לדלג לתוכן

לארה פביאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לארה פאביאן)
לארה פביאן
Lara Fabian
פביאן ב-2012
פביאן ב-2012
פביאן ב-2012
לידה 9 בינואר 1970 (בת 54)
אטרבק, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lara Sophie Katy Crokaert עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Lara Fabian עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות בלגיהבלגיה אטרבק, בלגיה
תקופת הפעילות מ-1986
מקום לימודים הקונסרבטוריון המלכותי של בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ צרפתי, פופ, אקוסטי, רוק
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית, ספרדית, סיציליאנית, איטלקית, אנגלית, פלמית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פולידור, פוליגרם, Sony Music, Universal Music Group
בן או בת זוג Gabriel Di Giorgio (28 ביוני 2013–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Victory of the album revelation of the year (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.larafabian.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לארה פביאןצרפתית: Lara Fabian; נולדה ב-9 בינואר 1970) היא זמרת קנדית-בלגית. שרה בצרפתית, באנגלית, באיטלקית, ובספרדית. במהלך הקריירה שלה מכרה כ-12 מיליון אלבומים, ונחשבת לאחת הזמרות המצליחות ביותר בצרפת, ובאירופה בכלל.

פביאן נולדה באטרבק, במחוז בריסל שבבלגיה, בשם לארה קרוקארט (Lara Crockaert), לאב פלמי ולאם ממוצא סיציליאני. משפחתה התגוררה בעיר קטניה שבאי סיציליה, איטליה, ולכן היא דוברת איטלקית. כשהייתה בת 5 היגרה משפחתה לבריסל.

פביאן החלה לשיר, לרקוד וללמוד נגינה על פסנתר בגיל צעיר מאוד, ואף החלה ללמוד בקונסרבטוריון המלכותי בבריסל, כשהיא בת 8 בלבד, לימודים שנמשכו כ-10 שנים. בזמן לימודיה החלה לכתוב שירה, ואף הופיעה עם מספר משיריה. בשיריה הראשונים ניתן למצוא השפעות קלאסיות רבות, כנראה מלימודיה הקלאסיים בקונסרבטוריון, יחד עם השפעות מסגנון השירים של אמנים מודרניים, כמו ברברה סטרייסנד ולהקת הרוק קווין. במהלך לימודיה השתתפה פביאן במספר תחרויות אירופיות, וזכתה במספר פרסים. זכייה באחת מהתחרויות הובילה להוצאת הסינגל הראשון שלה "L'Azziza Est Un Pleurs" בשנת 1986. השיר היה מחווה לזמר המנוח דניאל בלבואן (אנ'), שאחד מלהיטיו היה "L'aziza".

בנובמבר 2007 ילדה בת.

תחילת הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ הטלוויזיה הלוקסמבורגי RTL הציע לפביאן לייצג את לוקסמבורג בתחרות האירוויזיון ה-33, שנערכה ב-1988 בדבלין שבאירלנד. פביאן הסכימה וביצעה את השיר "Croire". ביצוע זה זיכה אותה במקום הרביעי. אף על פי שלא זכתה, "Croire" הפך ללהיט באירופה ונמכר בקרוב לחצי מיליון עותקים. לשיר הוקלטו גרסה באנגלית שנקראה "Trust", וגרסה בגרמנית שנקראה "Glaub".

עם סיום לימודיה נסעה פביאן לקנדה כדי לקדם את מכירות הסינגל השלישי שלה "Je Sais", והתאהבה בקוויבק. כך, בשנת 1991, עם שתי מזוודות ו-1,000$ בכיסה,[דרוש מקור] היגרה פביאן למונטריאול שבקנדה, ביחד עם חברה, ומי שעתיד היה להיות שותפה המוזיקלי, ריק אליסון. בקנדה היא הקימה חברת תקליטים ויחסי ציבור משלה, "Productions Clandestines".

באוגוסט 1991 יצא בקנדה אלבום הבכורה של פביאן שנקרא בפשטות "לארה פביאן". האלבום, שהוקלט בבלגיה, נמכר ביותר מ-100,000 עותקים. בשנת 1993 זכה למעמד של אלבום זהב, ובשנת 1994 זכה למעמד של אלבום פלטינה. הסינגלים "Le Jour Où Tu Partira" ,"Les Murs" ,"Qui Pense à l'Amour" הביאו לפביאן חשיפה רבה באמצעי התקשורת, והיא הייתה מועמדת למספר פרסי ADISQ בשנת 1993.

