יוסף שאהין

יוסף שאהין
يوسف جبرائيل شاهين
	שאהין בשנת 1986.
לידה	25 בינואר 1926; אלכסנדריה, מצרים
פטירה	27 ביולי 2008 (בגיל 82); קהיר, מצרים
מדינה	מצרים
תקופת הפעילות	1950–2004 (כ־54 שנים)
מקום לימודים	Collège Saint Marc, Alexandria; ויקטוריה קולג' ;
פרסים והוקרה	פרס מפעל חיים פסטיבל קאן (1997); פרס מפעל חיים פסטיבל דובאי (2007)
	https://youssefchahine.us/
	פרופיל ב-IMDb

יוסף שאהין (בערבית: يوسف شاهين; 25 בינואר 1926 – 27 ביולי 2008) היה במאי קולנוע מצרי.

ביוגרפיה

יוסף גבראיל שאהין נולד באלכסנדריה למשפחה מלכיתית קתולית ממוצא לבנוני-סורי. בצעירותו למד בארצות הברית. עם שובו למצרים בשנות ה-40 החל בקריירה קולנועית. סרטו הראשון, "באבא אמין" (אבא אמין), יצא לאקרנים ב-1950.

בשנת 1964 היגר ללבנון עקב קונפליקט הולך וגובר עם הרשויות ועם הממסד הקולנועי המצרי. בלבנון ביים שני מיוזיקלס, שהראשון בהם, "מוכר הטבעות" משנת 1965, בכיכובה של פיירוז, זכה להצלחה מסחרית גדולה ופרסם את שאהין. הסרט המוזיקלי השני, "חולות הזהב", נתקל בקשיים בהפקה, ונכשל בקופות, ובעקבותיו נאלץ שאהין לחזור למצרים.

עד שנות ה-70 ביים בדרך כלל דרמות חברתיות.

לאחר שעבר התקף לב החל לביים סרטים בעלי גוון אוטוביוגרפי, בהם הזיכרון ממלא תפקיד חשוב. למשל עיר ילדותו, אלכסנדריה, שהוא מתאר כעיר שהייתה בתקופה ההיא, בין שתי מלחמות העולם, סובלנית, חילונית, פתוחה למוסלמים, נוצרים ויהודים.

בשנת 1978 זכה סרטו "אלכסנדריה... למה?" בפרס בפסטיבל ברלין. בסרט זה הציג שאהין בגלוי סיפור אהבה הומוסקסואלי, בין שני צעירים, האחד מצרי והאחר אירופאי, שמתאהבים במהלך מלחמת העולם השנייה.

סרטיו המוקדמים של שאהין מציגים פעמים רבות סיפורי אהבה חוצי גבולות עדתיים. הוא מציג בחלק מסרטיו ביקורת נגד עמדות הממשל המצרי ואף יוצא נגד הזרמים הלאומניים הקיצוניים בארצו.

בשנת 1997 זכה שאהין בפרס על מפעל חיים מטעם פסטיבל קאן.

סרטיו (רשימה חלקית)

אבא אמין (1950)
בן הנילוס (1951)
הליצן הגדול (1952)
גברת הרכבת (1952)
אישות בלי אנשים (1953)
מאבק בעמק (1954)
שטן המדבר (1954)
מאבק בשמאל (1956)
להתראות, אהובי (1956)
אתה אהובי (1957)
תחנת קהיר (1958)
ג'מילה (1958)
אהבה לעד (1959)
בידייך (1960)
איש בחיימי (1961)
צלאח א-דין המנצח (1963)
שחר יום חדש (1965)
חולות זהביות (1966)
הארץ (1970)
הבחירה (1971)
האנשים והנילוס (1972)
הציפור (1974)
חזרת הבן הלאבד (1976)
אלכסנדריה... למה? (1979)
סיפור מצרי (1982)
להתראות בונפרטה (1985)
היום השישי (1986)
אלכסנדריה שוב ולעד (1990)
המהגר (1994)
הגורל (1997)
האחר (1999)
سكوت ح نصور (2001) silence we're shooting - שקט, מצלמים
אלכסנדריה ניו-יורק (2004)

לקריאה נוספת

עפר שלח, לקסיקון קולנוע, כרך ב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1990.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף שאהין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של יוסף שאהין (באנגלית)
יוסף שאהין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יוסף שאהין, באתר AllMovie (באנגלית)
יוסף שאהין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יוסף שאהין, באתר Discogs (באנגלית)
הבמאי המצרי יוסף שאהין מת באלכסנדריה, באתר ynet, 27 ביולי 2008
יורם מיטל, הכל התחיל בנאצר, באתר הארץ, 29 ביולי 2008
יוסף שאהין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.