נמל התעופה לונדון לוטון
בניין הטרמינל | |||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
תקופת הפעילות | 16 ביולי 1938 – הווה (86 שנים) | ||||||||||
על שם | לוטון | ||||||||||
מפעיל | LTD מפעילי נמל התעופה לונדון לוטון | ||||||||||
עיר סמוכה | לוטון | ||||||||||
קואורדינטות | 51°52′29″N 0°22′06″W / 51.874722°N 0.368333°W | ||||||||||
גובה מעל פני הים | 160 מטר (526 רגל) | ||||||||||
www | |||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
סטטיסטיקה (2017) | |||||||||||
מספר הנוסעים | 15,799,2198.9% | ||||||||||
תנועות מטוסים | 135,5383.04% | ||||||||||
מטען | 21,199 (טון) | ||||||||||
נמל התעופה לונדון לוטון (באנגלית: London Luton Airport) שנקרא בעבר "נמל התעופה הבינלאומי לוטון", הוא נמל תעופה הממוקם כ-2.8 ק"מ מזרחית למרכז העיר לוטון ברובע בדפורדשייר, וכ-56 ק"מ ממרכז העיר לונדון, בירת אנגליה. שדה התעופה נמצא בבעלות המועצה המקומית.
נמל התעופה לוטון הוא הרביעי בגודלו מבין ששת נמלי התעופה המשרתים את אזור לונדון, לאחר נמל התעופה לונדון הית'רו, נמל התעופה לונדון גטוויק, נמל התעופה סטנסטד, ולפני נמל התעופה לונדון סיטי ונמל התעופה לונדון סאות'אנד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל התעופה נפתח ב-16 ביולי 1938 ובמלחמת העולם השנייה שימש את חיל האוויר המלכותי. לאחר המלחמה עבר הנמל לפעילות מסחרית והמשיכו בו הטיסות של חברות התעופה מונרך איירליינס, תומסון איירווייס ואוייטאייר. בשנת 1972 היה נמל התעופה לוטון לנמל התעופה הריווחי ביותר במדינה, אך ב-1974 ספג פגיעה קשה ברווחיו כאשר אחת מחברות התעופה החזקות שפעלו בו, קלרקסונס (Clarksons Travel Group), פשטה את הרגל.
במשך 15 השנים שלאחר מכן הורחב הנמל, ובשנת 1985 נבנה טרמינל בינלאומי חדש. ב-1990 הוחלף שם הנמל ל"נמל התעופה לונדון לוטון". בשנת 1991 העבירה חברת ריאנאייר את טיסותיה לאירלנד מהנמל, אך מאוחר יותר העבירו אליו חברות תעופה כמו איזיג'ט ומאיי טראבל.
בשנת 1998 החלה בניית טרמינל חדש שעשוי מזכוכית ומאלומיניום בעלות של 40 מיליון פאונד. הטרמינל נפתח בשנת 1999 בטקס חגיגי על ידי המלכה אליזבת השנייה ובנה הנסיך צ'ארלס.
בשנת 2008 עברו בנמל התעופה מעל 10 מיליון נוסעים, אך בשנת 2009 ירד מספר הנוסעים לכ-9,120,000 והנמל דורג במקום החמישי בבריטניה מבחינת היקף תנועת הנוסעים. בשנת 2018 עברו בנמל התעופה מעל 16 מיליון נוסעים.
מסלול הטיסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל התעופה הוא בעל מסלול אחד, באורך של 2,160 מטר ובגובה של 160 מטר. המסלול מצויד בטכנולוגית נחיתות מסוג IIIB, המאפשרת פעילות גם בתנאי ראות לקויה. כל מתקני הנמל ומבניו ממוקמים מצפון למסלול. בנמל עומדות לרשות הנוסעים 60 עמדות כרטוס.
חברות ויעדי טיסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל התעופה משמש כבסיס לחברות איזיג'ט, תומאסון איירווייז, ריאנאייר וויז אייר. יעדי הטיסה מהנמל ואליו מוגבלים בטווח (בגלל מסלול ההמראה הקצר) ליעדים באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון.
נמל התעופה הוא הבסיס של חברת הלואו-קוסט איזיג'ט ועל אדמתו נמצאים גם משרדי החברה הראשיים. החברה החלה לפעול בשנת 1995 עם מטוס אחד שטס בין לוטון לאדינברו[1].
אל על מפעילה 9 טיסות שבועיות בין תל אביב ללוטון, ואיזיג'ט מפעילה 13 טיסות שבועיות בקו זה מאז 2009[2]. ישראייר מפעילה טיסות עונתיות בקו זה. ויז אייר מפעילה טיסות יומיות בקו זה החל מ-2017[3].
בעבר שימש גם כבסיס לחברת מונרך איירליינס שפשטה את הרגל ב-2017[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה לונדון לוטון (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רונית דומקה, מה המחיר של טיסה ללונדון ב-60 יורו?, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
- ^ אורלי פלג מזרחי ויעל גרונטמן, איזי ג'ט מגיעה לת"א: מחיר טיסה ללונדון יהיה כ-72 ליש"ט, באתר גלובס, 8 ביולי 2009
- ^ מיכל רז חיימוביץ', וויז אייר תפעיל טיסות יומיות בקו תל אביב-לונדון, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2017
- ^ רינה רוזנברג קנדל, גרדיאן, סוכנויות הידיעות, אלפי ישראלים תקועים: חברת התעופה מונרך מפסיקה את פעילותה, באתר TheMarker, 2 באוקטובר 2017
שדות תעופה המשרתים את אזור לונדון | |
---|---|
|