1994–1996: האלבום "Carpe Diem"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 הוציאה פביאן את אלבומה השני, "Carpe Diem". האלבום הגיע למעמד של אלבום זהב תוך פחות משלושה שבועות לאחר תחילת מכירותיו, וכלל שלושה להיטים: "Tu T'en Vas",‏ "Si Tu M'aimes" ו-"Leila". בשנה שלאחר מכן הגיע האלבום למעמד של פלטינה משולשת, ומסע ההופעות שלה "SRO" משך יותר מ-150,000 צופים. ההצלחה הביאה לכך שבשנת 1995 זכתה פביאן, בטקס פרסי ה-"ADISQ", בשני פרסי פליקס: המופע הטוב של השנה, וזמרת השנה - קטגוריה שבה הציבור מצביע למנצחת.

בינואר 1995 ביקש ממנה הזמר סרז' לאמה שתצטרף אליו להופעה בפריז, ותשיר איתו את השיר "Je Suis malade" שחידשה באלבום "Carpe Diem". נפעם מתגובת הקהל לדואט, הוא מיד ביקש מפביאן לשיר פעם נוספת את השיר אך הפעם לבדה, וגם ביצוע זה גרר אחריו תשואות נלהבות. בשנת 1996 הציעו אולפני וולט דיסני לפביאן לדבב את הקול של אזמרלדה בסרט האנימציה "הגיבן מנוטרדאם", ולבצע שיר עבור הסרט. במהלך חריג של החברה החליטה דיסני לכלול את הגרסה של פביאן לשיר בפסקול הסרט, בנוסף לגרסה של בט מידלר.

1997–1999: האלבום "Pure"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומה השלישי של פביאן, "Pure", יצא ב-1997 ונמכר ב-2 מיליון עותקים. בקנדה הגיע האלבום למעמד פלטינה תוך פחות משבועיים לאחר תחילת המכירות. פביאן זכתה בפרס הפליקס על "האלבום הפופולרי של השנה" בטקס פרסי ה-ADISQ בשנת 1997. כמו כן הייתה מועמדת לשני פרסי Juno קנדיים. הצלחת האלבום משכה את תשומת לבם של ראשי אולפני הסרטים, ומפיק הסרט "לכודים", בכיכובו של סילבסטר סטאלון, ביקש מפביאן וריק אליסון, לכתוב שיר לסרט. הם נענו לבקשה, וכתבו את השיר "Tant Qu'Il y Aura de l'Amour". הגרסה הצרפתית של השיר בוצעה על ידי דונה סאמר וברוס רוברטס.[דרוש מקור]

לאחר מכן חתמה פביאן על חוזה למספר אלבומים עם חברת התקליטים פולידור, ו-"Pure" יצא גם בצרפת. התוצאה הייתה המראת הקריירה שלה באירופה. כמיליון וחצי עותקים של האלבום נמכרו בצרפת, והוא זכה למעמד של אלבום יהלום. הסינגלים "Tout",‏ "Je T'aime" ו-"Humana" נמכרו, כל אחד, ביותר ממיליון עותקים. בינואר 1998 שרה פביאן דואט עם ג'וני הולידיי בקונצרט צדקה בצרפת. בנוסף ערכה פביאן באותה תקופה שתי הופעות שהכרטיסים אליהן אזלו מראש, באולם "L'Olympia" בפריז. חודש לאחר מכן, באותו המקום, זכתה פביאן בפרס "תגלית השנה" בטקס היוקרתי, "Victoires de la Musique". לאחר הזכייה החליטה חברת פולידור להוציא את האלבום "Carpe Diem" בצרפת (עד אז, נמכר רק בקנדה).

פביאן ערכה שתי הופעות נוספות ב-"Paris Palais des Sports", שהכרטיסים אליהן אזלו מראש. הביקוש לפביאן גדל עוד יותר, והיא הוזמנה שוב לשיר עם ג'וני הולידיי במספר קונצרטים ב-"Stade de France", בפני קהל כולל של כ-240,000 איש. בסתיו שלאחר מכן יצאה פביאן במסע הופעות אירופי והופיעה בפני יותר מ-150,000 איש. מסע ההופעות כלל 24 ערים, בהן פריז, ליון, מרסיי, ז'נבה, ומונקו. דוגמה לפופולריות שלה בצרפת ניתן למצוא בהחלטת מוזיאון השעווה "Grévin", ליצור בובת שעווה בדמותה, כפי שכבר עשה המוזיאון בקוויבק. כך היא הפכה פביאן לזמרת הקנדית הראשונה שזכתה לכבוד זה מהמוזיאון הצרפתי.

