כיוון תנועה
(הופנה מהדף כיוון התנועה)
מדינות בהן כיוון התנועה הוא בצד ימין
מדינות בהן כיוון התנועה הוא בצד שמאל
המונח כיוון תנועה מתייחס לחוקים הקובעים את כיוון נסיעתם של כלי רכב בדרכים. ברוב מדינות העולם, הכוללות כ-66% מאוכלוסיית כדור הארץ, מתנהלת התנועה בצד ימין של הדרך, ובייתרתן, בחלקן הגדול מדינות החברות בחבר העמים הבריטי, התנועה היא בצדו השמאלי של הכביש. במונחי קילומטראז', בכ-72% מכבישי העולם הנסיעה היא בימין הדרך.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת העתיקה לא הייתה כל חשיבות לכיוון התנועה. התנועה בדרכים התנהלה לרוב ברגל, כאשר רק לבעלי האמצעים ולשליטים היו כרכרות ועגלות, ולאלה ניתנה זכות קדימה כאשר יתר העוברים בדרך סטו לשולי הדרך. רק במקומות בהם הייתה תנועה רבה לשני הכיוונים (דבר נדיר ביותר בעת העתיקה) הייתה חשיבות לכיוון התנועה.
לפי ממצאים ארכאולוגיים, שהתבססו על עקבותיהן של עגלות מטען, התנועה בדרכים הרומאיות התנהלה מצידה השמאלי של הדרך. עדות לכך נמצאה במחצבה בסווינדון, אנגליה: ב-1998 נמצאו עקבות עמוקים של עגלות בימין הדרך שהובילה למחצבה. בהנחה שהעגלות יצאו מהמחצבה כשהן טעונות וכבדות, הסיקו שהתנועה התנהלה בצד שמאל של הדרך.
מאחר שלפני עידן המכונית עיקר התנועה בדרכים התנהלה באמצעות סוסים ועגלות, הרי שמאחר ומרבית בני האדם הם ימניים, הם מטפסים על גב הסוס מצד שמאל הקרוב לשפת הדרך ומעדיפים שבמקרה של עימות עם אדם אחר בדרך, יד ימינם האוחזת בשוט ועשויה לאחוז חרב תפנה אל מרכז הדרך. לכן ניתנה העדפה לתנועה בשמאל הדרך.[1]
החלפת הנתיב במעברי הגבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי השיפוט של חלק גדול מהמדינות בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך נמצאים על איים. עם זאת, במקרים בהם כלי רכב עוברים במעבר הגבול ממדינה בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך למדינה בה התנועה מתנהלת בימין הדרך, עליהם לשנות נתיב עם כניסתם למדינה. מרבית מעברי הגבול מסוג זה נמצאים כיום באפריקה ובדרום אסיה.
לדוגמה, לתאילנד, בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך, יש שלוש מדינות שכנות בהן התנועה מתנהלת בימין הדרך: קמבודיה, לאוס ומיאנמר. ברוב מעברי הגבול ישנו שלט פשוט אשר מציין, כי כל מי שחולף במעבר חייב להחליף את נתיב הנסיעה שלו, אך ישנם גם מעברי גבול עם מחלפים מיוחדים, המאפשרים מעבר מהיר יותר של כלי הרכב לנתיב הנגדי.
גשר נהר טקוטו (אנ') המחבר בין גיאנה (בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך) לברזיל (בה התנועה מתנהלת בימין הדרך) הוא מעבר הגבול היחיד ביבשת אמריקה בו יש להחליף נתיב בעת המעבר למדינה השכנה.
אף על פי שתעלת למאנש מפרידה בין הממלכה המאוחדת ליבשת אירופה יש כמות גדולה של תעבורה העוברת בין הממלכה המאוחדת לצרפת דרך מנהרת התעלה. כמות זו מוערכת בכ- 3.5 מיליון כלי רכב מדי שנה. כל כלי הרכב העוברים במנהרה חייבים להחליף נתיב.
כיוון התנועה במדינות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך 195 מדינות, ב-141 מדינות התנועה מתנהלת בימין הדרך ו-54 מדינות התנועה מתנהלת בשמאל הדרך.
