לאה הורוביץ
| לידה |
1715 בולחוב, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
1795 (בגיל 80 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1795 |
  | |
שרה רבקה רחל לאה הורוביץ (ה'תע"ה, 1715 – ה'תקנ"ה, 1795) הייתה מלומדת יהודיה־פולנית שכתבה תחינות, בעברית, בארמית וביידיש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בבולחוב למשפחה מיוחסת: אביה, רבי יעקב יוקל הורביץ, היה רבן של קהילות בוליחוב, ברודי וגלוגוב, ונמנה גם על חכמי הקלויז בברודי. הוא היה בנו של רבי מאיר הלוי הורוביץ (המהר"ם טיקטין),[1] אמה רייזל הייתה בת רבי יהושע השיל מטארלוי, בן רבי יששכר בער, פרנס הכולל של ועד ארבע ארצות, בן רבי השיל מקראקא.
כמה מאחיה היו רבנים, המפורסם שבהם הוא רבי יצחק הלוי הורוביץ, אב"ד קהילות אה"ו.
נישאה לרבי אריה לייב, בהמשך[דרושה הבהרה] רבה של דוברומיל. הזוג התגורר תחילה בבוליחוב, ליד אחיה רבי מרדכי שמונה לרבה של בוליחוב אחר שאביהם עבר לכהן ברבנות ברודי בשנת ה'תצ"ה 1735.
ונישאה שנית לר' שבתי הכהן רפפורט, רבה של קרוסנו.
הייתה אשה מלומדת, וידעה לכתוב לשון הקודש, ארמית ויידיש, וללמוד גמרא. דב בער מבוליחוב מספר בזכרונותיו כי עזרה לו להתכונן למבחן בגמרא אצל אחיה, רבה של בולחוב.[2]
לא היו לה ילדים, מספרים שאביה ר' יעקב יוקל אמר לה שהוא נשמת זכה, ולכן לא הולידה.
חידושים שנכתבו בשמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן דודה רבי פנחס הורוביץ רבה של פרנקפורט בעל "ההפלאה" מביא דבר תורה משם בת דודו, ויש לשער שהכוונה ללאה.
- ”ובשם ב"ד (בת דודי) אשה מושכלת שמעתי שכוונתו היה אחז"ל ביורד לפני תיבה פעם ראשונה מסרב וכו', אך כתבו הפוסקים דבשליח ציבור אין צריך לסרב לכך אמר לכך נבחרת, ואין לך לסרב.”[3]
- הרב יוסף שאול נתנזון מביא דבר תורה משם בתו של ר' יעקב יוקל, ויש לשער שהכוונה ללאה.
- ”ובזה מיושב קושית האשה חכמת לב, בת הגאון מו"ה יוקל אבד"ק בראד, דכל מי שנזהר ממשהו חמץ, והרי הצדיקים על כרחך נזהרים ממשהו חמץ”.[4]
- ”והנה הגידו קושיא בשם בת הגאון מוהר"ר יוקל ז"ל דאם כן היאך כתב האר"י ז"ל דמי שנזהר ממשהו חמץ מובטח שלא יבא חטא לידו, והא אין הקב"ה מביא תקלה, ובלי ספק הצדיקים לא אכלו משהו חמץ, והרי כתיב כי אדם אין צדיק בארץ”.[5]
- היא באה לחתונת ר' שמואל ברנשטיין רבה של אמשטרדם (נולד ב' באלול תקל"ב), חתן ר' יעקב משה, בן ר' שאול מאמסטרדם. ועל חתונת ר' שאול הלוי מהאג, עם דינה לווינשטאם, בתו של הרב אריה לייב לווינשטאם, ”ושתיהן היו חריפות ובקיאות בש"ס כלומדים מופלגים כנודע, והמה באו יחדו בחידושי תורתם עד להפליא, הג"מ צבי הירש האבד"ק ברלין זקינו, בשומעו התפלא מאוד ואמר, דרך הת"ח להגיד מלתא דבדיחותא קודם הלימוד, ורצוני לשמוע ערכם בזאת. השיבה דודתי המחברת תחנה אמהות ע"ה, כי טעם זאת מחמת קדושת התורה כציווי חז"ל חשו אולי יבא גם היצר הרע והשטן להאחז בזה ח"ו, לזאת בהתחילם מלתא דבדיחותא חיצוניות התורה ילכו למו, ואז יבאו לשמה, לא כן אנחנו אינן מצוות, אין זר בתוכינו לבא לינק מקדושת הלימוד, וזהו פיה פתחה בחכמה, וכו', בלי הקדמת מלתא דבדיחותא”.
