לאונטה טיסמניאנו
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1913 סורוקה, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1981 (בגיל 67 בערך) אוטופן, רומניה |
| שם לידה | לאוניד מויסייביץ' טיסמנצקי |
| מדינה |
רומניה |
| מעסיק |
אוניברסיטת בוקרשט, Editura Politică |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית הרומנית |
  | |
לאונטה טיסמניאנו (Leonte Tismăneanu;26 בפברואר 1913– פברואר 1981) היה פעיל ותעמולן קומוניסט רומני ממוצא יהודי, מהלוחמים במלחמת האזרחים של ספרד, אי רדיו סובייטי, קריין ועורך ברדיו מוסקבה ובעיתונות, שימש כמופקד הקתדרה ללימודי מרקסיזם-לניניזם באוניברסיטת בוקרשט, אביו של ולדימיר טיסמניאנו. בצעירותו היה פועל דפוס.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-1912 כלאוניד טיסמינצקי במשפחה יהודית, בעיר סורוקה, בפלך בסרביה באותה תקופה באימפריה הרוסית. אביו היה מויסה טיסמנצקי, פועל, ואמו שיינדל, הייתה עקרת בית.[1] בשנים 1929-1920 למד בבית ספר יסודי ו שלוש כיתות תיכון בעיר הולדתו.[1]
הוא הצטרף בשנת 1930 לאיחוד הנוער הקומוניסטי, אחר כך למפלגה הקומוניסטית הרומנית בשנת 1933 וניהל פעילויות קומוניסטיות מחתרתיות בערים בוקרשט, גאלאץ, בראילה וסורוקה. נאסר פעמיים בכלא כאסיר פוליטי כל פעם כחצי שנה. ישב בין היתר בבתי הסוהר ז'ילאבה ודופטאנה. ניסה להרשם לאוניברסיטת בוקרשט אך סולק בגלל פעילותו הפוליטית הבלתי חוקית.[1] בחקירות סירב לשתף פעולה עם הבולשת שנקראה אז "סיגוראנצה". מאוחר יותר נלחם, יחד עם אשתו, הרופאה הרמינה מרקוזון, במלחמת האזרחים הספרדית בצד הרפובליקני. הוא איבד במלחמה את זרועו הימנית, לכן כונה לעיתים "הגידם" (ciungul) .ב-1939 הוא עבר, דרך צרפת, לברית המועצות, שם שימש בעת מלחמת העולם השנייה כקריין רדיו (במדור הרומני של רדיו מוסקבה) ובהמשך כעורך תוכניות. ב-1941-1939 למד שנתיים צרפתית במוסד אקדמי במוסקבה, בלי לסיים את לימודיו. [1] משנת 1948 התיישב ברומניה תוך "רומניזציה" של שמו, ל"לאונטה טיסמניאנו". הוא שימש כסגן מנהל ההוצאה לאור של מפלגת הפועלים הרומנית (המפלגה הקומוניסטית) והיה ראש החוג ללימודי מרקסיזם-לניניזם באוניברסיטת בוקרשט. כמו כן לימד בבית הספר למדעי חברה ע"ש ז'דאנוב והיה עורך בביטאון הבינלאומי "ענייני השלום והסוציאליזם" שהופיע בפראג בחסות ההנהגה הסובייטית. בשנים 1958–1960 נחקר על "סטיות" מהסוג ה"רוויזיוניסטי" וסולק ב-1960 מהמפלגה. בשנת 1964 הסכים גאורגה גאורגיו-דז', להחזירו לשורות המפלגה והוא מונה למנהל ההוצאה לאור "מרידיאנה" Meridiane.
לאונטה טיסמניאנו נשא לאישה את הרמינה מרקוזון Hermina Marcusohn, מי שהייתה רופאה במלחמת האזרחים הספרדית ולאחר מכן פרופסור בבית הספר לרפואה בבוקרשט. בנם, ולדימיר טיסמניאנו, עמד בראש הוועדה שחיברה את דו"ח טיסמניאנו על פשעי הקומוניזם ברומניה. בדו"ח תואר לאונטה כלניניסט קשוח וקנאי.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיסמניאנו זכה בעיטורים מהמשטר הקומוניסטי ברומניה:
- 1949 - עיטור המסדר "Apărarea Patriei" (הגנת המולדת) דרגה ג
- 1952 מדליית "חמש שנים לרפובליקה העממית הרומנית"
- 4 במאי 1971 - עיטור המסדר "טודור ולדימירסקו" דרגה ג, לרגל מתא יובל למפלגה הקומוניסטית הרומנית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]