לוויתן (רומן מאת פול אוסטר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פול אוסטר  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
רומן פשע, ספרות בלשית, הארד בוילד |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאת וייקניג |
| תאריך הוצאה |
1992 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
מוסיקת המקרה |
| הספר הבא |
מר ורטיגו |
  | |
לוויתן (אנגלית: Leviathan) הוא הרומן השביעי של הסופר האמריקני פול אוסטר, שיצא לאור בהוצאת וייקינג ב-1992. הרומן עוקב אחר חייו ופשעיו של אדם שבוחר במעשה על פני מילים כדי להעביר את המסר שלו לעולם, כפי שסופר על ידי חברו הטוב המנוכר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן נפתח כסיפור בלשי עם דברי המספר: "לפני שישה ימים, אדם פוצץ את עצמו לצד כביש בצפון ויסקונסין. לא היו עדים, אך נראה שהוא ישב על הדשא ליד מכוניתו החונה כשהפצצה שבנה התפוצצה בטעות. לפי הדיווחים המחלקה לזיהוי פלילי שפורסמו זה עתה, האיש נהרג מיד. גופתו התרסקה לעשרות חתיכות קטנות, ושברי גופתו נמצאו במרחק של עד חמישים מטרים ממקום הפיצוץ". בחקירותיו מנסה המספר לענות על השאלות מיהו האיש שפוצץ את עצמו? מדוע נמצא עם פצצה תוצרת בית? אילו נסיבות הביאו אותו לקיצו האלים?
הסבר שם הרומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]"לוויתן" מושאל ממפלצת הים המקראית שתומס הובס השתמש בה כמטאפורה למדינה בספרו בשם זה. בתור "פנטום החירות", מפוצץ העתקים של פסל החירות ברחבי הארץ - גיבור הרומן הוא גיבור הובסי שאויבו הוא המדינה; מותו העצמי הוא מטפורה לגורל האדם למאבק.[1]
אוסטר ידוע בכך שהוא מציב את הדמויות הבדיוניות שלו בהקשרים בזמן אמת עם אירועים אמיתיים כרקע לנרטיבים שלו. יש הקבלות ל"יונמומבר", הטרוריסט תיאודור קצ'ינסקי, שפעל למשך תקופה באורח דומה מסוף שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-90.[2][3]
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור מסופר על ידי פיטר אהרון על הקורבן, בנג'מין סאקס, חברו הטוב ביותר שאותו הוא פוגש לראשונה כסופר עמית בבר בגריניץ' וילג' ב-1975. פיטר מחליט לנסות לחבר את סיפור חייו האחרים של בן לאחר שסוכנים מה-FBI פונים אליו במהלך חקירתם. על ידידותם, פיטר מודה בשנים האבודות של סבל ומצבו הפנימי הכואב של בן, באומרו -
תוך 15 שנה, סאקס נסע מקצה אחד שלו לקצהו השני, ובהגיעו למקום האחרון, אני בספק אם הוא בכלל כבר ידע מי הוא. מרחק כה גדול הוא עבר עד אז, עד שלא היה אפשרי עבורו לזכור היכן הוא התחיל.
השניים נפגשים לראשונה כסופרים הנאבקים לכתוב, פיטר עם המוח ה"גלגלי" שלו ובן הפרובוקטיבי עם נישואיו המושלמים לפאני היפה. לשניהם יש רצון "לומר משהו", ליצור שינוי בעולם האמיתי.
בינו ובין עצמו בן מלא ספקות ובנישואיו נפערים סדקים, כאשר לילה אחד במסיבת שיכורים במקרה מטורף, הוא נופל ממדרגות יציאת החירום בקומה הרביעית, וכמעט נהרג. הנפילה היא ממשית ומטאפורית כאחד. במשך ימים לאחר מכן בתהליך החלמתו הוא מסרב לדבר ומרוחק באופן מוזר. תוך שבוע מהיותו בן 41, בן מביע רצון לסיים את החיים שחי עד אז. מתוך תחושתו שחייו היו בזבוז, הוא מצהיר שהוא רוצה שהכול ישתנה, ומציב לעצמו אולטימטום של הכול או לא כלום, מחליט שהוא חייב להגיע לכדי שליטה או להיכשל. בהכירו בשינוי זה, הוא עוזב את פאני, עובר לבקתה בוורמונט, שם הוא מתחיל לעבוד על ספר - ואז נעלם.
הבקתה שלו ותכולתה ננטשו, כולל כתב היד שלו, שכותרתו לוויתן. הוא מנתק את הקשר עם פאני ונפגש עם פיטר פגישה אחת אחרונה שבה הוא מתוודה על הכול.
פיטר מחבר את חייו ומערכות היחסים של בן עם מריה, אמנית, וחברתה ליליאן. מפגש אקראי ואלים עם בעלה של ליליאן, יוצא מלחמת וייטנאם בשם ריד שולח את בן לכיוון חדש לחלוטין.
נושאים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נושאים ברומן האופיינים לאוסטר הם חקירת כישלון, זהות, מקריות, צירוף מקרים וטבעה החמקמק של האמת. מריה, הדמות שעוקבת אחרי זרים כדי לצלם אותם מבוססת על סופי קאל,[1] אמנית פרפורמנס צרפתייה ששחזרה את חייה על ידי צילום אנשים ממשיים תוך יצירת פיקציות אודותיהם. קאל זוכה להכרה בהקדמה של הרומן. בן, הדמות המרכזית של הרומן פוגשת את מריה בנקודה שבה הוא מתחיל לשחזר את חייו שלו. הניגוד הוא שבעוד קאל/מריה הפכו את הבדיות לקריירה, בן יוצר חיים שמסיימים את חייו.
הכתיבה היא רב-שכבתית מעגלית, תוך מסירת דיווחים אישיים סותרים במטרה להביא סוג של אמיתות סובייקטיביות.[1][4]
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיטר אהרון, סופר ומספר (על שם דובר האלוהים, אהרון המקראי)
- בנימין זאקס, מפגין מלחמה, סופר, טרוריסט עירוני
- פאני זקס, אשתו של בן
- מריה טרנר, צלמת
- ליליאן סטרן, עובדת מין לשעבר, חברתה הטובה של מריה
- מריה דימאג'יו, בתה הקטנה של ליליאן
- ריד דימאג'יו, בעלה של ליליאן
- אגנס דרווין, אורחת במסיבה שגורמת לתאונה של בן
הערות ספרותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסטר מתייחס לנושאים של צירוף מקרים ומקריות החל בגיבור הרומן שלו משנת 1985, עיר הזכוכית, שהאמין ש"שום דבר לא אמיתי מלבד מקרה".
עיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 הופקה גרסת אודיו של לוויתן באתר Audible.com, בהקראת פיטר גנים, כחלק מאוסף ספרי השמע Modern Vanguard audiobooks.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לוויתן (באנגלית)- לוויתן, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 All This Might Never Have Happened, Ginger Danto, 1992
- ^ Brendan Martin, Paul Auster's Postmodernity (Routledge, 2008), p. 185.
- ^ Emma Hegarty, "The Practice of Solitude: Agency and the Postmodern Novelist in Paul Auster's Leviathan." Textual Practice 23.5 (2009): 850–1.
- ^ New York Times essay Saturday, April 19, 2008, "How Ben Sachs Came to Blow Himself Up", Michiko Kakutani