לואי מארי דה קאפארלי
.png) | |
| לידה |
13 בפברואר 1756 שאטו די פְלַגה, מחוֹז אוט-גָארוֹן, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1799 (בגיל 43) עכו, האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
צרפת  |
| כינוי | רגל של עץ |
| השכלה |
École royale du génie de Mézières |
| השתייכות |
 צבא צרפת |
| תקופת הפעילות | 1791–1799 (כ־8 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיה | |
| עיטורים | |
|
שמות החקוקים בשער הניצחון בפריז | |
  | |
לואי מארי מקסימיליאן דה קאפארלי די פלגה (Louis Caffarelli, בעברית נכתב גם כ"קפרלי" או "קפארלי"; 13 בפברואר 1756, שאטו די פְלַגה, מחוֹז אוט-גָארוֹן, צרפת – 27 באפריל 1799, עכו). דה קאפארלי היה מהנדס צבאי במסע נפוליאון בארץ ישראל ב-1799 והחייל הצרפתי בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנהרג בעת המצור על עכו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאפארלי נולד למשפחת אצולה ממוצא איטלקי, בדרום צרפת. התחנך בבית הספר המלכותי להנדסה במזייר והיה לקצין הנדסה. ומונה בשנת 1792 כקצין תותחנים בצבא של הריין. באותה השנה בעקבות סירובו להכיר בהדחתו של המלך לואי ה-16, נאסר למשך 14 חודשים. שב לצבא בשנת 1795 והיה למפקד גדוד ועסק בבניית ביצורים. ב-17 בדצמבר 1795 הוא נפגע מפגז במעבר נאהה, אושפז לתקופה ארוכה ואיבד את רגלו השמאלית. למרות זאת, הוא קודם לדרגת גנרל חטיבה, והצטרף לצבא הצרפתי שיצא למצרים, בפיקוד נפוליאון. במצרים השתתף בשיפור הגנת קהיר, ובשיפור התחבורה בין אלכסנדריה לנילוס.
קאפארלי השתתף בקרבות בארץ ישראל, כולל כיבוש יפו. ב-1799 הוא תכנן את הסוללות והעמדות ששימשו את הצרפתים במצור על עכו. במהלך המצור הוא נפצע שוב מכדור של צלף טורקי, ונאלצו לקטוע את זרועו הימנית עד למרפק, אולם לאחר כשבועיים הוא נפטר מנמק.
קאפארלי היה בין הדמויות הציוריות בצבאו של נפוליאון. בטרם הגיעו לעכו, איבד את רגלו באחד הקרבות של צבא צרפת באירופה. במסע נפוליאון למצרים ולארץ ישראל, כונה "רגל של עץ" או "האבא של הקביים". כאשר הצבא נקלע למצב רוח קודר, נהגו לומר: "הוא לא חושש - רגל אחת שלו באירופה".
קברו של קאפארלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במפת ז'אקוטן משנת 1799 מופיע מקום קברו באזור עכו, באזור בו שוכנים בשנות האלפיים המכללה האקדמית גליל מערבי וכפר הנוער מנוף. המהנדס ב. דיכטר, אשר חקר את תולדות העיר עכו, אכן מצא בקצה שטחה של המכללה מספר קברים נטושים, שלא דמו לקברים מוסלמים. הקברים היו ללא זיהוי, כנראה במטרה למנוע חבלה בהם. במקום היה קבר בולט, והמסורת המוסלמית שהשתמרה במקום, זיהתה את המקום כ"קבר קאפארי". באישור רשות העתיקות ומשרד הבריאות, ובנוכחות נציגי צרפת הוסרה המצבה מהקבר, והתגלה בו שלד ללא רגל שמאל וללא זרוע ימין. ממשלת צרפת הציבה במקום אנדרטה המנציחה את קאפארלי. על האנדרטה שהוקמה על קברו נכתב:
א"י .R.F
ICI REPOSENT
LE GENERAL LOUIS CAFFARELLI
ET SES COMPAGNONS
DE L'ARMEE DE NAPOLEON BONAPARTE
MORTE AU SIEGE DE SAINT JEAN D'ACRE
1799
ובחלק התחתון התרגום לערבית ולעברית:
פ.נ.
גנרל קפארלי ועמיתיו
מצבאו של נפוליון בונפרט
אשר נפלו במצור על עכו
1799
אחת לשנה, בתחילת נובמבר, מתקיים ברחבת הקברים טקס זיכרון צבאי, בנוכחות שגרירה של צרפת בארץ, הקונוסול שלה בחיפה ואישים נוספים.
קאפארלי בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבמאי המצרי יוסוף שאהין, המרבה לעסוק בסרטיו בהיסטוריה של מצרים, נתן לדמותו של קאפארלי מקום מרכזי בסרטו "להתראות, בונפרטה". בסרט, קאפארלי, בניגוד לנפוליאון, מתייחס בהבנה ובסובלנות למוסלמים המקומיים, ואינו מנסה "לתרבת" אותם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי שילר, "כיצד נתגלה קברו של הגנרל קאפארלי", בתוך: עכו ואתריה, עמ' 177, ירושלים: הוצאת אריאל, 1983
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבר קפארלי, באתר החברה לפיתוח עכו העתיקה
- אמנון גופר, איך הפך הגנרל קאפארלי ל'שייח קאבארי'(הקישור אינו פעיל), באתר "MySay"