בריטניה, שבמאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שלטה במדינות רבות, השפיעה על כיווני התנועה בחלק גדול מאותן המדינות, ועד ימינו רובן המוחלט של מדינות חבר העמים הבריטי מפעילות מערכות כבישים בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. על מדינות אלו נמנות בין היתר הודו, אוסטרליה, דרום אפריקה, בנגלדש וסינגפור. גם מדינות שאינן חברות בחבר העמים, או שפרשו ממנו, אך היו תחת השפעה בריטית בעבר, משתמשות בשיטה זו, כגון אירלנד ופקיסטן.
בעוד שרוב המדינות ששינו את כיוון התנועה, עברו לנסיעה בצד ימין, היו שני מקרים בהם נעשה מעבר לצד שמאל.
באסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | כיוון התנועה | תאריך המעבר | הערות | |
|---|---|---|---|---|
 אוזבקיסטן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 איחוד האמירויות הערביות
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1 בספטמבר 1966[2] | מדינת חסות בריטית לשעבר | |
 אינדונזיה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[3] | הכבישים ומסילות הברזל הוקמו במקור על ידי הולנד, כאשר התנועה מתנהלת בשמאל הדרך בכבישים על מנת שהיא תהיה תואמת לתקנים הבריטיים והיפנים והתנועה מתנהלת בימין הדרך במסילות ברזל על מנת שהיא תהיה תואמת לתקנים ההולנדיים. בניגוד להולנד, התנועה באינדונזיה מעולם לא עברה להתנהל בימין הדרך | ||
 איראן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 אפגניסטן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בחלקים מסוימים של המדינה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | ||
 בהוטן
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית לפני 1949 | ||
 בחריין
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | נובמבר 1967 | מדינת חסות בריטית לשעבר. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות | |
 בנגלדש
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947 | ||
 ברוניי
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית עד 1984 | ||
 הודו
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947 | ||
 הונג קונג
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית מ-1841 עד 1941 ומ-1945 עד 1997, ואז היא הועברה לשליטת סין | ||
 האיים המלדיביים
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1965 | ||
 הפיליפינים
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1946 | התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך התקופה הקולניאלית הספרדית ובמהלך התקופה הקולוניאלית האמריקנית. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1945 לאחר קרב מנילה. | |
 הרפובליקה העממית של סין
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1946 | בהונג קונג ובמקאו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |
 וייטנאם
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית עד 1945 | ||
 טאיוואן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1946 | התנועה בטאיוואן התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפנית. בשנת 1946 הוחלט שהתנועה תתנהל מעתה ואילך בימין הדרך[4] | |
 טג'יקיסטן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 טורקמניסטן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 יפן
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[5] | התנועה התנהלת בשמאל הדרך באופן רשמי החל משנת 1924. אחת המדינות הבודדות שאינן קולוניות בריטיות לשעבר בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. התנועה באוקינאווה התנהלה בימין הדרך בין 24 ביוני 1945 ל-30 ביולי 1978 (השינוי בוצע על מנת ליצור אחידות כלל ארצית). | ||
 ירדן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ישראל
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 כווית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | מדינת חסות בריטית לשעבר עד 1961 | ||
 לאוס
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית עד 1947 | ||
 לבנון
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | תחת שליטה צרפתית לפני 1946 | ||
 מונגוליה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בחלק גדול מהרכבים במונגוליה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב (בעיקר ברכבים המיובאים מיפן). | ||
 מזרח טימור
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | 1976 | קולוניה פורטוגזית עד 1975. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1928, באותה העת בה המעבר בוצע בפורטוגל עצמה. בשנת 1976, כאשר מזרח טימור סופחה על ידי אינדונזיה, התנועה חזרה להתנהל בשמאל הדרך | |
 מיאנמר
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1970 | קולוניה בריטית עד 1948. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1970 | |
 מלזיה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1957. | ||
 מקאו
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | הייתה תחת שלטון פורטוגזי עד 1999, ואז הועברה לשליטת סין | ||
 נפאל
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 סוריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | הייתה בעבר תחת שליטה צרפתית | ||
 סינגפור
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית עד 1963 | ||
 סרי לנקה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית בין השנים 1815 עד 1948 | ||
 עומאן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[6] | |||
 עיראק
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ערב הסעודית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1942 | ||
 פקיסטן
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947 | ||
 קוריאה הדרומית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1946 | התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפנית. התנועה החל להתנהל בימין הדרך לאחר כניעת יפן | |