בנובמבר 1998 זכתה פביאן בפרס הפליקס לאמן שזה להכרה מרבית מחוץ לקוויבק, בטקס פרסי ה-ADISQ. בדצמבר נבחרה פביאן ל"תגלית השנה" של השבועון "Paris Match", שהקדיש לה את עמוד השער של הגיליון. במאי 1999 זכתה פביאן בפרס "1998 Best Selling Benelux artist of the Year", ב"פרסי המוזיקה העולמית", על האלבום "Pure", פרס שעתידה הייתה לזכות בו שוב בשנת 2001. בשנת 1998 הוציאה פביאן אלבום מהופעה חיה, "Lara Fabian Live", שנכנס היישר למקום ה-1 במצעד המכירות הצרפתי, ושהה במקום הראשון במשך ארבעה שבועות רצופים. ביולי 1999, עם מכירות של יותר מ-6 מיליון עותקים, בעקבות ביקוש רב הוציאה חברת פולידור את אלבומה הראשון מחדש, עם מספר שינויים, ביניהם הוספת השיר "Croire" ושינוי עטיפת האלבום.

2000–2001: האלבום הראשון באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחת האלבום "Pure" קיבלה פביאן הצעות לחוזים אצל חברות תקליטים שונות, ולבסוף בחרה לחתום עם חברת "Sony Music", לאחר שנשיא החברה טומי מוטולה הבטיח לא לחסוך בהוצאות ולהשקיע כל שיידרש באלבומה החדש. בקיץ 1999 נסעה פביאן לארצות הברית כדי להקליט את אלבומה הראשון באנגלית, בניו יורק ובסן פרנסיסקו. את השירים כתבו היא עצמה, ריק אליסון, דייב פיקל, וולטר אפאנסייף, גלן בלרד ופט לאונרד.

שיר הדאנס-פופ, "I Will Love Again", שהיה גם הסינגל הראשון מהאלבום, הגיע למקום הראשון במצעד ה-"Billboard Hot Dance Music/Club Play". הוא גם הגיע למקום ה-32 ב-"Billboard Hot100" ולמקום ה-10 ב-"Adult Contemporary". האלבום עצמו נכנס היישר למקום הראשון במצעד ה-"Heatseekers". בלדת המשך, "Love By Grace", זכתה להצלחה בינונית בארצות הברית, ולהצלחה אדירה בברזיל, בעקבות החלטה לשלב את השיר בטלנובלה הברזילאית המצליחה "קשרי משפחה".

בנוסף הקליטה פביאן שירים למספר סרטים הוליוודיים, ביניהם את השיר "The Dream Within" שהיה שיר הנושא של הסרט "Final Fantasy: The Spirits Within", וגם את "For Always", עם ג'וש גרובן, לפסקול הסרט "אינטליגנציה מלאכותית". פביאן גם שיחקה תפקיד קטן בסרט "לילה ויום".

2001–2002: האלבום Nue

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Nue" היה האלבום הרביעי שפביאן הוציאה בצרפתית. האלבום, שיצא בסתיו 2001, בקוויבק ובצרפת, סימן את חזרתה לשיר בצרפתית. האלבום "Nue" הוא דיוקן אישי, לדברי פביאן,[דרוש מקור] והיא וריק אליסון החליטו לקרוא לו "Nue" (ערומה). הסינגל הראשון שיצא היה "J'y Crois Encore", שנכנס לטופ 20 הצרפתי, כחודש לפני יציאת האלבום. עוד יצאו הסינגלים "Immortelle" ו-"Aimer Deja". כמו כן, יצא גם דואט עם הזמרת הבלגית מורן (Maurane), שנקרא "Tu Es Mon Autre". השיר הפך ללהיט בשנת 2002, והגיע למקום החמישי במכירות הסינגלים בצרפת. בנוסף יצא האלבום גם בפורטוגל, ושם נכנס לעשירייה הראשונה בסתיו 2001.

