לדלג לתוכן

לב סירקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לב סירקין
Сыркин Лев Зиновьевич
לידה 24 באוגוסט 1929
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוקטובר 2012 (בגיל 83)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הלאומית סטרוגנוב לאמנות שימושית ותעשייתית במוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פסיפס, פרסקו, ויטראז', פיסול, ציור, רישום עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האמן לב סירקין בסטודיו שלו, 1985

לב סירקיןרוסית: Сыркин Лев Зиновьевич‏; 24 באוגוסט 19291 באוקטובר 2012) היה אמן ישראלי-רוסי - צייר, אמן-פסיפסים ופסל. סירקין יצר מעל 70 יצירות-קיר גדולות-ממדים בברית המועצות, ישראל, אירופה וארצות הברית.

לב סירקין נולד בעיר מוסקבה ב־1929. בשנים 1948–1955 הוא למד באקדמיה הלאומית סטרוגנוב (Moscow State Stroganov Academy of Industrial and Applied Arts) לאמנות שימושית ותעשייתית. במשך כעשרים שנה יצר מעל 50 יצירות-קיר בממדים גדולים.

ב-1972, בגיל 43, עלה סירקין ממוסקבה לישראל עם אשתו לריסה ושלושת ילדיהם: אוה, סטלה ודני (לימים יוצר קולנוע ובמאי מצליח). הוא עזב את מוסקבה בשיא הקריירה שלו כאמן מפורסם ומבוסס היטב, מותיר מאחוריו יצירות חשובות רבות. סירקין התגורר עם משפחתו בירושלים והמשיך ליצור עבודות בתחומו (יצירות פרסקו, פסיפס, פיסול, ויטראז', רישום ציור ועוד).

כל יצירת קיר שביצע זכתה לתהודה ציבורית. סירקין עבד עם מיטב האדריכלים בישראל, בהם דוד רזניק, אריה אלחנני, מרדכי בן-חורין, שמואל מסטצ'קין ורבים אחרים. האדריכלים עמם שיתף פעולה הביעו הערכה רבה לסירקין ופועלו בתחום האמנות והתרבות בישראל, ויצירותיו זכו להכרה ותהילה עולמית. סירקין נפטר בירושלים בשנת 2012.

"הנרטיב של סירקין תפור בדיוק לפי מידות הקיר עליו הוא בוחר לעבוד, כשהוא מתחשב בחלל ובתקשורת שבין הצופה ליצירה... היצירות מעניקות לצופים בהן רגישות חדשה וגבוהה לצבע ולמורכבות צורנית. עושר זה של תחושות הולך ומתגבר עם כל צפייה חדשה ביצירותיו". (ג'רלד נורדלנד - מבקר אמנות ומנהל מוזיאונים לאמנות בארצות הברית)

יצירות ותערוכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסיפסים הגדולים ביותר בישראל: שלושה קירות פסיפס "מים", "אש", "יום ולילה בגן עדן", מפעלי ים המלח, סדום, 1978-1984, "קיר המים", 1979-1981, 20X3.5 מ', "קיר האש", 1979-1981, 24X3.5 מ', "יום ולילה בגן עדן", 1978-1984, 8.6X2.5 מ'

בברית המועצות יצר לב סירקין למעלה מ־50 יצירות, ביניהן:

  • "אוקטובר" – במרכז מוסקבה (אחד מהיוצרים), הפסיפס הגדול ביותר באירופה (2,000 מ"ר), 1967;
  • תבליט המצופה באבנים יקרות "העמל, המדע והאמנות", 15 מ' גובה, אוראל, 1969;
  • המזרקה "ספירלה של החיים", פסיפס, סמלטה, 150 מ"ר, אבראו-דורסו, אזור קרסנודאר, 1971