- ”מספרים על הרבנית מרת שרה רבקה רחל לאה שחיברה תחינה אמהות והיתה אשת הגאון מ' שבתי הכהן ראפפורט אבדק"ק קראסני ולא זכתה לבנים ואבי' הגאון ר' יוקל מגלוגא זצ"ל אמר עלי' שהיתה מסטרא דדוכרא והיתה מופלגת בש"ס פ"א שמעה מבעל עגלה א' שבירך הברכה שלא עשני אשה' ואמרה הלא אני יודעת יותר ממנו השיב לה בעלה כ"א מברך על אשתו”.
אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, אהל נפתלי, לבוב תרע"א, אות רמ, עמ' 87.
התחינות פרי עטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחנה אמהות - שרה רבקה רחל לאה
- תחנה אמהות - מן ראש חודש אלול
- תחנה אמהות - מודה אני
תחנה אמהות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעמוד השער של הספר נכתב כי ”תחנה אמהות מן ראש חודש אלול. תחנה חדשה תקנה האשה הרבנית מרת סעריל בהרב המפורסים מהו' יעקב סג"ל מדובנא, אשת הרב המפורסם הבקי בחכמה מהו' מרדכי כ"ץ זצ"ל ראפפארט, תקראו בזה כל חודש אלול, ובראש השנה כשאומרים שלש עשרה מדות, וכשתוקעים בשופר... בזכות זה תזכה לבוא לארץ ישראל במהרה בימינו, אמן”.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים ליברמן, אהל רח"ל, עמ' 432–454
- חוה וייסלר, Voices of the Matriarchs פרק שביעי
- משה רוסמן, "אתגר טרום פמיניסטי למנהיגות הרבנית בפולין ליטא במאה השמונה עשרה: הקדמת תחנת אמהות לשרה רבקה רחל לאה הורוויץ", בתוך יוסף הקר וירון הראל (עורכים), לא יסור שבט מיהודה: הנהגה, רבנות וקהילה בתולדות ישראל, מחקרים מוגשים לפרופסור שמעון שוורצפוקס, ירושלים ה'תשע"א, עמ' 301–316
- ימימה חובב, עלמות אהבוך: חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה בהוצאת מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, 2009, עמודים 105–108
- ימימה חובב, המלומדת המפורסמה, בתוך סגולה, 45, תשע"ד 2013, עמודים 44–50
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחינת אימהות, באתר ויקיטקסט- Horowitz, Sarah Rebecca Rachel Leah, www.jewishvirtuallibrary.org
- YIVO | Horovitz, Leah, yivoencyclopedia.org
- Leah Horowitz, Jewish Women's Archive (באנגלית)
מהדורות שונות של התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחנה אמהות שרה רבקה רחל לאה, הורודנה תקנ"ו, באתר הספרייה הלאומית
- תחנה אמהות, בתוך: קרבן מנחה, ווילנא, תקצ"ח. דף רנג ע"א.
- תחנה אמהות מן ראש חודש אלול, ווילנא, תרכ"ו, 1865
- תחנה אמהות פון ראש חודש אלול, לבוב, תרל"ז, 1877
- תחנה אמהות פון ראש חודש אלול, לבוב, תרמ"ב, 1882
- תחנה אמהות פון ראש חודש אלול, לבוב, תרמ"ז, 1887
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שהיה בנו של רבי שמואל שמלקא "הארוך" מטרנוב, בנו של רבי יהושע "הארוך" רבה של פרמיסלא, בנו של רבי פנחס הורוביץ, גיסו של הרמ"א, ומצאצאי רבי יהושע השיל, רבי השיל מקראקא, רבי מאיר קצנלבוגן, רבי יעקב וייל ועוד.
- ^ זכרונות ר' דוב מבוליחוב, עמ' 41
- ^ פנחס הורוביץ, 1731-1805, פנים יפות פרשת שמיני ט,ז, באתר היברובוקס
- ^ נתנזון, יוסף שאול בן אריה ליבוש, 1808-1875, שואל ומשיב, באתר היברובוקס
- ^ נתנזון, יוסף שאול בן אריה ליבוש, 1808-1875, דברי שאול חידושי אגדות, באתר היברובוקס