לדלג לתוכן

איי הבתולה הבריטיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איי הבתולה
Virgin Islands
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

איי בהאמהקובההאיטינבאסהג'מייקהאיי טרקס וקייקוסהרפובליקה הדומיניקניתקולומביהאיי ABCונצואלהטרינידד וטובגופוארטו ריקואיי הבתולה של ארצות הבריתאיי הבתולה הבריטייםגרנדהסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהברבדוסמרטיניקדומיניקהגוואדלופמונטסראטאנטיגואה וברבודהאנגווילהסן מרטןסנט קיטס ונוויססנט אוסטטיוססאבאגיאנהפנמהניקרגואההונדורסאל סלוודורגואטמאלהמקסיקובליזאיי קיימן
מוטו לאומי "Viligate" (לטינית - "היֵה נכון")
המנון לאומי אלוהים, נצור את המלך
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש הרשות המבצעת Premier of the Virgin Islands עריכת הנתון בוויקינתונים
Premier of the Virgin Islands Andrew Fahie עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה רואוד טאון 18°26′N 64°37′W / 18.433°N 64.617°W / 18.433; -64.617
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת House of Assembly of the British Virgin Islands עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אמריקה הצפונית
שטח יבשתי[1] 151 קמ"ר (225 בעולם)
אחוז שטח המים 1.6%
אזור זמן UTC -4
היסטוריה
הקמה  
הכרה כמושבה עצמאית 1960
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)
39,580 נפש (217 בעולם)
צפיפות 262.12 נפש לקמ"ר (54 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[3]
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0–14 14.49%
גילאי 15–24 13.02%
גילאי 25–54 51.09%
גילאי 55–64 11.77%
גילאי 65 ומעלה 9.62%
כלכלה
מטבע דולר אמריקני‏ (USD)
שונות
סיומת אינטרנט vg
קידומת בין־לאומית 1-284
www.bvi.gov.vg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת איי הבתולה הבריטיים

איי הבתולה הבריטייםאנגלית: British Virgin Islands) הם קבוצת איים בים הקריבי, במערב האוקיינוס האטלנטי, אשר שייכים לבריטניה. הקבוצה היא חלק מארכיפלג איי הבתולה (שאר הארכיפלג שייך לארצות הברית), והיא נמנית עם איי האנטילים הקטנים.

הקבוצה כוללת איים עיקריים, טורטולה, וירג'ין גורדה, אנגאדה וג'וסט ואן דייק, יחד עם כ-50 איים קטנים נוספים. כ-15 מהאיים מאוכלסים. אורכו של האי הגדול ביותר, טורטולה, כ-20 ק"מ, ורוחבו 5 ק"מ. אוכלוסיית כלל האיים כ-22,000 איש. עיר הבירה רואוד טאון שוכנת בטורטולה.

האיים יושבו בתחילה על ידי שבט אראוואק הדרום אמריקאי, בסביבות 100 לפנה"ס (אם כי ישנן עדויות לנוכחות של אינדיאנים כבר בשנת 1500 לפנה"ס[5]). השבט שכן באי עד המאה ה-15 עת שנושלו על ידי שבט תוקפני יותר, שבט הקָאריבּים, מאיי האנטילים הקטנים (על שמם קרוי הים הקאריבי).

אירופה גילתה את איי הבתולה הבריטיים דרך כריסטופר קולומבוס ב-1493 במסעו השני לאמריקה. קולומבוס כינה את האי "Santa Ursula y las Once Mil Vírgenes" ("אורסולה הקדושה ו-11,000 הבתולות שלה"), על פי האגדה על אורסולה הקדושה, אך שם זה קוצר ל-"Las Vírgenes" ("הבתולות").

האימפריה הספרדית רכשה את האיים בתחילת המאה ה-16, והחלה בכריית נחושת באי וירג'ין גורדה. בשנים שלאחר מכן ניסו האנגלים, הספרדים, ההולנדים, הצרפתים והדנים להשיג שליטה על האזור, שהפך בינתיים למקום מרבצם של שודדי ים. במהלך הקמת המושבות הושמדה מרבית האוכלוסייה האינדיאנית.

