לב סמירנוב
 | |
| לידה |
21 ביוני 1911 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1986 (בגיל 74) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| השכלה | אוניברסיטת לנינגרד |
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
לב ניקולאייביץ' סמירנוב (ברוסית: Лев Никола́евич Смирно́в; 21 ביוני 1911, סנקט פטרבורג – 23 במרץ 1986, מוסקבה) היה עורך דין סובייטי, יו"ר בית המשפט העליון של ברית המועצות בשנים 1972–1984, יו"ר איגוד עורכי הדין הסובייטים, גיבור העמל הסוציאליסטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נולד בסנקט פטרבורג במשפחת פועלים. בשנים 1929–1936 למד באוניברסיטת לנינגרד בפקולטה למשפט סובייטי ובמכון למשפטים של ניקולאי קרילנקו, וכן (משנת 1939) בבית הספר לתארים מתקדמים, אותו לא השלים בשל פרוץ המלחמה הפטריוטית הגדולה.
מאז 1934 - שימש כחוקר בכיר במשרד התובע של מחוז לנינגרד. בשנים 1935–1938 היה חוקר בכיר בפרקליטות המחוזית במורמנסק. בשנת 1938 היה לחוקר בכיר בנפת פטרוגרד בלנינגרד. בשנת 1939 שימש כחוקר בכיר ומתודולוג בפרקליטות העיר לנינגרד.
ב-23 ביוני 1941 גויס לצבא ונשלח לעבוד כחוקר צבאי במשרד התובע הצבאי בחזית לנינגרד. מספטמבר 1942 עבד במשרד התובע של ברית המועצות (כחוקר מקרים חשובים ביותר, תובע מחלקת החקירות, תובע למשימות מיוחדות בפיקוד התובע הכללי של ברית המועצות). הוא עסק בחקירת פשעי הנאצים בשטחים הכבושים של ברית המועצות. השתתף בעבודת בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג כעוזרו של התובע הראשי מברית המועצות, רומן רודנקו. תמך באישומים בסעיף אחר סעיף:
- פשעים נגד אזרחים, פשעים נגד האנושות שבוצעו על ידי הנאצים בשטחים הכבושים של ברית המועצות, צ'כוסלובקיה, פולין, יוגוסלביה, יוון;
- אשמה פרטנית של הנאשמים פרנק, קלטנברונר, שטרייכר;
- עדות לאשמתם של ארגוני הפשע של אס אס, משטרת המדינה החשאית ושירות הביטחון.
בשנת 1946 הוא היה סגן התובע הסובייטי סרגיי גולונסקי במשפט הבינלאומי בטוקיו באשמת פושעי המלחמה היפניים העיקריים (תוקפנות צבאית באזורי אגם חסן ובנהר חלקין גול). היה תובע ציבורי במשפט חברובסק. בשנים 1957–1962 שימש כסגן יו"ר בית המשפט העליון של ברית המועצות.
בשנים 1962–1972 מונה לכהן כיו"ר בית המשפט העליון של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הרוסית וניהל את משפטם של המשתתפים באירועי נובוצ'רקסק, ומתן גזר מוות על תשעה עובדי נובוצ'רקאסק. בשנים 1972–1984 כיהן כיו"ר בית המשפט העליון של ברית המועצות.
בשנת 1984 פרש לגמלאות.
היה חבר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מאז 1945. היה חבר בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בשנים 1976–1986 ושימש כציר הסובייט העליון של ברית המועצות. בנוסף, הוא היה חבר בוועדת החקירה הבינלאומית לחשיפת זוועות האמריקאים בווייטנאם, חבר בוועדה המייעצת הקבועה של האו"ם למומחים למניעת פשע וטיפול בפושעים, חבר במועצה הבינלאומית. ארגון עורכי דין דמוקרטים והיה בעל דוקטורט כבוד למשפטים ממספר אוניברסיטאות זרות.
הוא מת ב-23 במרץ 1986 במוסקבה. נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לב סמירנוב, יבגני זייצב. בית המשפט בטוקיו - מוסקבה: ההוצאה הצבאית של משרד ההגנה של ברית המועצות, 1978 - 544 עמודים
- סמירנוב לב ניקולאייביץ' - מאמר האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה
- סמירנוב לב ניקולאייביץ' // אתר "אנשים וספרים"
- אלכסנדר זוויאגינצב, יורי אורלוב. תמות לא ידועות. מסמכים, אירועים, אנשים - מוסקבה: OLMA – PRESS, 2003 - עמודים 401–402 -ISBN 5-224-04224-0