 קוריאה הצפונית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1946 | התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפני. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך לאחר כניעת יפן | |
 קזחסטן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 קטר
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | מדינת חסות בריטית לשעבר. המעבר בוצע בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות | ||
 קירגיזסטן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 קמבודיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית לפני 1953 | ||
 תאילנד
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[3] | אחת ממדינות היחידית שלא היו קולוניות בריטיות בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. תאילנד חולקת גבול יבשתי עם מספר מדינות בהן התנועה מתנהלת בימין הדרך - מיאנמר, לאוס וקמבודיה | ||
 תימן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1977 | באזור דרום תימן, בה הייתה בעבר קולוניה בריטית, הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך רק בשנת 1977. באותה העת התנועה באזור צפון תימן כבר התנהלה בימין הדרך | |
באירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | כיוון התנועה | תאריך המעבר | הערות | |
|---|---|---|---|---|
 אבחזיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 אוסטריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בין השנים 1921 עד 1938 | במקור התנועה התנהלה בשמאל הדרך, בדומה למקובל ביתר שטחי האימפריה האוסטרו הונגרית. המעבר בוצע לאחר שאוסטריה סופחה על ידי גרמניה הנאצית | |
 אוקראינה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1922 | בחלקים המערביים של המדינה התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית | |
 אזרבייג'ן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 איטליה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בין השנים 1924 עד 1926 | ||
 איסלנד
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 26 במאי 1968 | היום בו בוצע המעבר נודע בשם "יום ה-H" | |
 אירלנד
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | השתייכה לממלכה המאוחדת לפני 1922 | ||
 אלבניה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[7] | |||
 אנדורה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[8] | |||
 אסטוניה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ארמניה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[9] | |||
 בולגריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 בוסניה והרצגובינה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1918 | הוחלט להחליף את כיוון התנועה בכבישים בעקבות קריסת אוסטרו-הונגריה | |
 בלארוס
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[10] | |||
 בלגיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1899[11] | ||
 גאורגיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בכ-40% מכלי הרכב בגאורגיה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב בשל העלות הנמוכה של ייבוא מכוניות משומשות מיפן | ||
 גרמניה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[12] | |||
 דנמרק
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | כולל את איי פארו וגרינלנד | ||
 הולנד
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1 בינואר 1906[13] | ||
 הונגריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1941 | במקור התנועה התנהלה בשמאל הדרך, בדומה למקובל ביתר אזוריה אוסטרו-הונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוחלט שהתנועה תעבור להתנהל בימין הדרך | |
 הממלכה המאוחדת
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | התנועה מתנהלת בשמאל הדרך גם בטריטוריות שמעבר לים, מלבד בגיברלטר בה התנועה מתנהלת בימין הדרך בגלל גבולותיה עם ספרד. | ||
 הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 טורקיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 טרנסניסטריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 יוון
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1926 | במקור התנועה התנהלת בשמאל הדרך (אם כי באופן לא רשמי). ב-1926 הוחלט שכיוון התנועה הרשמי יתנהל בימין הדרך | |
 לוקסמבורג
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 לטביה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ליטא
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ליכטנשטיין
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 מולדובה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 מונטנגרו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 מונקו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | הייתה בעבר תחת שליטה צרפתית | ||
 מלטה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1964 | ||
 מקדוניה הצפונית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 נורווגיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 סלובניה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1926 | באופן רשמי התנועה התנהלה בשמאל הדרך בין השנים 1915 עד 1926 בתחומי אוסטרו-הונגריה | |
 סלובקיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בין השנים 1939 עד 1941 | הוחלט לבצע את המעבר במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה | |
 סן מרינו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ספרד
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1924 | ||
 סרביה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1926 | באופן רשמי התנועה התנהלה בשמאל הדרך בין השנים 1915 עד 1926 בתחומי אוסטרו-הונגריה | |
 פולין
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | באזור דרום מזרח פולין התנועה התנהלה בשמאל הדרך עד שנות ה-20 של המאה ה-20. | ||
 פורטוגל
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[3] | 1928 | ||
 פינלנד
