משה רוסמן
 | |
| לידה |
4 ביולי 1949 (בן 75) שיקגו, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | תולדות עם ישראל |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קולומביה בית המדרש לרבנים באמריקה |
| מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן |
| תרומות עיקריות | |
| חקר יהודי פולין בעת החדה המוקדמת | |
  | |
משה רוֹסְמן (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה רוסמן נולד בשיקגו שבאילינוי ב-1949. הוא קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1971 ותואר ראשון נוסף בתלמוד מבית המדרש לרבנים באמריקה (Jewish Theological Seminary of America) ב-1972. הוא המשיך ללמוד בבית המדרש לרבנים באמריקה לתואר שני ושלישי. ב-1979 עלה עם אשתו ושלושה ילדים לישראל, ובה סיים ב-1982 את כתיבת הדוקטורט, בנושא "יהודים באחוזות שינייאבסקי וצ'ארטוריסקי". החל להרצות בבר-אילן כמורה מן החוץ ב-1979, זכה במלגת אלון ב-1983 ומשנת 2000 משמש כפרופסור מן המניין באוניברסיטה. כיהן כמופקד הקתדרה למנהיגות ע"ש הרב משה חיים לאו. היה עמית מחקר באוניברסיטה היגלונית שבקרקוב, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, פעמיים עמית מחקר במרכז כ"ץ ללימודי יהדות מתקדמים שבאוניברסיטת פנסילבניה (2003, 2006), (פעמיים) פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן שבאן ארבור (1989, 1997) וכן באוניברסיטת סולומון שבקייב (1995), במכון הדסה-ברנדייס ליד אוניברסיטת ברנדייס (2007) ובאוניברסיטת ייל (2010). בשנת 2009 הוא העביר את הסדנה ע"ש מנפרד לימאן לחקר הספר היהודי באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת הלימודים 2007–2008 שימש כעמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא חבר בקבוצת מחקר הנקראת "לקראת היסטוריה חדשה של החסידות". מ-2011 הוא חבר בצוות הכותב היסטוריה כללית חדשה של החסידות בשיתוף המכון ע"ש שמעון דובנוב בלייפציג שבגרמניה.
רוסמן שימש בעבר כחבר בוועדת הפרסומים של מרכז זלמן שזר בוועדת פרס שזר, והיה גם חבר בהנהלת החברה ההיסטורית הישראלית. כן כיהן בוועדה המייעצת ללימודי ההיסטוריה בבתי ספר דתיים שבמשרד החינוך, וישב בוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות. כיום הוא בוועד המנהל של הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, יושב בוועדת מלגות קרן רוטשילד, מאז 1993 הוא חבר מועצת כתב העת "ציון", מאז 1986 יושב במועצת כתב העת Polin להיסטוריה של יהודי פולין. משנת 2001 הוא חבר במערכת כתב העת המקוון Jewish Studies: An Internet Journal.
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוקד מחקריו של משה רוסמן חיי היהודים בפולין בעת החדשה המוקדמת. סביב נושא זה עסק במספר תחומים: באורח חייהם החברתי והכלכלי של היהודים, בראשית החסידות, בנשים ובהיסטוריוגרפיה. רוסמן מבסס את מחקריו על שילוב בין חומר ארכיוני פולני לחומר יהודי מסוגים שונים. מחקריו לוו בעבודה בארכיונים בערים ורשה, קרקוב, לובלין, לונדון, קייב, פראג וורוצלב.
The Lords' Jews: Jews and Magnates in the Polish-Lithuanian Commonwealth
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו שם ספרו הראשון של משה רוסמן, שהוא עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו וראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד. הספר עוסק בתולדות היהודים באחוזות שינייאבסקי וצ'ארטוריסקי (משפחת צ'ארטוריסקי ירשה את משפחת שינייאבסקי דרך נישואים). הספר בוחן את האנטומיה של היחס בין היהודים והאצולה הגבוהה הפולנית. הוא בחן מה היו תפקידיהם הכלכליים, כיצד השפיעו האצילים על הקהילות והפרטים היהודיים, והוא מתאר מוסדות מרכזיים כמו ארנדה (חכירה) ומסחר, ואת האופן שבו התנהלה הקהילה היהודית תחת שלטון האצילים. ספר זה תורגם לפולנית[1] וזכה בפרס מילבסקי בפולין. רוסמן היה החוקר היהודי הזר הראשון שעסק במוצהר בנושא יהודי, שהורשה לו לעבוד בארכיונים בפולין תחת המשטר הקומוניסטי (1978-79). מחקרו היה אחד מהראשונים אחרי מלחמת העולם השנייה (יחד עם יעקב גולדברג וגרשון הונדרט) שהסתמך על חומר ארכיוני פולני, שלא היה נגיש כל שנות הקומוניזם, כבסיס לכתיבת תולדות היהודים בפולין-ליטא.