לקראת סוף שנת 2002 הוציאה פביאן אלבום הופעה חיה חדש ממסע ההופעות שלה, יחד עם DVD בשם "Intime", שכלל שתי הופעות מוקלטות מדצמבר 2001. בדומה לאלבום ההופעה החיה הקודם שלה, היה זה סט כפול, שכלל את רוב השירים מ-"Nue" יחד עם השירים הישנים יותר שלה. אחת מגולות הכותרת של ה-DVD היא ההופעה של השיר "J'e T'aime" שבה החל הקהל לשיר את השיר לבדו, לכבודה, והשאיר אותה נרגשת. במקביל החלה פביאן בסדרת הופעות נוספת, אך זו הייתה אינטימית יותר וכללה גרסאות אקוסטיות של שיריה.

סדרת ההופעות נערכה ב-"Casino De Paris" במהלך ימי שני של חודש נובמבר. תוצאת ההופעות האקוסטיות האלה הייתה האלבום "En Toute Intimite".

2003: "En Toute Intimité"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הוציאה פביאן את ה-CD, ואת ה-DVD בעל אותו השם, "En Toute Intimite". זהו אלבום אינטימי, אקוסטי, שכולל בעיקר נגינת פסנתר, ופביאן שרה בו באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית.

ב-DVD, שהוקלט בתיאטרון ה-"Olympia", שרה פביאן את "Pour Que tu M'aimes encore" כמחווה לסלין דיון, וכך הבהירה את תחושת הכבוד וההערכה שהיא רוחשת לה, על אף שנים של השוואות ביניהן שנערכו על ידי התקשורת. בנוסף ללהיטיה הישנים של פביאן כלל האלבום גם את השירים "Caruso" של לוצ'ו דאלה, "Calling You" של ג'בטה סטיל מהסרט "קפה בגדד", את השיר "Mistral Gagnant" של הזמר הצרפתי רנולד, וגם מחרוזת משירי המחזמר "Starmania". בגלל גודלו הקטן של האולם נוצרה אווירה אינטימית בינה ובין הקהל, ופביאן קיבלה הזדמנות להמחיז את שיריה. התוצאה, לפי הנוכחים במקום, הייתה מדהימה.[דרוש מקור]

2004: האלבום השני באנגלית: "A Wonderful Life"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הוציאה פביאן את אלבומה השני באנגלית, "A Wonderful Life". האלבום נחל כישלון מסחרי צורב, אבל זכה לביקורות טובות מאוד. אף על פי שלא הצליח כמו אלבומה הקודם באנגלית, סלל את המסלול לשינוי מוזיקלי שילווה את פביאן מכאן ואילך.

גולת הכותרת של האלבום, כפי שפביאן אמרה בריאיון לקראת השקת האלבום, הוא השיר "Review My Kisses", שנכתב על ידי דזמונד צ'יילד. הוא הוצע לפביאן בתחילה, והיא תכננה להקליט אותו, אבל השיר נשכח איכשהו. בשנת 2002 הקליטה ליאן ריימס את השיר לאלבומה "Twisted Angel", ולבסוף, פביאן הקליטה אותו, לאחר מכן. "The Last Goodbye" היה הסינגל הראשון מהאלבום. השיר יצא (רק לרדיו) בכל העולם למעט צרפת, כי פביאן הרגישה שהוא "אמריקני מדי" לקהל שרגיל לכתיבתה. לכן בצרפת יצא הסינגל "No Big Deal", והופק לו וידאוקליפ. למרות זאת, שני השירים לא זכו להצלחה, בעיקר בגלל החלטתה של פביאן לפרוש מהפרויקט, וגם בגלל חילוקי דעות עם "Sony Music". כך האלבום כמעט ולא קודם על ידה, ולכן בוטלה יציאתו בארצות הברית.

למרות זאת, לפחות שיר אחד זכה לעדנה כלשהי, כשמפיקי הטלנובלה הברזילאית "הגורל שלה", החליטו לכלול את השיר "I Guess I Loved You" בפסקול הטלנובלה, והשיר זכה לפופולריות גדולה מאוד שם.

שאר שנת 2004 עברה על פביאן כשהיא בבידוד כמעט מוחלט מסצנת המוזיקה הצרפתית והעולמית. עיתונים החלו לדווח על מחלה קשה שפגעה בה, עד שפביאן נדרשה להתראיין לתוכנית טלוויזיה בקוויבק, ולהסביר את הסיבות להחלטתה לפרוש מהעין הציבורית, יחד עם החלטתה לעזוב את קוויבק, שבה חיה 15 שנים, ולחזור למולדתה, בלגיה.