ההולנדים הקימו יישובי קבע באי טורטולה בשנת 1648. הבריטים כבשו את האי ב-1672, וסיפחו לעצמם את האיים אנגאדה ווירג'ין גורדה ב-1680. בינתיים, בין השנים 1672 ו-1733, השיגו הדנים שליטה בסנט תומאס, בסנט ג'ון ובסנט קרויקס.

איי הבתולה הבריטיים נחשבו בעיקר לנכסים אסטרטגיים, אך עובדו כאשר היה זה כדאי מבחינה כלכלית. הבריטים הקימו באיים מטעי קנה סוכר, שהפך מאוחר יותר לתוצרת עיקרית ומקור לסחר חוץ. לצורך גידולו הם הביאו עבדים מאפריקה. האי שגשג מבחינה כלכלית עד צמיחתו של סלק סוכר באירופה ובארצות הברית אשר גרם לצמצום משמעותי בתפוקת קנה הסוכר.

ארצות הברית רכשה בשנת 1917 את סנט תומאס, סנט ג'ון וסנט קרויקס מדנמרק עבור 25 מיליון דולר, ושינתה את שמם ל"איי הבתולה של ארצות הברית". לאחר מכן שינתה בריטניה את שמם של האיים שבשליטתה ל"איי הבתולה הבריטיים".

איי הבתולה הבריטיים נוהלו בדרכים שונות מאיי ליווארד או יחד עם סנט קיטס ונוויס, כשמנהלן מייצג את הממשלה הבריטית באיים. האי קיבל מעמד של מושבה נפרדת בשנת 1960, וב-1967 הפך לטריטוריה ריבונית. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 התרחקו האיים אט אט מהמסורת הכלכלית המבוססת על חקלאות, ועברה לעסוק גם בשירותים פיננסיים ותיירות.

הרשות המבצעת באיי הבתולה הבריטיים נתונה בידי צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, והיא פועלת בשמו על ידי מושל איי הבתולה הבריטיים. המושל ממונה על ידי המלך על פי עצת הממשלה הבריטית. הביטחון וענייני החוץ הם באחריותה של בריטניה.

חוקתה של האיים הוצגה לראשונה בשנת 1971. ראש הממשלה נבחר באמצעות בחירות כלליות, יחד עם שאר חברי הממשלה. ראש הממשלה מציע מועצה ביצועית, והיא ממונה על ידי המושל. ישנה מועצה מחוקקת חד-ביתית המורכבת מ-13 מושבים.

מושל האיים מאז שנת 2006 הוא דייוויד פרי, הוא המייצג את המלך. ראש הממשלה הוא אורלנדו סמית', מאז 17 ביוני 2003.

איי הבתולה הבריטיים הם אחת מקבוצות האיים המשגשגות ביותר מבין איי הודו המערבית, עם תמ"ג של כ-$38,500 לנפש (2004[6]).

שני מקורות ההכנסה העיקריים של איי הבתולה הבריטיים הם תיירות ושירותים פיננסיים. מבחינה פוליטית, החשובה שבהם היא התיירות, מכיוון ששוק התיירות מעסיקה מספר גדול מאוד של עובדים; יחס גדול יותר של עסקי התיירות נמצא בבעלות מקומית; ושווקים שלמים מתבססים על התיירות (נהגי מוניות, מוכרים וכדומה). מאידך גיסא, מבחינה כלכלית, השירותים הפיננסיים חשובים בהרבה מהתיירות - כ-50% מהכנסות הממשלה מקורם באגרות רישוי של חברות מחוץ למדינה. סכומים ניכרים נוספים נגבים בצורה עקיפה או ישירה משכרם של העובדים בחברות לנאמנות (אשר נוטים להיות גבוהים יותר משכרם של עובדי מגזר התיירות).

