסינגטון
• ארמון וסטמינסטר – הוא בניין הפרלמנט הבריטי
• המפטון קורט
• מצודת לונדון – ה"טאוור"

שכונות

• גולדרס גרין, המפסטד, הנדון, סטמפורד היל, העיר לונדון – הסיטי, הרובע הסיני, ונציה הקטנה, נוטינג היל, סאות'ארק, סאות' בנק, קובנט גרדן, קמדן טאון, סוהו, אילינג, וומבלי.

רחובות

• רחוב דאונינג
• דרך טוטנהם קורט
• דרך צ'רינג קרוס
• המאל
• הסטרנד
• סימטת פודינג
• רחוב אוקספורד
• רחוב פליט
• רחוב בייקר

גשרים על התמזה

ממערב למזרח:

• גשר וסטמינסטר
• גשר המילניום
• גשר לונדון
  • הבריכה של לונדון
• גשר טאוור – גשר מצודת לונדון

מעברי מים

• תעלת ריג'נטס

מבנים בעלי עניין

• בנק אנגליה
• האנדרטה לשריפה הגדולה של לונדון
• כיכר קנדה 1
• לונדון איי
• מארבל ארץ' – קשת השייש.
• מגדל השעון ביג בן
• מגדל סוויס רה
• משמר הסוסים
• צ'רינג קרוס
• קשת ולינגטון
• רויאל פסטיבל הול
• תיאטרון הגלוב – התיאטרון השקספירי המחודש

ראו גם אנדרטאות בלונדון, מבנים היסטוריים, גורדי שחקים בלונדון ומבנים בעלי חשיבות.

מוזיאונים

בלונדון נמצאים מעל 260 מוזיאונים ובהם כמה מהמוזיאונים החשובים באנגליה ובעולם, ובהם:

• המוזיאון הבריטי
• גלריית סרפנטיין
• הגלריה הלאומית
• מוזיאון צ'רצ'יל וחדרי המלחמה של הקבינט
• מגדל היהלום
• מוזיאון המדע
• מוזיאון המלחמה הקיסרי
• מוזיאון העיר לונדון
• מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו
• מוזיאון התחבורה של לונדון
• מוזיאון ויקטוריה ואלברט
• מוזיאון טייט בריטניה
• מוזיאון טייט מודרן
• המוזיאון להיסטוריה של הטבע
• מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' וקו גריניץ'

למוזיאונים נוספים ראו: מוזיאוני לונדון.

פארקים וגנים

בלונדון פארקים וגנים רבים. העיקריים שבהם הם: גני קנזינגטון (בהם נמצאת אנדרטת אלברט וארמון קנזינגטון), גני קיו, הייד פארק (בו פינת הנואמים), המפסטד הית', גרין פארק, פארק גריניץ', פארק סנט ג'יימס (בו אנדרטת ויקטוריה) וריג'נטס פארק. לפארקים נוספים ראו כאן.

כיכרות

• כיכר לסטר
• כיכר פיקדילי
• כיכר אוקספורד
• כיכר טרפלגר
• כיכר ראסל
• פינת הייד פארק
• טיבורן

כנסיות

• קתדרלת סנט פול
• מנזר וסטמינסטר
• קתדרלת סאת'ק

ראו גם: כנסיות לונדון

אתרים ארכאולוגיים

• מקדש מיתרס
• חומת לונדון

שווקים וחנויות יוקרה

• קובנט גארדן
• הרודס

ראו גם: שווקים בלונדון

בתרבות הישראלית

המחזאי חנוך לוין שילב את העיר לונדון בכמה מונולוגים במחזותיו, הידוע בהם הוא המונולוג של בלה במחזה "אורזי המזוודות", שהתפרסם לאחר שהפך לשיר עם הפזמון "לונדון לא מחכה לי". הדוברת בשיר היא ישראלית מדרום תל אביב המתעתדת לעזוב את הארץ ללונדון כדי לחפש עתיד טוב יותר על אף שאין לה אשליות שתמצא עתיד כזה, אך "בלונדון הייאוש יותר נוח". בנוסף מופיעה לונדון במחזה שלו "הטיול המאורגן", וכן במונולוג "בבית המלון".