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 8 ביוני 1858 | ||
 צ'כיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1939 | המעבר בוצע במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה | |
 צרפת
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1792 | בצרפת היה המנהג שבעלי ממון, הנוסעים במרכבות, עושים זאת בצד שמאל של הדרך ודלת העם משתמשים בצד ימין של הדרך. לאחר המהפכה הצרפתית, ב-1794, חוקק חוק שבפריז הכל ישמרו על צד ימין, שכונה "צד העם". בעת כיבושיו ברחבי אירופה, נפוליאון בונפרטה שהיה דווקא איטר יד ימין, העביר את כיוון התנועה בכל השטחים שכבש באירופה אל צידה הימני של הדרך כדי שכיוון התנועה יהיה אחיד, וזאת במסגרת פעולותיו הרבות לקביעת יחידות מידה וסדרי ממשל וארגון אחידים באירופה. | |
 קוסובו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 קפריסין
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | תחת שליטה בריטית לפני 1960 | ||
 קרואטיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1926 | היה אז חלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים | |
 קריית הוותיקן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 רומניה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1919 | באזורים של רומניה שהשתייכו בעבר לאימפריה האוסטרו הונגרית התנועה התנהלה בשמאל הדרך עד 1919 | |
 רוסיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בחלק גדול מהרכבים באזור המזרח הרחוק של רוסיה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב (בעיקר ברכבים המיובאים מיפן). | ||
 שוודיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 3 בספטמבר 1967 | היום בו בוצע המעבר נודע בשם "יום ה-H" | |
 שווייץ
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
באפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | כיוון התנועה | תאריך המעבר | הערות | |
|---|---|---|---|---|
 אוגנדה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | מדינת חסות בריטית לשעבר בין השנים 1894 עד 1962 | ||
 אלג'יריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[14] | עד 1962 הייתה חלק מהקולוניה הצרפתית אלג'יריה הצרפתית | ||
 אנגולה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[15] | 1928 | קולוניה פורטוגזית עד 1975 | |
 אסוואטיני
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | מדינת חסות בריטית עד 1968 | ||
 אריתריאה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 8 ביוני 1964 | קולוניה איטלקית לפני 1942 | |
 אתיופיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 8 ביוני 1964 | ||
 בוטסואנה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1966 | ||
 בורונדי
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה בלגית לפני 1962 | ||
 בורקינה פאסו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1958 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 בנין
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 גאנה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 4 באוגוסט 1974 | קולוניה בריטית עד 1957. התנועה בגאנה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1974 | |
 גבון
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית לפני 1960 | ||
 ג'יבוטי
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית לפני 1977 | ||
 גינאה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 גינאה ביסאו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1928 | קולוניה פורטוגזית עד 1974. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות | |
 גינאה המשוונית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה ספרדית לפני 1968 | ||
 גמביה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1 באוקטובר 1965 | קולוניה בריטית עד 1965. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1 באוקטובר 1965 בעיקר משום שגמביה נמצאת ליד סנגל אשר היא קולוניה צרפתית לשעבר | |
 דרום אפריקה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[16][17] | קולוניה בריטית לפני 1909 | ||
 דרום סודאן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1973 | חלק מסודאן עד 2011 | |
 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה בלגית לפני 1960 | ||
 הרפובליקה המרכז-אפריקאית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניות צרפתיות לפני 1960 | ||
 הרפובליקה של קונגו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית לפני 1960 | ||
 זימבבואה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1965 (דה פקטו), או לפני 1980 (דה יורה) | ||
 זמביה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1964 | ||
 חוף השנהב
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 טוגו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 טנזניה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | מדינת חסות בריטית עד 1961 | ||
 כף ורדה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1928 | קולוניה פורטוגזית לפני 1975 | |
 לוב
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | תחת שליטת איטליה בין השנים 1911 עד 1947 | ||
 ליבריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 לסוטו
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | מדינת חסות בריטית מ-1885 עד 1966 | ||
 מאוריטניה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 מאוריציוס
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | הייתה קולוניה בריטית לפני 1968 | ||
 מאלי
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 מדגסקר
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית לשעבר | ||
 מוזמביק
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה פורטוגזית עד 1975. הוחלט שהתנועה תתנהל בשמאל הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות | ||
 מלאווי