יצירות קיר בישראל

  • ציורי קיר ותקרה במסעדת "גרוּזיה", ירושלים, 1972-73, אקריליק, 200 מ"ר (היצירה אינה קיימת יותר, הבניין נהרס לשם בניית מלון וולדורף אסטוריה ירושלים)
  • פסיפס הקשת בענן, בניין בזק, ירושלים, 1973-74, X 13.5‏ 5.3 מ' (הפסיפס הורד מהקיר עקב הריסת הבניין והורכב מחדש על קיר מיוחד שנבנה לצורך כך באותו אתר)
  • פסיפס לזכר לוחמי מחלקת הל"ה שנהרגו בגוש עציון במלחמת השחרור, בית-ספר נווה עציון, ירושלים, 1974, X 4.5‏2.5 מ'
  • פרסקו "שנים עשר שבטי ישראל", אולם מינץ, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1974, X 10‏ 4 מ'
  • פסיפס "בראשית", בית-ספר נווה יעקב, ירושלים, 1975, X 6‏ 3 מ' (היצירה נהרסה עקב וונדליזם)
  • תבליט "שלח את עמי" באולם הראשי של חברת המדליות, ירושלים, 1975, X 6‏ 2.5 מ' (היצירה אינה קיימת עוד, הבניין נהרס לשם בניית מגדל מגורים)
  • פסיפס ותבליט "כוכבים וקשת", קיר חיצוני, רחוב נורדאו, חיפה, 1975, X 6‏ 3.5 מ'
  • פסיפס "ים", קיר פנימי, רחוב נורדאו, חיפה, 1975, X 12‏ 2.5 מ'
  • פסיפס "שאלו שלום ירושלים", בית-כנסת אהל יעקב, רמת-גן, 1976, 12 X‏ 8 מ'
  • פסיפס "ים החיים", מכללת יבנה, 1977-78, X 21‏ 2.5 מ'
  • פסיפס "זבולון", קיר חיצוני, מתנ"ס בית היימן, עכו, 1978, X 11‏ 5 מ'
  • ויטראז' "אדמה ושמים", דיזנגוף סנטר, תל אביב, 1979, X 6‏ 3 מ' (הוויטראז' נהרס עקב פיצוץ של מחבל מתאבד בשנת 1995)
  • פסיפס "מאורות האש", בית-ספר תל גיבורים, חולון, 1979, X 6‏ 3 מ'
  • פסיפס "יום ולילה" מכללת מיטרני, חולון, 1979, X 2‏ 2 מ'
  • שלושה קירות פסיפס "מים", "אש", "יום ולילה בגן עדן", מפעלי ים המלח, סדום, 1978-1984: "קיר המים", 1979-1981, X 3.5‏ 20 מ', "קיר האש", 1979-1981, X 3.5‏ 24 מ', יום ולילה בגן עדן", 1978-1984, X 2.5‏ 8.6 מ'
  • פסיפס "ציפור השחר", בתי הזיקוק באשדוד, 1982, X 9.5‏ 2.6 מ'
  • פסיפס "הלוגו של בתי-הזיקוק", בתי-זיקוק, אשדוד, 1982, X 1.5‏ 1.5 מ'
  • תבליט "תהילה", יד לבנים, ירושלים, 1983, X 5.45‏ 2.35 מ'
  • תבליט "נצח", יד לבנים, ירושלים, 1983, X 4.20‏ 2.35 מ'
  • פסיפס "יום ולילה", בניין גוזיק, אוניברסיטת בן-גוריון, 1986, X 1.22‏ 2.4 מ'
  • פסיפס "מכניקה שמימית", בתי הזיקוק בחיפה, 1990-91, X 3‏ 3.20 מ'
  • פסיפס "מלחמה ושלום", פקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה, 2002, X 4.2‏ 9.6 מ'
  • פסיפס "מאבק בין חיים ומוות", פקולטה לרפואה, טכניון, חיפה, 2002, 2.5 מ"ר