פביאן חזרה לסצנת המוזיקה בצרפת, ובקנדה, עם אלבום חדש, שסימן כיוון שונה לחלוטין בחייה המוזיקליים והאישיים של פביאן. בתחילת 2005 הוציאה את אלבומה החמישי בצרפתית, "9", שם שמסמל שינוי, לידה, סיום תקופה אחת ותחילתה של תקופה אחרת.[דרוש מקור] פביאן שרה אחרת: בעדינות, בשלווה, ועם הרבה שמחה. היה זה שינוי גדול מאלבומיה הקודמים, הדרמטיים. מספר מבקרים שטענו שפביאן "צורחת" את השיר, או שהיא מנסה להפוך לסלין דיון נוספת, ראו שפביאן לא השתמשה יותר בעוצמת הקול שלה על מנת להתחבר עם הקהל שלה, והביקורות הפכו למחמאות. האלבום הוליד את הלהיט "La Lettre", שנכתב על ידי פביאן עצמה והולחן על ידי ז'אן פליקס לאלין, שהיה חברה באותה תקופה. הוא למעשה אחראי להפקת האלבום יחד עם פביאן עצמה.

הצלחת האלבום לוותה במסע הופעות גדול (יותר מ-60 הופעות) שנקרא "Un Regard 9", במדינות רבות, בהן צרפת, בלגיה, שווייץ, לבנון, רוסיה, קנדה, טורקיה, לוקסמבורג ומאוריציוס. פביאן גם הופיעה בפעם הראשונה בפורטוגל, שם שרה שירים מאלבומיה באנגלית, ומספר שירים בצרפתית.

2005–2006: "Un Regard 9"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף 2006 הוציאה פביאן את אלבום ההופעה החיה, "Un Regard 9", שהוקלט במרץ 2006 ב-"Zenith" בפריז. התקליטור מכיל 15 הופעות חיות, ועוד שיר חדש שנקרא "Aime", שהוקלט בסטודיו במונטריאול. השיר הוקלט בצרפתית ובאנגלית, אף על פי שרק הגרסה הצרפתית שווקה. בתחילה שרה פביאן את השיר במהלך מספר הופעות בבלגיה, כמתנה למעריציה הבלגים, אבל תגובת הקהל הנרגש הייתה גדולה, ופביאן הרגישה צורך לכלול את השיר באלבומה הבא. כאשר פביאן קידמה את האלבום בתוכניות טלוויזיה, ניתן היה לראות את הקהל משלב את ידיו בצורת לב, מחווה שהיא החוותה לקהל במהלך אחת מהופעותיה. האלבום מכיל שירים מהאלבום "9", וכל השירים הם בגרסאות אקוסטיות. כך למשל השיר "Tout" עובד מחדש על מנת להתאים לסגנון החדש של פביאן. באלבום יש גם גרסאות לשני שירים של הזמרת ברברה סטרייסנד, שפביאן מעריכה: "A Piece of Sky" ו-"?Papa, Can You Hear Me" מהסרט "ינטל" משנת 1983. ב-DVD נמצאים בנוסף גם מספר שירים שהושמטו מה-CD, כמו "Je t'Aime", ושני שירים נוספים באנגלית: "Broken Vow" ו-"I Guess I Loved You". לדברי פביאן השירים האלו דורשים היבט חזותי חזק בנוסף לאפקט קולי, ולכן בחרה להשמיטם מה-CD. ב-DVD נמצא גם ביצוע של השיר "Humana", שגלש יותר מהצפוי, בגלל תגובת הקהל, ונמשך 10 דקות. ב-DVD ניתן לראות את הקהל שר את השיר לבדו במשך 5 דקות, תגובה שהפתיעה מאוד את פביאן, שקופצת משמחה, ומדרבנת את הקהל להמשיך ולשיר.

2007–2008: הסינגל באיטלקית ומסע ההופעות באירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודעה שכתבה פביאן באתר הבית שלה, האלבום החדש שלה יהיה הפרויקט האיטלקי הראשון שלה. על אף שלא נחשפו פרטים רבים, מהמעט שפביאן פרסמה, נודע כי היא עובדת עם הזמר האיטלקי ג'יג'י ד'אלסיו, שהופיע יחד איתה במספר קונצרטים של "Un Regard 9". בשנת 2007 הוציאו ד'אלסיו ופביאן סינגל מאלבומו "Made In Italy", שנקרא "Un Cuore Malato", שזכה גם לגרסה צרפתית. השקת הסינגל עזרה לקידום הקריירה של פביאן באיטליה. כך היא הופיעה עם ד'אלסיו בפסטיבל סן רמו 2007, ששודר בטלוויזיה האיטלקית. הסינגל צעד בראש המצעד האיטלקי באותה תקופה, והגיע למקום ה-16 בצרפת.

