לב דייטש
 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1855 טולצ'ין, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
4 באוגוסט 1941 (בגיל 85) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
  | |
לב (לֶיְיבּ, לֶאוֹ) גריגורייביץ' דֶיְיטש (נכתב לעיתים דייץ'; גם דוֹיְטְש; ברוסית: Лев Григорьевич Дейч; 26 בספטמבר 1855, טולצ'ין, מחוז פודוליה, האימפריה הרוסית – 4 באוגוסט 1941, מוסקבה, ברית המועצות) היה מהפכן רוסי ממוצא יהודי, נרודניק ולאחר מכך בין מנהיגי המנשביקים.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לֶיְיבּ דייטש נולד בטולצ'ין שבפודוליה במשפחת סוחרים יהודים. כשהיה בן 4 עברה משפחתו לעיר קייב. בשנת 1867 אביו פשט רגל, ומשפחתו סבלה מעוני. דייטש החל את פעילותו בתנועת הנרודניקים בשנת 1874. ביוני 1876 השתתף בהתנקשות באחד מחברי הארגון, שנחשד בבגידה. בשנת 1877 השתתף בארגון מהומות איכרים בסביבות העיר קייב, וכתוצאה מכך נעצר, אך כבר בשנת 1878 נמלט מהכלא. בשנת 1879 החל להשתתף בפעילות של ארגון "זמליה אי ווליה" ("אדמה וחופש"), ולאחר פיצולו הצטרף לארגון "החלוקה מחדש השחורה".
בשנת 1880 עזב דייטש את האימפריה הרוסית. בשנת 1883, בהיותו בשווייץ, היה בין מייסדי הארגון הרוסי-מרקסיסטי הראשון: "שחרור העמל" (Освобождение труда). הוא היה מעורב בהוצאה לאור והעברה לתחומי האימפריה הרוסית של ספרות מהפכנית שפורסמה על ידי הארגון. בשנת 1884 הוא נעצר בגרמניה והוסגר לרוסיה כפושע פלילי על השתתפותו בהתנקשות של שנת 1876. הוא נשפט, ונשלח ל-13 שנות גלות בסיביר. לאחר מספר שנים קוצרה תקופת הגלות. בהיותו בסיביר הוא התחתן. בשנת 1897 הוא עבר לעיירה הסיבירית הקטנה סְרֶטֶנְסְק, ועבד במשרד לנתיבי תחבורה. לאחר פטירת אשתו עבר לבלאגובשצ'נסק והיה עורך העיתון המקומי.
בשנת 1901 נמלט דייטש לארצות הברית, ומשם עבר למינכן. בהיותו במינכן הוא השתתף בהוצאה לאור של העיתון "אִיסְקְרָה" ("הניצוץ"). דייטש השתתף בארגון ועידת מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית השנייה, ובמהלך הוועדה נמנה עם קבוצת המנשביקים. בסתיו 1905 הוא חזר לרוסיה, נעצר ונשלח לסיביר, אך תוך זמן קצר נמלט. בהיותו באירופה השתתף דייץ' בוועידות המפלגה. לאור השינויים הפוליטיים ברוסיה הוא תמך בביטול הפעילות המחתרתית והפיכת המפלגה למפלגה לגאלית.
בשנת 1911 עבר דייטש לניו יורק עם אשתו השנייה, אסתר זִינוֹבְיֶיבה. הוא ישב בניו יורק במשך 5 שנים, והשתתף בהוצאה לאור של עיתונות מהפכנית.
לאחר מהפכת פברואר שב דייטש לרוסיה, ונטל חלק בפעילות של קבוצת מנשביקים שדגלו בתמיכה בממשלה החדשה. ביחד עם גאורגי פלכנוב וורה זסוליץ' תמך בחתימת הסכם עם הממשלה החדשה והמשך השתתפות המדינה במלחמת העולם הראשונה. דייטש היה בדעה שמלחמת אזרחים ברוסיה "תהרוג את המדינה החופשית הצעירה".
דייטש התנגד למהפכת אוקטובר. הוא היה בדעה שבשלב זה לא ניתן להצליח במהפכה הסוציאליסטית בכלל וברוסיה בפרט. בחודשים הראשונים שלאחר המהפכה עבד במערכת של כמה שבועונים. לאחר פטירת פלכנוב בשנת 1918 עבר על הוצאה לאור של עבודותיו, וכתב מאמרים על ההיסטוריה של התנועות המהפכניות ברוסיה.
בשנת 1928 פרש לגמלאות.
נפטר במוסקבה שברוסיה הסובייטית ב-1941.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוטוביוגרפיה (ברוסית)
- כתבי לב דייטש בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
לב גריגוריביץ דיטש (1855-1941), דף שער בספרייה הלאומית
