אוקינאווה (אי)
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | האוקיינוס השקט |
| קואורדינטות | 26°30′0″N 127°56′0″E / 26.50000°N 127.93333°E |
| ארכיפלג | איי אוקינאווה, איי ריוקיו |
| שטח | 1,206.96 קמ"ר |
| אורך | 106.6 קילומטר |
| רוחב | 31.2 קילומטר |
| גובה מרבי | Mount Yonaha |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
יפן  |
| אוכלוסייה | 1,224,726 (1 באוקטובר 2005) |
| אזור זמן | UTC +9 |
|
(למפת מחוז אוקינאווה רגילה) | |
 | |
  | |
אוקינאווה (ביפנית: 沖縄本島) הוא האי הגדול ביותר מבין האיים בקבוצת האיים אוקינאווה שבקבוצת איי ריוקיו והאי עליו יושבת עיר הבירה של מחוז אוקינאווה, נהה. הוא שוכן כ-640 קילומטרים דרומית לאיי יפן הראשיים וגודלו כ-1,200 קילומטר רבוע.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האי אוקינאווה היה המקום בו התחוללה מרבית הלוחמה היבשתית בקרב אוקינאווה במהלך מלחמת העולם השנייה, על ידי חיילי צבא ארצות הברית שלחמו בקרב עקוב מדם כדי לכבוש את אוקינאווה על מנת שיוכל להוות בסיס מבצעי לקראת הפלישה המתוכננת לאיי יפן הראשיים. במהלך 81 ימי קרב נהרגו כ־100,000 חיילי הצבא הקיסרי היפני ו-12,510 חיילי צבא ארצות הברית ובנוסף נהרגו או התאבדו עשרות אלפי אזרחים מקומיים – כרבע מאוכלוסיית האי נהרגה או התאבדה.
במהלך הכיבוש האמריקני ביפן, שבא בעקבות כניעת יפן בספטמבר 1945, שלטה ארצות הברית באי אוקינאווה ובאיים סביבו. אלה נשארו תחת שלטון צבאי אמריקני עד ל-17 ביוני 1972, עם מספר רב של בסיסי רגלים, נחתים וחיל אוויר. מאז שנת 1972 נשארו כוחות אמריקניים באי, אך השלטון חזר לידי ממשלת יפן תוך חתימה על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות.
בשנת היובל לסיום מלחמת העולם השנייה הקימו היפנים באוקינאווה אנדרטה משותפת לזכרם של החיילים היפנים והאמריקאים שנפלו בקרב על האי.
בפברואר 2010 פקדה את האי רעידת אדמה במגניטודה של 7 בסולם ריכטר.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2022, אוכלוסיית האי מונה 1,466,870 נפש, לרבות אזרחים יפנים ואנשי צבא אמריקנים ומשפחותיהם. חלקו הצפוני של האי לא מיושב ברובו ובמרכז האי ודרומו נמצאים רוב המרכזים העירוניים, כולל עיר הבירה, נהה. רוב הנוכחות האמריקנית באי היא במרכזו, אולם קיימים מספר בסיסים קטנים גם בחלקו הצפוני.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוקינאווה הוא האי החמישי בגודלו ביפן, עם שטח של 1,201.03 קמ"ר. חלקו הדרומי של האי מורכב מסלע שמקורו בשוניות אלמוגים, ואילו חלקו הצפוני מורכב בעיקר מסלע בזלת. הסלע קל התמס הגירי בחלקו הדרומי של האי גרם להיווצרות מערות נטיפים רבות. האקלים באי הוא אקלים אקלים סובטרופי אופייני והעונה הגשומה היא בסוף האביב.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האי מושך אליו מדי שנה עשרות אלפי תיירים, בעיקר תיירות פנים מיפן. בצפון האי ניתן למצוא אתרים אשר ממחישים את התרבות המקומית ואת אורח החיים של המקומיים. בכל שנה מתקיימים שני פסטיבלים. אתרי משיכה נוספים כוללים גם את חוף הים, פארקים ומוזיאונים וצוק אוקינאווה שבעבר שימש כ"אתר התאבדות" לאוכלוסיית המקום וכיום משמש כאתר נוף.
צבא ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באי ישנם כ-32 בסיסים אמריקניים של חיל האוויר, חיל הים וחיל הנחתים. לבסיסים נתח של 4%–5% מכלכלת האי. ב-2012 נחתם הסכם בין יפן וארצות הברית שלפיו ארצות הברית תצמצם את כוחותיה באי בהדרגה אך עדיין תישאר נוכחות אמריקנית.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באי נמל תעופה בינלאומי בעיר הבירה, נהה. בנוסף, במטרופולין הדרומי של האי קיימת רכבת קלה אשר נוסעת על גשרים. האי מרושת ברשת דרכים ראשיות ובדרכים מהירות בתשלום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני אורבך, מסע לאוקינאווה ולאיים הדרומיים של יפן, באתר GoTravel