בהמשך השנה, פביאן הופיעה בקוויבק שבקנדה, ובמדינות רבות באירופה, ביניהן פורטוגל, טורקיה, יוון, אוקראינה ורוסיה. בסוף השנה היא חברה שוב לד'אלסיו והופיעו יחד בהופעה חד-פעמית בפריז. במהלך שנת 2008 עבדה פביאן על אלבומה הבא במונטריאול שבקנדה, עם הפסנתרן מארק הרשקוביץ' שהיה אחרי גם לאלבומה "Nue" מ-2002.

פביאן סירבה לפרסם פרטים על האלבום, או על הקריירה באיטליה, ושמועות רבות הסתובבו סביב האלבום הבא, בעיקר לגבי שפת השירים.

2009–2010: האלבום "Toutes les femmes en moi", המקביל שלו באנגלית ודיסק האוסף הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2008 הסכימה לבסוף פביאן לספר לקהל מעריציה באתר הרשמי שלה על האלבום הבא, השישי במספר, שיקרא "Toutes les femmes en moi" ("כל אישה שבתוכי"), ויכלול שירי בלוז, ג'אז, כליזמר, טנגו נאו קלאסיק וסול. ב-11 במרץ 2009 יצא הסינגל הראשון מהאלבום, שנקרא "Soleil, Soleil" ("שמש, שמש"), חידוש לשירה של נאנה מוסקורי. האלבום, לפי דבריה של פביאן, מוקדש בהערכה לזמרות הגדולות שדוברות צרפתית, ביניהן דלידה, פראנס גל, סלין דיון ועוד. האלבום עצמו יצא ב-25 במאי 2009 בצרפת, ואחריו יצא גם סינגל נוסף, כשם האלבום. בעקבות ביקורות טובות שקיבלה פביאן על הרעיון להערכת הזמרות, הוציאה אלבום באנגלית שנקרא "Every woman in me", והוא גם מוקדש לזמרות דוברות אנגלית שפביאן מעריכה ומוקירה. האלבום יצא באוקטובר של אותה שנה.

בתחילת שנת 2010 פביאן החלה במסע ההופעות שלה בעקבות האלבום (שגם נקרא באותו שם), בצרפת, שווייץ ובלגיה. היא הופיעה גם במזרח אירופה עם שיריה באנגלית, ספרדית, איטלקית ובצרפתית, בעיקר ברוסיה ובאוקראינה, שגם בהמשך יצא כדיסק הופעה חיה וכ-DVD בחודשים אוקטובר-נובמבר 2010. בסוף אותה שנה, היא יצאה למסע הופעות גם בקנדה שנחל הצלחה גבוהה.

ב-15 בנובמבר 2010, יצאה אלבום האוסף הראשון של פביאן, שבא במארז יחד עם DVD של סיבוב הופעות שלה ("Tout Les Femmes Font Leur Show", "כל הנשים עושות את המופע שלהן"). אלבום אוסף זה גם כולל שני שירים חדשים של פביאן.

הקשר עם מדינת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פביאן הייתה בת זוגו של המפיק הצרפתי ממוצא יהודי ז'ראר פוליצ'ינו, ובתקופה זו הייתה קשורה לדתו ולמדה רבות אודות הדת ועל הישראלים שבמדינת ישראל. במאי 2008, השתתפה בחגיגות 60 שנה לעצמאותה של מדינת ישראל שהתקיימו סמוך למגדל אייפל שבפריז, והדהימה את כולם כששרה את "חורשת האקליפטוס" בעברית. בסוף השיר צעקה פביאן לקהל המעריצים הנלהב "אני אוהבת אתכם ישראל, תודה רבה" בעברית.