רישומים וציורים

לב סירקין יצר מאות רישומים וציורים והשתתף עם יצירות אלה בלמעלה מ־20 תערוכות קבוצתיות וב־5 תערוכות יחיד בישראל, איטליה, צרפת, ארצות הברית ועוד. בשנת 2000 השתתף עם הרישומים שלו בתערוכה " 6e Festival Art Singulier", מרסיי, צרפת. בין הרישומים החשובים אלבום "חזון בעת קרב", שהוקדש למלחמת יום הכיפורים 1973. כשפרצה המלחמה, לב סירקין התנדב להחליף את האופים המגויסים במאפייה. לאורך המלחמה אפה לחם וכשלא עבד במאפייה, הוא צייר. התוצאה הייתה סדרה של 16 רישומים, דמיוניים ומבוססים על מציאות כאחד. הם התפרסמו במהדורה מוגבלת של 100 עותקים ממוספרים, עם דברי מבוא של מרים טל ופרד גולדשטיין בעברית, אנגלית וצרפתית.

ספר ואיורים

בשנת 1987 פרסם לב סירקין ספר של סיפורים קצרים ואיורים "אינני חייב לכם" (הוצאת "כחול לבן", ירושלים). ספר זה זכה להצלחה רבה בישראל ובמדינות אחרות; כמה פרקים וסיפורים קצרים פורסמו במגזינים וכתבי עת בצרפת, גרמניה וארצות הברית. כמה סיפורים קצרים הומחזו ושודרו על ידי הרדיו הישראלי; אחרים נקראו בשידורי הוכניות ספרות. סירקין גם אייר גם כמה ספרי פרוזה ושירה מאת סופרים אחרים, כולל מהדורה מוגבלת ייחודית של 40 עותקים בלבד של השיר האפי "בן 40" מאת משורר היידיש הנודע פרץ מרקיש. האמן הוזמן ליצור כמה אקס ליבריס, ויצירותיו נכללו בעלון הבינלאומי של אקס ליבריס בלונדון.

פרסים ואותות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משנת 1980 חבר ב- ACCADEMIA ITALIA DELLE ARTI E DEL LAVORO..
  • בשנת 1995 נבחר לאיש השנה הבינלאומי בתחום ציורי הקיר (קיימברידג', אנגליה). זכה במדליות זהב באיטליה ובארצות הברית ובפרסים בינלאומיים רבים.
  • בשנת 1996 זכה בפרס היוקרתי מטעם קרן גוזיק, ארצות הברית על "הישגים יוצאי דופן באמנות ".
  • בשנת 2005 פרס מפעל חיים ע”ש מרדכי איש-שלום

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ספר-מונוגרפיה על יצירתו של לב סירקין, 1998, הוצאת פריזמה, ירושלים. כתבו בו ג'רלד נורלדנד, מבקר אמנות נודע, ניהל מספר מוזיאונים חשובים לאמנות בארצות הברית, חיבר מספר ספרים על תולדות האמנות, ודר' אדוארד קפיטייקין, מבקר אמנות נודע, פרסם מאמרים רבים על תרבות ואמנות, ערך תוכניות על תרבות ואמנות ברדיו הישראלי בשנות ה-90–1970.
  • ב-2007 ביים הבמאי דניאל סירקין יחד עם עדו בהט את הסרט התיעודי "חלום של אידיוט" על אביו האמן לב סירקין, והעבודות שהוא הקים במרחב הציבורי בישראל (בהן פסיפס "הקשת בענן" בדרך חברון בירושלים), ולפני כן בברית המועצות, תוך שהוא מנסה לעזור לו להגשים את חלומו לבנות פסיפס ענק של יונת שלום בלב ירושלים, ומתעד את הניסיון.
  • Encyclopedia of Russian Jewry, Moscow, 1994
  • Electronic Jewish Encyclopedia in Russian, 1996
  • Shorter Jewish Encyclopedia in Russian, Magnes Press, Hebrew University, Jerusalem, 2005
  • The Mosaic Muse, Mosaic Artists in Israel, Kor'im Publishers, Israel, 2011
  • Modern Israeli Fine Arts with Russian Roots, Galina Podolskaya, Israel, 2012

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לב סירקין בוויקישיתוף