ז'וזף לנסון
| מדינה |
צרפת  |
|---|---|
| מקצוע |
חקלאי |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (16 במאי 1989) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | ז'וזף לנסון |
  | |
ז'וזף לנסון (בצרפתית: Joseph Lançon) (1900 (?) – 1944), היה חסיד אומות העולם מצרפת שנרצח על ידי הנאצים.
פעילותו בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנסון היה קתולי, אלמן, שחי עם ילדיו בחווה בוייז'י-פונסנה, כפר קטן בהרי האלפים הצרפתיים, מאות מטרים מגבול שווייץ. במהלך הכיבוש הגרמני הבריח לנסון מאות פליטים אל מעבר לנחל ארמנס שעל גבול צרפת-שווייץ, אל שווייץ, וזאת על פי בקשתו של האב ז'אן ז'וזף רוזה, שהיה הכומר בכפר. ללנסון סייעו אחרים, בהם בתו הגדולה תרז (Thérèse Lançon-Neury).
עדות על פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעדותה של טוני ארמן, ניצולת שואה:
האיש תכנן להעביר אותנו ביום שלמחרת. הוא היה אלמן עם חמישה ילדים, מנערה ועד ילד קטן. שמו היה ז'וזף לנסון. הוא אמר לנו לישון, ועלינו לעליית הגג. לא ישנתי. נשארתי בבגדים. זה היה בחודש דצמבר [1942]. בכלל לא היה חם, וגם לא היו לי בגדים בשביל הלילה. היה ברור לי שעלי לקחת כמה שפחות, כדי שיהיה לי יותר קל ללכת. ידעתי שאצטרך ללכת הרבה ביום שלמחרת, כשבתי התינוקת על היד. את העגלה הייתי צריכה להשאיר בצרפת.
בבוקר, 7 בדצמבר 1942, הלכתי עם לנסון עד קרוב לגבול. "מצטער מאד", הוא אמר, "אני לא יכול להעביר אותך. 'שמח' בגבול. כל עשרה מטר יש גרמנים עם סוסים. אי אפשר לעבור. זה מסוכן." ובכל זאת, לא יכולתי לנסוע בחזרה לליון. שרפתי שם את כל הגשרים. לא הייתה לי ברירה אחרת.
הבת הגדולה, תרז, ביקשה מאביה רשות להעביר אותנו בכל זאת. היא העמיסה על הגב סל עם סכין גדול, המשמש לחיתוך כרוב. יצאתי עם בתי והעגלה, והעמדנו פנים שאנחנו יוצאים לעבוד בשדה. תרז הייתה אמורה להביא אותי ממש עד הגבול. הלכנו לאורך הכפר וייז'י, וכאשר תרז הייתה שומעת קולות של סוסים, היינו נכנסות לחדרי כניסה של בתים, כדי שהחיילים לא יראו אותנו.
כך עברנו על-פני הכפר והגענו לאיש שהיה אמור להראות לי איפה בדיוק נמצא החור בגדר התיל שעברה לאורך קטע זה של הגבול. ממש מעבר לגדר היה הנחל. חיכינו עד החשיכה. באחת עשרה בלילה הוא אמר לי לפתע: "תסתכלי. שם עובר ז'נדרם צרפתי. עלינו לחכות עד שהוא יעבור, ואז – יש חור בגדר התיל. שם את צריכה לעבור."
סמוך לחצות עברתי.
תפיסתו של לנסון ורציחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנסון ביצע את מעשי ההצלה מתוך אלטרואיזם ולא ביקש לקבל תמורה. ב-1943 נתפס לנסון אך שוחרר ומאז חי במסתור. ב-10 בפברואר 1944, בעקבות הלשנה, נעצר לנסון שוב על ידי הגסטפו, עם שותפים נוספים לרשת ההברחה, בהם ז'אן רוזה. העצורים הועברו למעצר באנמס (אנ'). במרס הועברו למחנה הריכוז קומפיין ובאפריל הועברו לאושוויץ. בינואר 1945 הועברו לגרוס-רוזן ובפברואר - לדורה-מיטלבאו. באפריל הועברו לברגן-בלזן, שם נספה לנסון, ככל הנראה, ימים מעטים לפני שהגיעו למקום כוחות הצבא הבריטי ושחררו את אסירי המחנה. גם רוזה נספה בימים אלה, ככל הנראה.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1989 הכיר יד ושם בלנסון ובבתו, תרז נורי, בתור חסידי אומות העולם. ביולי 2011 קיבלה תרז נורי את אות לגיון הכבוד הצרפתי. תרז נורי מתה בינואר 2014.[1]
בכפר וייז'י-פונסנה קרוי גן ילדים על שם לנסון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על ז'וזף לנסון באתר יד ושם
- על לנסון, באתר חסידי אומות העולם מצרפת (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Veigy : Thérèse Neury, Juste de France, est décédée (ידיעה על מותה של תרז נורי). (בצרפתית)
