מנשביקים

המֶנְשֶבִיקים (ברוסית: Меньшевики) היו חברי תנועה ברוסיה בראשית המאה ה-20, שמקורה בפילוג בשורות המפלגה המהפכנית מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית (ר.ס.ד.ר.פ). ב-1903, בכינוס מפלגת העובדים הסוציאל-דמוקרטית, נחלקו ולדימיר איליץ' לנין ויוליוס מרטוב בדעותיהם לגבי השאלה מי ראוי להיות חבר מפלגה. בכנס נערכו הצבעות בכל סעיפי התקנון, וחברי הפלג של לנין - שהיוו מיעוט בין חברי המפלגה - ניצחו במספר גדול יותר של הצבעות, כי שבעה מצירי הפלג של מרטוב לא נכחו בהצבעות. חמישה מבין הצירים הנעדרים היו צירי הבונד היהודים, שעזבו את הקונגרס במחאה על דחיית הצעתם למבנה פדרטיבי למפלגה. בעקבות זאת קראו לעצמם חברי הפלג של לנין בשם בולשביקים (קבוצת הרוב) ואת סיעת מרטוב כינו בשם מנשביקים (קבוצת המיעוט). שמות אלה, אף שלא שיקפו את האמת המספרית המדויקת, דבקו בסיעות והפכו מאז לעובדה היסטורית.

במהפכת 1905 פנו המנשביקים שמאלה, התקרבו מאוד לבולשביקים וחזרו לשיתוף פעולה הדוק עימם. אחרי כישלון המהפכה חל פילוג מסוים בתוך המנשביקים, כשהחלק הימני של סיעתם פרש והצטרף למפלגות אחרות שפעלו באופן ליגאלי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חל פילוג נוסף במחנה המנשביקים - בין הרוב, שוללי המלחמה, לבין התומכים בה מטעמים לאומיים. עם פרוץ מהפכת פברואר 1917 נוצר פילוג נוסף בין תומכי המשך המלחמה - כדי להגן על המהפכה - ובין מתנגדיה. מרטוב, שהתנגד לשיתוף פעולה עם הימין, שב לרוסיה, אך איחר את המועד ובינתיים חלק מהמנשביקים הצטרפו לממשלה. הפילוגים השונים החלישו את המנשביקים ובבחירות לאספה המכוננת ב-1918 (אחרי המהפכה, בהנהגתם של הבולשביקים) קיבלו המנשביקים רק 3% מקולות המצביעים לעומת 20% שקיבלו הבולשביקים. במקביל הפילוג במפלגה התקבע והבולשביקים הקימו מפלגה חדשה, שעם הזמן הפכה להיות המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

בראשית מלחמת האזרחים ברוסיה, אחרי מהפכת אוקטובר, תמכו מרבית המנשביקים בהנהגת מרטוב בממשלה הקומוניסטית, אך סירבו, עם זאת, לנתק קשריהם עם הענף הימני של מפלגתם, מה שהוביל לצנזורה על ביטאונם. ב-1922 פעילותם נאסרה למעשה, ובין 1925-1924 פעילות זו פסקה לחלוטין.

המנשביקים והבולשביקים

המנשביקים והבולשביקים היו שני מחנות בסוציאליזם המרקסיסטי שצמח ברוסיה. לקראת סוף המאה ה־19 נוצרו ברוסיה מועדונים סוציאליסטיים רבים, שהחליטו להתמזג למפלגה אחת לצורך תיאום טוב יותר של פעילותם. בכינוס של המפלגה המאוחדת, שהוחלט שתיקרא "מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית" ב-1903, נפלה מחלוקת בין לנין - שרצה שהמפלגה תהיה קטנה, מאורגנת, בה תהליך קבלת ההחלטות יהיה שמור לקבוצה קטנה של "מהפכנים מקצועיים", לבין מרטוב שרצה שהמפלגה תהיה פתוחה יותר לחברים, כדוגמת המפלגות הסוציאל־דמוקרטיות באירופה. בהצבעה על מחלוקת זו זכו לנין וסיעתו לרוב. לכן נקראו מאז "בולשביקים" (סיעת הרוב). סיעתו של מרטוב נקראה, בהתאמה, סיעת ה"מנשביקים" (אנשי המיעוט). הבולשביקים הונהגו על ידי לנין, שהוגלה לשווייץ. באוקטובר 1917 השתלטו הבולשביקים על כל הסובייטים, מועצות החיילים והפועלים, והכריזו על הקמת ברית המועצות .