לואיס כריסטיאן הס
![]() | |
לידה |
24 בדצמבר 1895 בולצנו, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() |
---|---|
פטירה |
26 בנובמבר 1944 (בגיל 48) שוואץ, אוסטריה ![]() |
מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות יפה, מינכן ![]() |
תקופת הפעילות |
1920–1944 (כ־24 שנים) ![]() |
![]() ![]() |
לואיס כריסטיאן הס (בגרמנית: Louis Christian Hess; 24 בדצמבר 1895 – 26 בנובמבר 1944) היה צייר ופסל אוסטרי של תנועת "האובייקטיביות חדשה" (אנ') במהלך שנות ה-20.[1]
שנים מוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1915 הציג הס את עבודותיו הראשונות – רישומים, טמפרו ותחריטים באינסברוק. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הס לחם בחזית הצרפתית בסום ובארדן. לאחר המלחמה, בין השנים 1919–1924, הוא למד באקדמיה של מינכן.
בשנת 1920 הס השתתף בתערוכה הקולקטיבית הראשונה "תערוכת צעירים ממינכן – סדנאות גרפיקה" שהוצגה על ידי גאורג יאקוב וולף. בתערוכה הבאה במינכן, הציג עבודות לצד יצירות מאת פלוריאן בוש, אדולף הרטמן, זיגפריד קוינל, ואחרים.
לאחר שאחותו אמה עברה לסיציליה בשנת 1924, הס ערך נסיעות תכופות לאיטליה, שם שאב השראה מהצבע והאור הים תיכוני לאמנותו.
בשנת 1928 התקרב למקס בקמן עד תקופת גלותו. הס השתתף בתערוכת הקיץ של התאחדות האמנים הגרמנית במינכן וכמה מציוריו הוצגו בברלין. בשנת 1929 הצטרף לתנועת "Juryfrei", והפך למנהיגה עד סגירתה בשנת 1933 על ידי המשטר הנאצי.[2]
מגזינים לאמנות פרסמו את עבודותיו של הס: "Cicerone" פרסם את הציור "על החוף"; מגזין במינכן "יוגנד", ביטאונה הרשמי של תנועת "יוגנדסטיל", פרסם על שער גיליון אפריל 1930 ציור השמן "דייג עם מעיל אדום", חלק מרכזי בטריפטיכון שהוצג בתערוכת הזצסיון במינכן.
ב-6 ביוני 1931, בשריפת ארמון הזכוכית במינכן, נשרפו יצירות של הס ואמנים אחרים. באותה שנה הס היה ברומא עם חברו קרל הופר. באותה תקופה התרחשה חזרה לגרמניה של ציירים, פסלים ואדריכלים ובתערוכה "Bildhauer Maler Architekt" הציג הס תוכניות לציורי הקיר של בית קולנוע בברסלאו. 1932 הייתה עדיין שנה של חיוניות אמנותית רבה. הוא הציג בלונדון, מינכן, ברלין, נירנברג ועוד.
שנות הגלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנידוי האמנותי בו נהג המשטר הנאצי, לאחר עלייתו לשלטון, גרם להס לצאת לגלות מרצון. בשנת 1933, לאחר פירוק תנועת היוריפריי, שנחשבה על ידי המשטר כ"ייצוג תרבותי בולשביקי", הוא עבר לסיציליה.
בשנה שלאחר מכן הוא התחתן עם האזרחית השווייצרית ססיל פייסי איתה עזב לשווייץ. שם הוא נאלץ לעבוד בתנאים קשים כי מאז 1935 גרמנים לא היו רצויים. הוא הכין תפאורות לתיאטרון, ועשה כמה תחריטים. באמצעות חברים הוא הצליח למכור מספר ציורים שלא היו חתומים, אך בשנת 1936 חזר לסיציליה ושם התגרש כעבור כמה חודשים.
מחברים שעדיין היו לו בגרמניה ובאוסטריה הוא ידע שהמצב הפוליטי מחמיר. הוא למד טכניקות חדשות אך נכנס לדיכאון שהביא אותו לסף התאבדות. בתמיכת אחותו, אמה, מצא את האנרגיה לחזור צפונה. בשנת 1938 היה שוב בשווייץ, בביתו של חבר אך הוא לא קיבל היתר שהייה שם. הוא נאלץ לעבור לגרמניה שם היו חיי התרבות והאמנות בשליטתו המוחלטת של המשטר.
בשנת 1939 התארח אצל חברו, שם הוא הצליח לצייר ולבצע כמה פסלים. באוברווסן, בוואריה, הוא צייר ציור קיר על קיר מסעדה בבעלות אלמנת חבר אחר שהתאבד בשנת 1935 במינכן.
מצבו הבריאותי החמיר והוא שהה בשנת 1941 בבית החולים שוואבינג. לאחר ששוחרר, נסע לטירול, תחילה לאקסמס ליד אינסברוק, אחר כך לגרינזנס ולזירל, שם צייר ציורי קיר במשרדי העירייה.
בשנת 1942 הוא שב לאינסברוק והאיגוד האמנותי הטירולי סיפק לו אטלייה.
לאחר אשפוזו האחרון הוא נפטר ב-26 בנובמבר 1944 באינסברוק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Christian Hess - Exhibition catalog - Palermo - 1974, primo.getty.edu (באנגלית)
- ^ Christian Hess 1895 1944 - Museum Rabalderhaus Schwatz - Stadtmuseum Bozen - Athesia BZ - 2008 -, primo.getty.edu (באנגלית)