התגלית בקשר לבעל שם טוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוך כדי שהייתו בארכיונים בפולין, ב-1978, מצא רוסמן ברשימת משלמי המסים של העיירה מז'יבוז' כינוי ("בעל שם", "בעל שם דוקטור") של ר' ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב (בעש"ט), המזהה אותו כדייר בבית בבעלות הקהל. החידוש כאן היה שהבעש"ט חי בבית זה מספר שנים בלי לשלם מיסים ובלי לשלם שכר דירה, ומכאן ניתן להסיק שתי מסקנות עיקריות: האחת היא שהבעש"ט הוא דמות היסטורית (עד אז עדיין היו שפקפקו בעובדה זו); והשנייה, שהבעש"ט לא היה מורד בממסד, כפי שסברו באמונה העממית ובחלק מהמחקר, אלא נתמך על ידו. מסקנות נוספות: א. בעובדה שהבעש"ט מופיע שם במסמכים עד לשנת 1760 יש כדי לתמוך בטענה שאכן נפטר בשנת פטירתו על פי המסורת, שנת ה'תק"ך (1760). ב. כמה דמויות הנזכרות בשבחי הבעל שם טוב מופיעות אף הן באותם מסמכים, ומכאן שמדובר בדמויות מציאותיות. ב-1986 פרסם רוסמן את מאמרו החלוצי בנושא.[2] מהפרספקטיבה של החומר החדש עבר רוסמן לחקירת המקורות החסידיים היהודיים מחדש וכתב את ספרו:
הבעש"ט: מחדש החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסתו האנגלית של הספר ראתה אור בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה,[3] זכתה בפרס הספר היהודי הלאומי בהיסטוריה לשנת 1996. גרסתו העברית של הספר[4] זכתה בפרס שזר לשנת 2000.
טענתו העיקרית של הספר היא שהבעש"ט היה יותר ממשיך מאשר מחדש. חידושיו היו יותר חידושים בחסידות הישנה, המיסטית, הסגפנית, מאשר חידושים ביהדות. בחייו של הבעש"ט לא הייתה תנועה חסידית מבחינת קיומם של תודעה עצמית מובחנת, מוסדות, אידאולוגיה מגובשת ומספרים רבים של מאמינים חסידיים.
בספר זה ממקם רוסמן את הבעש"ט בהקשר ההיסטורי-גאוגרפי-חברתי-תרבותי שלו. הוא מראה את יחסי הגומלין של הבעש"ט עם גורמים שונים שעמם בא במגע, מתאר את סביבתו ומאיר את הבעיות השונות שעמדו בפניו וכיצד התמודד עִמן.
How Jewish is Jewish History?
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר זה מתמודד עם האתגרים שמעמידות הגישות הפוסט-מודרניות בפני כתיבת ההיסטוריוגרפיה היהודית. הספר דוגל בגישה שרוסמן מכנה "פוזיטיביזם מתוקן" – אימוץ עקרונות הנובעים מהפוסט-מודרניזם יחד עם שמירה על אפשרות להוכחה היסטורית מתוך היגיון או ראיות. הספר זכה בפרס ע"ש ג'ורדן שניצר של ה-Association for Jewish Studies (2010) ויצא במהדורות בעברית (2010) ובפולנית (2011). מעניקי הפרס ציינו:
"מחקר צלול, מחוייב, אבל גם שקול ולבטח יהיה לנקודת מוצא קריטית בדיונים עתידיים בענייני ליבה של מדעי היהדות..."
Rethinking European Jewish History
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוסמן ערך את הספר הזה יחד עם פרופ' ג'רמי כהן מאוניברסיטת תל אביב. הספר כולל מאמרים המעריכים מחדש את ההיסטוריה של יהודים באירופה לאור מתודולוגיות חדישות, פרספקטיבות חדשות וחומרים חדשים בנושא. הספר זכה בפרס הספר היהודי הלאומי בקטגוריה של אסופות לשנת 2009.
