כריסטיאן קנור פון רוזנרות
 | |
| פסלו של פטר קושל בזולצבך-רוזנברג המתאר את כריסטיאן קנור פון רוזנרות | |
| לידה |
15 ביולי 1636 רודנה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
מאי 1689 (בגיל 52) זולצבאך-רוזנברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי |
הבראיזם |
  | |
כריסטיאן קנור פון רוזנרות (בגרמנית: Christian Knorr von Rosenroth; 1636–1689) היה מלומד גרמני נוצרי, משורר, מזרחן, חוקר יהדות, וממייסדי מחקר ההבראיזם הנוצרי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזנרות נולד בשלזיה (כיום בפולין) לאב כומר, למד באוניברסיטה של שטטין תאולוגיה, משפטים, היסטוריה, פילוסופיה ושפות קלאסיות. לאחר מכן עבר לאוניברסיטאות של ויטנברג ולייפציג, ומשם נסע להולנד צרפת ואנגליה. בהולנד יצר רוזנרות קשר עם המנוניטים, ולמד קבלה אצל רב העיר אמסטרדם, מאיר שטרן.
עם שובו לגרמניה קיבל את הזמנתו של המיסטיקן והתיאוסוף, הדוכס מזולצבאך (Sulzbach, כיום במדינת פפאלץ). השתקע בעיר והשקיע עצמו ללימודי שפות מזרחיות ובעיקר עברית, וכן רכש ידיעות נוספות בקבלה.
רוזנרות גרס זיקה עמוקה בין רעיונות הקבלה ובין התאולוגיה הנוצרית, ועל מנת להוכיח את רעיונותיו הוא טרח לתרגם ללטינית שורה של חיבורי יסוד קבליים, בהם חלקים מספרות הזוהר (אידרא רבה, אידרא זוטא, ספרא דצניעותא, תיקוני הזוהר) וחלקים מכתבי האר"י וספר "שער השמים" של רבי אברהם כהן דה-הירירה.
על פי פרשנותו של רוזנרות, המונח "אדם קדמון" הקבלי מקביל לישו הנוצרי, ושלוש הספירות העליונות מייצגות את השילוש הקדוש. את עיקרי שיטתו להתאים את הקבלה לדוקטרינות הנוצריות הוא הרצה בספריו Apokalypse-Kommentar ו"קבלה חשופה" (Kabbala denudata) העוסק בספר הזוהר.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Apokalypse-Kommentar.
- Kabbala denudata.
- Conjugium Phoebi & Palladis, oder die erfundene Fortpflantzung des Goldes. Chymische Allegorie.
- Neuer Helicon mit seinen neun Musen. Das ist: Geistliche Sitten-Lieder, Von Erkäntnüs der wahren Glückseligkeit, und der Unglückseligkeit falscher Güter. Von einem Liebhaber Christlicher Übungen. Nürnberg: Felßecker 1699.