בעקבות הופעתה, גדלה ההתעניינות בה ברחבי ישראל ובקרב היהודים בגולה. ב-29 במרץ וב-30 במרץ 2010 פביאן הופיעה פעמיים בתל אביב עם שירים מכל אלבומיה, וכמו כן היא שרה את "חורשת האקליפטוס". ב-28 בפברואר 2015 הופיעה פביאן בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב. פביאן חזרה להופיע שוב בהיכל מנורה מבטחים ב-14 בדצמבר 2019.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2006 הייתה לארה פביאן בת זוגו של המפיק הצרפתי ממוצא יהודי ז'ראר פוליצ'ינו. בשנת 2007 נולדה בתם, הזוג נפרד בשנת 2012. לארה פביאן נישאה בשנת 2013 לקוסם גבריאל די ג'ורג'יו.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1991: Lara Fabian
  • 1994: Carpe Diem
  • 1996: Pure
  • 1999: Lara Fabian
  • 2001: Nue
  • 2004: A Wonderful Life
  • 2005: 9
  • 2009: Toutes les femmes en moi
  • 2009: Every Woman in Me
  • 2010: Mademoiselle Zhivago
  • 2013: Le Secret
  • 2015: Ma vie dans la tienne
  • 2017: Camouflage
  • 2019: Papillon

אלבומי הופעה חיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1999: Live 1999
  • 2002: Live 2002
  • 2003: En Toute Intimité
  • 2006: Un regard 9 Live

אלבומי אוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2010: Best of Lara Fabian
  • 2011: Je me souviens
  • 2015: Essential Lara Fabian (הופץ באיטליה ובארצות הברית בלבד)
  • 2015: Selection Lara Fabian (הופץ ב-23 מדינות)
שנה שם מיקום במצעדים הערות
1986 L'Aziza Est En Pleurs    
1988 Croire    
1989 Je Sais    
1990 L'Amour Voyage   עם פרנק אוליבר
1991-1993 Je M'Arreterai Pas De T'aimer    
1991-1993 Qui Pense A L'Amour    
1991-1993 Reveille-Toi Brother    
1994-1995 Je Suis Malade    
1994-1995 Tu T'En Vas    
1994-1995 Si Tu M'aimes    
1994-1995 Leila    
1996-1998 Tout FR#4  
1996-1998 Je T'Aime FR#6  
1996-1998 Si Tu M'aimes FR#6 הוצאה לשוק הצרפתי
1996-1998 Humana FR#15  
1996-1998 La Différence FR#10 אחד מהמנוני האנטי-הומופוביה בצרפת
1999 Requiem Pour Un Fou FR#9 עם ג'וני הולידיי
1999-2001 Adagio FR#5 קיימת גם גרסה איטלקית
1999-2001 I Will Love Again FR#16, US#32 קיים בספרדית
Otro Amor Vendra
1999-2001 I Am Who I Am FR#67  
1999-2001 Love By Grace US-Adult Cont.#10  
1999-2001 Meu Grande Amor POR#8 גרסה פורטוגזית ל-Si Tu M'aimes
1999-2001 For Always   עם ג'וש גרובן,
הפסקול לסרט
"אינטליגנציה מלאכותית"
1999-2001 The Dream Within   פסקול הסרט "Final Fantasy"
1999-2001 Quédate   לשוק הדרום-אמריקאי
2001-2002 J'y Crois Encore FR#17  
2001-2002 Immortelle FR#10  
2001-2002 Aimer Dejá FR#32  
2001-2002 Tu Es Mon Autre FR#5,SWI#32 עם מוראן
2003 Bambina FR#31 עם ז'אן פליקס לאללן
2004 The Last Goodbye   יצא לרדיו
2004 No Big Deal   יצא בצרפת בלבד
2004 I Guess I Loved You   להיט רדיו ברזילאי
2005-2006 La Lettre FR#11,BEL#11,SWI#62  
2005-2006 Ne Lui Parlez Plus D'Elle   יצא לרדיו
2005-2006 Un Ave Maria   יצא לרדיו
2005-2006 Il Ne Manquait Que Toi   יצא לרדיו
2005-2006 L'Homme Qui N'Avait Pas De Maison FR#26  
2006 Aime FR#26,BEL#9 יצאה רק הגרסה הצרפתית
2007 Un Cuore Malato FR#16,BEL#8 עם ג'יג'י דאלס'יו,
יצא בצרפת בשם
Un Coeur Blessé
2009 Soleil Soleil BEL#39 חידוש לננה מוסקורי
2009 Toutes les femmes en moi
2009 Amoureuse חידוש לוורוניק סנסון
2010 On s'aimerait tout bas BEL#19

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]