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1964 | ||
 מצרים
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 מרוקו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית לשעבר | ||
 ניגריה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1972 | קולוניה בריטית עד 1960. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך בין היתר משום שניגריה הייתה מוקפת בקולניות צרפתיות לשעבר | |
 ניז'ר
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1958 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 נמיביה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | 1920 | כאשר דרום אפריקה כבשה את אזור דרום-מערב אפריקה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, התנועה באזור זה עברה להתנהל בשמאל הדרך. נמיביה הייתה תחת שליטת דרום אפריקה בין השנים 1920 עד 1990 | |
 סאו טומה ופרינסיפה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1928 | קולוניה פורטוגזית עד 1975 | |
 סהרה המערבית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה ספרדית עד סוף העשור הראשון של המאה ה-20. | ||
 סודאן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1973 | בין השנים 1899 עד 1956 הייתה מדינת חסות משותפת של הממלכה המאוחדת ומצרים. 17 שנים מאוחר יותר הוחלט בסודאן שהתנועה תתנהל בימין הדרך על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות | |
 סומליה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בעבר פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית בה התנועה התנהלה בשמאל הדרך - עד אשר אזור זה התאחד יחד עם הקולוניה האיטלקית הסמוכה סומליה האיטלקית בה התנועה התנהלה בימין הדרך | ||
 סיירה לאון
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1 במרץ 1971 | קולוניה בריטית עד 1961[18] | |
 סיישל
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית עד 1976 | ||
 סנגל
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית | ||
 צ'אד
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 קומורו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית לפני 1975 | ||
 קמרון
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1961 | ||
 קניה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[19] | לפני 1963 פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית בה התנועה התנהלה בשמאל הדרך | ||
 ראוניון
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 רואנדה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 תוניסיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בעבר מדינת חסות של צרפת | ||
באמריקה הצפונית ובקריביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | כיוון התנועה | תאריך המעבר | הערות | |
|---|---|---|---|---|
 איי בהאמה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[20] | קולוניה בריטית לפני 1973 | ||
 איי הבתולה הבריטיים
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 איי הבתולה של ארצות הברית
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 איי טרקס וקייקוס
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 איי קיימן
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | טריטוריה בריטית | ||
 אל סלוודור
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 אנגווילה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | טריטוריה בריטית | ||
 אנטיגואה וברבודה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[21] | קולוניה בריטית עד 1958 | ||
 ארובה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ארצות הברית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | התנועה מתנהלת בימין הדרך גם בטריטוריות שבשליטת ארצות הברית, מלבד באיי הבתולה של ארצות הברית בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. בשלהי המאה ה-18 עברו מדינות רבות, ובהן ארצות הברית לתנועה בצידן הימני של הדרכים. קיימות עדויות מ-1806 כי בחלקים מסוימים בארצות הברית נהגו בימין הדרך, ובחלקים אחרים בצד שמאל. ב-1792 בוצע המעבר הראשון מנהיגה בשמאל הדרך לנהיגה בימינה, בכביש המהיר פילדלפיה-לנקסטר, ב-1804 עברה מדינת ניו יורק לנהיגה ימנית, וניו ג'רזי הצטרפה אליה ב-1813. | ||
 בונייר
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 בליז
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1961 | קולוניה בריטית לשעבר. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות | |
 ברבדוס
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1966 | ||
 גואטמלה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 גוואדלופ
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ג'מייקה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1962 | ||
 גרנדה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1974 | ||
 דומיניקה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1978 | ||
 האיטי
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | קולוניה צרפתית עד 1804 | ||
 הונדורס
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 הרפובליקה הדומיניקנית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 טרינידד וטובגו
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[22] | קולוניה בריטית לפני 1962 | ||
 מונטסראט
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | טריטוריה בריטית | ||
 מקסיקו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 מרטיניק
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | חבל ארץ צרפתי | ||
 ניקרגואה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 סאבא
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 סן ברתלמי
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | טריטוריה צרפתית | ||
 סנט וינסנט והגרנדינים
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 סנט לוסיה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולניות בריטיות לפני 1979 | ||
