לאו ארמן
 | |
| לידה |
5 בפברואר 1899  |
|---|---|
| פטירה |
1988 (בגיל 88 בערך) |
  | |
לאו ארמן (בגרמנית: Leo Ermann; 5 בפברואר 1899, הולץ (הויסוויילר) – Holz (Heusweiler) – 1988, ירושלים) היה סופר יהודי גרמני-ישראלי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמן היה בנם של סוחר יהודי בזארבריקן, יצרן הטקסטיל גוסטב ארמן[1] והנרייטה לבית וייל.[2][3] הוא למד בבית ספר תיכון בזארבריקן והשלים הכשרה כפקיד בנק. כמו אחיו הבכור וילי, הוא עבד כנציג מכירות בעסק המשפחתי. ארמן היה נשוי לטוני קצנברג. ב-1935 נולדה בתו הבכורה.
ארמן נכלא במחנה הריכוז דכאו לאחר ליל הבדולח ב-1938.[4] הוא שוחרר לאחר חודש והתאחד עם אשתו ובתו, שנמלטו לבריסל. כשהגרמנים כבשו את בלגיה ב-1940, הם ברחו דרך פריז עד פאתי ליון, שם ניסו להתחמק מרדיפת היהודים בצרפת של וישי. הבת השנייה נולדה שם ב-1941. בשנת 1942, ארמן ובתו הגדולה חצו את הגבול הירוק לשווייץ בעזרת עוזרי בריחה צרפתים, ז'וזף לנסון ובתו תרז נורי.[5] ארמן נכלא במחנה העבודה הדינגן. גם טוני ארמן הצליחה לברוח כעבור חודש עם בתה השנייה. הילדים הלכו לבית ילדים, טוני ארמן הושמה במחנה נשים בבריסאגו. חלק מעוזרי הבריחה שלהם נעצרו בצרפת, גורשו למזרח על ידי הגרמנים ונרצחו במחנות ריכוז.
לאחר תום המלחמה שימש ארמן כמנהל אדמיניסטרטיבי בארגון החינוך היהודי אורט בלוגאנו וכתב מאמרים בכתבי עת שווייצריים. בשנת 1949 עברה המשפחה, אז כבר עם שלוש בנות, לישראל ובהמשך השתכנה בירושלים.
ארמן כתב שירים ורומנים בגרמנית בישראל ופרסם את עשרות ספריו בירושלים, חלקם בהוצאת ראובן מס, חלקם בהוצאה עצמית.
יצירות (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Wir finden kein Vergessen. Paris, 1948
- Gottes Mühlen. Haifa, 1958
- Wo liegt dein Paradies? Jerusalem : Oth, 1961
- Novellen. 1965
- Schlussakkord und kämpferischer Neubeginn. Gedichte. 1968
- Gottesgnade. Jerusalem : L. Ermann, 1970
- Der letzte Tanz um Firlefanz. Gedichte. 1972
- Publizierte Theorie. Lehrgedichte. 1972
- Ein Fenster auf zur Ewigkeit. Gedichte. 1973
- Konfusion. Roman. Jerusalem : Mass, 1975
- Ein Aufschub als Bewährungsfrist : Gedichte. 1975
- Das Logbuch blieb ... Roman. Jerusalem : Mass, 1976
- Arztgeschichte und Gedichte. 1977
- Ererbt, erlernt, erdacht, erlebt : Gedichte. Jerusalem, 1977
- Lehrgedichts-Ausflug. Jerusalem : Mass, 1977
- Kleinen Manns Gesellschaftsbild. Reimnovelle. Jerusalem : Mass, 1978
- Solang das Brünnlein rauschet. Gedichte. Jerusalem : Mass, 1978
- Immer wieder neue Lieder. Gedichte. Jerusalem : Mass, 1978
- Als Titel fand sich Band Nummer zwanzig. Frau Kappler vor dem Mikrophone. Jerusalem : Mass, 1978
- Die Fliegerjacke oder die bedingt ehrenvolle Tragödie der Heimgekehrten. Roman. Jerusalem : Mass, 1979
- Späte Frucht vom Baum der Träume, schnell gepflückt eh' mans versäume. Jerusalem : Mass, 1979
- Überreife Lebensernte : Gedichte. 1980
- Der ungeschriebene Roman. Jerusalem : Mass, 1982
- Die Himmels-Türe : Gedenk-Reime. Jerusalem : Mass, 1984
- Besinnliches Reimspiel : späten Alters Tagebuch. 1985
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארמן, לאו, בתוך: דב אמיר: חייהם ויצירתם של סופרים גרמנים בישראל: ביו-ביבליוגרפיה, 1980, עמ' 39 (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהוד אמיר, כשהמולדת מתפוגגת, באתר "אלכסון", 21 במאי 2023 – תקציר ביוגרפי של ארמן וניתוח יצירתו.
- רשימה חלקית של יצירותיו של ארמן בקטלוג של אתר ABBG, אתר שמוקדש ליצירות גרמניות של יוצרים שנרדפו בתקופת המשטר הנאצי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gustav Ermann als Soldat siehe c:File:1890 gustav ermann kaiser soldier saarbrucken Germany.jpg
- ^ Der Patriot, der zum Verfolgten wurde. Das Schicksal von Willi Ermann und seiner Familie, bei Yad Vashem
- ^ Katzenberg and Ermann families collection, bei USHMM, 28. November 2022
- ^ על כליאתו של ארמן בליל הבדולח, באתר יד ושם
- ^ על הצלתם של ארמן ומשפחתו על ידי לנסון ונורי, באתר יד ושם
| בקרת זהויות |
|
|---|