ערים תאומות

• ברלין, גרמניה (מ־2000)
• פריז, צרפת (מ־2002)
• בוקרשט, רומניה (מ־2002)
• מוסקבה, רוסיה
• בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין (מ־2006)
• טוקיו, יפן (מ־2006)
• ניו יורק, ארצות הברית (מ־2001)
• קואלה לומפור, מלזיה
• כווית סיטי, כווית
• מקסיקו סיטי, מקסיקו
• קהיר, מצרים

ערים הנמצאות בהסכם ידידות עם לונדון

• באקו, אזרבייג'ן
• בואנוס איירס, ארגנטינה
• סופיה, בולגריה
• דלהי, הודו
• מומבאי, הודו
• בוגוטה, קולומביה
• איסטנבול, טורקיה
• רומא, איטליה
• טהראן, איראן
• פודגוריצה, מונטנגרו
• אלג'יר, אלג'יריה
• זאגרב, קרואטיה
• דאקה, בנגלדש
• סילהת, בנגלדש

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל לונדון הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות לונדון. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בלונדון על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

• לונדון התת-קרקעית
• לונדון הית'רו – נמל התעופה הראשי של העיר

לקריאה נוספת

• נעמה בלונדר ומישה ברזניאק, ערים מבפנים: המלצות על אדריכלות מעניינת בלונדון, באתר Xnet‏, 9 באוקטובר 2012
• בילי מלמן, לונדון – מקום, אנשים ואימפריה, אוניברסיטה משודרת, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2009. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של לונדון (באנגלית)

• לונדון, ברשת החברתית פייסבוק
• לונדון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• לונדון, ברשת החברתית אינסטגרם
• לונדון, הבלוג הרשמי
• האתר הרשמי של ממשל העיר (באנגלית)
• nrg מעריב, לונדון קולינג: מדריך לבירת בריטניה, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2011
• אסתר זנדברג, סכנת המגדלים שמאיימת על לונדון, באתר הארץ, 3 באפריל 2014
• מפת לונדון, מתוך: Civitates Orbis Terrarum”, 1572”, משאב הוראה מאתר החינוך של הספרייה הלאומית
• "לוֹנדוֹן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 18–21, באתר היברובוקס
• לונדון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מפות עתיקות של לונדון מאוסף ערן לאור, הספרייה הלאומית.
• הרב ד"ר י. מ. לרמן, קהילת לונדון, מחניים, 15 בפברואר 1967
• אקונומיסט, שום דבר לא יכול לעצור את לונדון. מה סוד ההצלחה שלה?, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2023
• לונדון (אנגליה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערים הגדולות של הממלכה המאוחדת אומדן רשמי מתאריך 21 במרץ 2021
	דירוג	שם	ארץ	אוכלוסייה	דירוג	שם	ארץ	אוכלוסייה
לונדון ברמינגהאם
	1	לונדון	אנגליה	8,888,608	11	ברדפורד	אנגליה	370,185	גלאזגו בריסטול
	2	ברמינגהאם	אנגליה	1,161,258	12	קובנטרי	אנגליה	355,703
	3	גלאזגו	סקוטלנד	631,690	13	קארדיף	ויילס	349,780
	4	בריסטול	אנגליה	586,781	14	בלפסט	צפון אירלנד	340,000
	5	ליברפול	אנגליה	576,561	15	נוטינגהאם	אנגליה	306,573
	6	מנצ'סטר	אנגליה	560,392	16	קינגסטון על ההאל	אנגליה	295,179
	7	שפילד	אנגליה	525,142	17	ניוקאסל על הטיין	אנגליה	281,727
	8	לידס	אנגליה	515,947	18	דרבי	אנגליה	269,053
	9	אדינבורו	סקוטלנד	505,310	19	סאות'המפטון	אנגליה	266,934
	10	לסטר	אנגליה	487,837	20	נורת'המפטון	אנגליה	245,899