 סנט קיטס ונוויס
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1983 | ||
| סן מרטן
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 פוארטו ריקו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 פנמה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1943 | ||
 קובה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 קוסטה ריקה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 קוראסאו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 קנדה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | בקנדה, שנותרה חברה בחבר העמים הבריטי, הושפע כיוון הנהיגה מהשליטה הצרפתית עד 1763. הצרפתים נהגו בימין הדרך באזור קוויבק, והבריטים לא שינו נוהג זה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עברו רוב פרובינציות (מחוזות) קנדה לנהיגה בימין, והאחרונה בהן הייתה ניופאונדלנד בשנת 1949. | ||
באמריקה הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | כיוון התנועה | תאריך המעבר | הערות | |
|---|---|---|---|---|
 אורוגוואי
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 9 בספטמבר 1945 | בשנת 1918 הוחלט שהתנועה תתנהל בשמאל הדרך, אך כפי שקרה במספר מדינות אחרות באמריקה הדרומית, במהלך 1945 הוחלט שהתנועה תתנהל מעתה ואילך בימין הדרך | |
 איי פוקלנד
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 אקוודור
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ארגנטינה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 10 ביוני 1945 | 10 ביוני, אשר הוא יום השנה לביצוע המעבר, עדיין מצוין מדי שנה בארגנטינה במסגרת "יום הבטיחות בדרכים" (Día de la Seguridad Vial). | |
 בוליביה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ברזיל
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1928 | קולוניה פורטוגזית לפני 1822 | |
 גיאנה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית עד 1966. אחת משתי המדינות היחידות ביבשת אמריקה בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך (המדינה השנייה היא סורינאם) | ||
| גיאנה הצרפתית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 ונצואלה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 סורינאם
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | שנות ה-20 של המאה ה-20 | קולוניה הולנדית עד 1975. אחת משתי המדינות היחידות ביבשת אמריקה בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך (המדינה השנייה היא גיאנה). סורינאם בחרה שלא לבצע את המעבר, על אף שבהולנד עצמה בחרו לבצע את המעבר | |
 פרגוואי
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | 1945 | ||
 פרו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 צ'ילה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | שנות ה-20 של המאה ה-20 | ||
 קולומביה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
באוקיאניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | כיוון התנועה | תאריך המעבר | הערות | |
|---|---|---|---|---|
 אוסטרליה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניות בריטיות לפני 1901 | ||
 איי מרשל
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | הייתה בעבר תחת שליטת ארצות הברית | ||
 איי קוק
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 איי קוקוס
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 איי שלמה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | מדינת חסות בריטית לפני 1975 | ||
 ונואטו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך[23] | הייתה תחת שליטה משותפת של צרפת ובריטניה עד 1980 | ||
 טובאלו
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | בעבר קולוניה בריטית. הפכה למדינה עצמאית ב-1978 | ||
 טונגה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | מדינת חסות בריטית לפני 1970 | ||
 טוקלאו
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | |||
 מיקרונזיה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | הייתה בעבר תחת שליטת ארצות הברית | ||
 נאורו
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | 1918 | עד 1968 המדינה הייתה תחת שליטת אוסטרליה, ניו זילנד ובריטניה | |
 ניו זילנד
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[24] | קולוניות בריטיות לשעבר | ||
 סמואה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | 7 בספטמבר 2009 | התנועה עברה להתנהל בשמאל הדרך בעיקר מטעמים כלכליים, שכן זהו כיוון התנועה בכבישי שכנותיה הגדולות, וההידמות לשכנות תאפשר להוזיל את יבוא המכוניות המשומשות - בעיקר יבוא זול יותר של מכוניות מאוסטרליה, ניו זילנד ויפן.[25] | |
 פולינזיה הצרפתית
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | תחת שליטה צרפתית | ||
 פיג'י
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1970 | ||
 פיטקרן
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | טריטוריה בריטית | ||
 פלאו
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | |||
 פפואה גינאה החדשה
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | לאחר שאוסטרליה כבשה את גינאה החדשה הגרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, התנועה עברה להתנהל בשמאל הדרך | ||
 קיריבטי
|
התנועה מתנהלת בשמאל הדרך | קולוניה בריטית לפני 1979 | ||
 קלדוניה החדשה
|
התנועה מתנהלת בימין הדרך | תחת שליטה צרפתית | ||
רכבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככלל, אחידות כיוון תנועת הרכבות פחות חשובה מאחידות כיוון תנועת כלי הרכב בכבישים. זאת משום שמסלול התנועה במסילות הרכבת נקבע מראש ואינו תלוי בהחלטות הנהג. על כן הנהגים אינם יכולים לגרום לאסון כשהם מתבלבלים בכיוון התנועה. חוסר אחידות בכיוון תנועת הרכבות ניתן לראות בפרוורי החוף הצפוני של שיקגו - במסילת הברזל הקרובה ביותר אל החוף כיוון התנועה הוא משמאל ואילו ברוב מסילות הברזל שבאילינוי כיוון התנועה הוא מימין.