נשים יהודיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת הלימודים תש"ן לימד רוסמן את הקורס הראשון בישראל על תולדות נשים בהיסטוריה היהודית. מאז הוא חוקר את ההיסטוריה היהודית גם מהפרספקטיבה הנשית. הוא הראה, בין היתר, שהסטראוטיפ שלפיו בעבר הגברים למדו והנשים עבדו איננו הולם את המציאות. במזרח אירופה בעת החדשה המוקדמת נשים בדרך כלל היו שותפות מבחינה כלכלית בעסקים שונים עם בעליהן – כלומר הרוב המכריע של הגברים התפרנסו ורק אצל שכבה דקה מאוד הנשים היו המפרנסות העיקריות. לעומת זאת, ברור מהמחקר שהנשים למדו או יכלו ללמוד מהספרות ביידיש שהתפתחה במאות ה-16 עד ה-18. רוסמן גם טען כי המחיצה בבית הכנסת היא סימן של התקרבותן של הנשים לזירה היהודית התרבותית הציבורית, שמסוף ימי הביניים נשים היו מחוץ לבית הכנסת, או בבית כנסת מיוחד לנשים. מהמאה ה-17, עם הפצתן של עזרות נשים בבתי הכנסת במרכז ובמזרח אירופה, נכנסו נשים לתוך בית הכנסת עצמו, וטענתו הייתה שבמשך 400 שנה התקרבו הנשים יותר ויותר למרכזו של בית הכנסת. [5] [6]
היסטוריה חדשה של החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2017 ראה אור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון הספר Hasidism: A New History,[7] פרי מאמץ משותף של קבוצת חוקרים מכמה מדינות, המביא את סיפורה של תנועת החסידות מראשיתה ועד ימינו. רוסמן הוא מחבר-שותף של ספר זה, והיה חבר בצוות שכתב את החלק העוסק בחסידות במאה השמונה עשרה.
מחקרו העכשווי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום (2011) שוקד רוסמן על מחקרים בתולדות החסידות, הספר החסידי, ותולדות נשים יהודיות בפולין בעת החדשה המוקדמת. (לביבליוגרפיה של מחקריו ראו את אתר אוניברסיטת בר-אילן.)
ספרים שכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov, University of California, 1996
- הבעש"ט מחדש החסידות/ משה רוסמן; תרגם מאנגלית: דוד לוביש; ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס 1999
- Zydzi Panscy Biblioteka Narodowa, Polish National Library, Warsaw, 2005
- How Jewish is Jewish History, Littman Library of Jewish Civilization, London, 2007
- היסטוריה יהודית? כתיבת היסטוריוגרפיה יהודית בעידן פוסט-מודרני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ע, 2010.
ספרים שהשתתף בכתיבתם או בעריכתם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם / האוניברסיטה הפתוחה; צוות הקורס: עמנואל אטקס, דוד אסף, ישראל ברטל; תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תש"ן-תשנ"ד, 1994.
- מחקרים בתולדות יהודי מזרח אירופה (אונ' בר-אילן, רמת-גן: תשמ"ט, 1989), ערך עם גרשון בקון.
- Rethinking European Jewish History/ Littman Library of Jewish Civilization/ Oxford 2009/ ערך עם ג'רמי כהן
- "Toward a New History of Hasidism" כרך מיוחד של כתב העת Jewish History, 2012, ערך עם עדה רפפורט-אלברט ומרצ'ין וודזינסקי.
- A New Comprehensive History of Hasidism/ בהכנה עם שמונה מחברים אחרים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמנואל אטקס, "’הבעש"ט ההיסטורי’ - בין רקונסטרוקציה לדקונסטרוקציה", תרביץ סו, ג (תשנ"ז-1997) 425–442.
- חביבה פדיה, (על) משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות" (תש"ס), ציון סט, ד (תשס"ד-2005) 515–524.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה רוסמן, ברשת החברתית LinkedIn- משה רוסמן, באתר ResearchGate
- משה רוסמן, באתר גוגל סקולר
- משה רוסמן, באתר Academia.edu
- רשימת המאמרים של משה רוסמן באתר רמב"י
- "שאין הזמן מסכים לזה - נימה משיחית באיגרת הבעש"ט", מתוך: הסוד המשיחי של החסידות, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה / זמורה-ביתן תשס"ב (2002) עמ' 23–33.
- Poland: Early Modern (1500-1795
משה רוסמן (1949-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ (Polish edition: Zydzi Panscy (Biblioteka Narodowa [Polish National Library], Warsaw, 2005
- ^ ("מז'יבוז' ורבי ישראל בעל שם טוב", ציון נב, ב (תשמ"ז), 177–189.
- ^ (Founder of Hasidism: A Quest for the Historical Ba'al Shem Tov (University of California), 1996)
- ^ הבעש"ט מחדש החסידות (תרגם מאנגלית: דוד לוביש), ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס-1999.
- ^ "להיות אישה יהודית בפולין-ליטא בראשית העת החדשה" בתוך: קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם, ישראל ברטל, כרך ב', ישראל גוטמן (עורכים), מרכז זלמן שזר: ירושלם: תשס"א, 415–434.
- ^ “The History of Jewish Women in Early Modern Poland: An Assessment,” Polin 18 (2005).
- ^ Hasidism: A New History, באתר של הוצאת אוניברסיטת פרינסטון