במדינות רבות (בהן ישראל) נוסעות הרכבות בצד שמאל, על אף שתנועת כלי הרכב היא בצד ימין. אינדונזיה היא המדינה היחידה בעולם בה תנועת הרכבות היא בצד ימין ותנועת כלי הרכב בצד שמאל.
כיוון תנועה ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי המשנה[26] "בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש (של מזבח העולה בבית המקדש) ויורדין במערבו", כלומר התנועה על כבש המזבח התנהלה בצד ימין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- למה בבריטניה נוהגים הפוך?, באתר ynet, 31 ביולי 2008
- יובל מלחי, היום בו שוודיה עברה לימין, באתר קטעים בהיסטוריה
- למה יש מדינות שמתעקשות על נהיגה בצד שמאל של הכביש, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Why do some countries drive on the left and others on the right?, WorldStandards (באנגלית בריטית)
- ^ Dennehey, John (1 בספטמבר 2021). "Remembering the day Dubai swapped left-hand driving for right".
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Right-Hand Traffic versus Left-Hand Traffic". The Basement Geographer. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2017. נבדק ב-22 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Passed by the Legislative Yuan (1946). "違警罰法 (Act Governing the Punishment of Police Offences)". אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2013. נבדק ב-14 באוגוסט 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Why Does Japan Drive on the Left". 2pass.co.uk. נבדק ב-11 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Travel advice by country, Oman". Foreign & Commonwealth Office (fco.gov.uk). אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2008. נבדק ב-8 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Driving Tips in Albania – Sixt rent a car". sixt.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2019-04-03.
- ^ "Andorra Driving Guide 2021". International Drivers' Association (באנגלית). 9 באפריל 2021. נבדק ב-2021-06-17.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Staff, Weekly (2018-01-10). "Armenian Government Plans to Ban Right-Hand Drive Vehicles; Drivers Protest Decision". The Armenian Weekly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-03.
- ^ "Driving in Belarus". autoeurope. נבדק ב-11 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The history of left- and right-hand traffic". International Driving Authority. נבדק ב-11 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hillger, Don; Toth, Garry. "Right-Hand/Left-Hand Driving Customs". Colorado State University. נבדק ב-13 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Peter van Ammelrooy (12 בספטמבר 2009). "De Claim links rijden". De Volkskrant (בהולנדית). אורכב מ-המקור ב-21 במרץ 2021. נבדק ב-14 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Driving in Algeria". adcidl.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-03.
- ^ "Driving Tips in Angola – Sixt rent a car". sixt.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2019-04-03.
- ^ "Road Rules". SACarRental.com. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2013. נבדק ב-15 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Driving in South Africa Information". drivesouthafrica.co.za. נבדק ב-15 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ de Vries, Nina (17 בספטמבר 2013). "Sierra Leone Bans Right-Hand Vehicles as Hazards". Voice of America.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Customs Services Department – Frequently Asked Questions". KRA. נבדק ב-12 בדצמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Compilation of Foreign Motor Vehicle Import Requirements" (PDF). United States Department of Commerce International Trade Administration Office of Transportation and Machinery. בדצמבר 2015. נבדק ב-9 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Road Safety Guidelines For Visitors – Drive-a-Matic Car Rentals Antigua". antiguarentalcar.com. נבדק ב-2019-04-03.
- ^ O'Donnell, Kathleen; Pefkaros, Stassi (2000). Trinidad and Tobago Adventure Guide. Hunter Publishing, Inc. p. 53. ISBN 9781556508868.
- ^ "RHD/LHD Country Guide". toyota-gib.com. נבדק ב-22 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2.1 "Keeping Left" – Land Transport (Road User) Rule 2004 – New Zealand Legislation". New Zealand Government. נבדק ב-28 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "הנהגים מתבקשים לעבור לנתיב השמאלי", באתר ynet, 7 בספטמבר 2009
- ^ מסכת יומא פרק ד' משנה ה'