למעלה מ-45% מההכנסה הלאומית נובעת מהתיירות. האיים מהווים מוקד מושך במיוחד עבור אזרחי ארצות הברית, המבקרים את האיים במאות אלפים בשנה. התיירים פוקדים את החופים החוליים הרבים ומבקרים באתרי תיירות שונים נוספים. תיירים רבים מבקרים את האיים במסגרת טיולי שיט, אולם הם מייצרים הכנסה לנפש קטנה בהרבה מתיירים השוכרים סירות ומבקרים בבתי המלון באיים. יחז עם זאת, קבוצה זו של תיירים חשובה לשוק נהגי המוניות.

סכום לא מבוטל מהכנסות האי מגיע מרישומן של חברות רבות הפועלות מחוץ לטריטורייה, מטעמי מס. בשנת 2004 נרשמו מעל 550,000 חברות כאלו. בשנת 2000 דיווחה KPMG (חברה בינלאומית לחשבונאות וייעוץ פיננסי) כי בסקר שערכה עבור ממשלת בריטניה, בעניין חברות הפועלות מחוץ למדינה שבה נרשמו, נמצא כי מעל 41% מחברות מסוג זה נפתחו באיי הבתולה הבריטיים. מאז 2001 מוסדרים השירותים הפיננסיים באיי הבתולה הבריטיים על ידי חברה בלתי תלויה.

חקלאות ותעשייה מהוות חלק קטן מהתמ"ג של האי. חקלאות האיים מתבססת על גידול פירות וירקות, קנה סוכר, בקר ועופות. התעשייה כוללת בתי זיקוק לייצור רום, בניין, ובניית סירות.

המטבע הנהוג הוא הדולר אמריקני.

איי הבתולה הבריטיים ממוקמים בין הים הקריבי וצפון האוקיינוס האטלנטי. הם חלק מארכיפלג איי הבתולה, על יד איי הבתולה של ארצות הברית. קובצת האיים כוללת כחמישים איים טרופיים למחצה, מתוכם 16 איים מיושבים, הגדול שבהם הוא טורטולה. שטחם הכולל של איי הבתולה הבריטיים כ-153 קמ"ר. מרבית האיים מקורם געשי עם שטח הררי. האי אנגאדה שונה משאר האיים מבחינה גאולוגית - הוא שטוח ומורכב מאבני גיר ואלמוגים.

טורטולה שטח: 54 קמ"ר אוכלוסייה: 23,908

אנגדה שטח: 39 קמ"ר אוכלוסייה: 285

וירג'ין גורדה שטח: 21 קמ"ר אוכלוסייה: 3,930

ג'וסט ואן דייק שטח: 9 קמ"ר אוכלוסייה: 298

נכון ל-2010 היו באיי הבתולה הבריטיים כ-28,054 תושבים. 76.9% מהאוכלוסייה הם אפרו-קאריביים, צאצאי עבדים שהובאו לאזור על ידי הבריטים. קבוצות אתניות גדולות נוספות כוללות תושבים ממוצא אירופי, ובפרט ממוצא בריטי.

הדת הדומיננטית באיים היא נצרות, במפקד האוכלוסין שנערך ב-2010 נמצא שלמעלה מ-90% מתושבי האיים הם נוצרים. הזרמים העיקריים הם מתודיסטים (17.6%), אנגליקנים (9.5%), כנסיית האל (10.6%%), קתולים (8.9%), אדוונטיסטים של היום השביעי (9%), בפטיסטים (7.4%) ועדי יהוה (2.5%).

נכון לשנת 1994 היו באיים 9,000 קווי טלפון, 5 תחנות רדיו (4 FM, ו-1 AM, אין תחנות גלים קצרים), תחנת טלוויזיה אחת (נכון ל-1997) ותחנת כבלים אחת (נכון ל-1997).

נכון לשנת 1997, לתושבי האיים 9,000 מקלטי רדיו ו-4,000 מקלטי טלוויזיה.

באיי הבתולה הבריטיים אין מסילות ברזל. באיים 113 ק"מ של כבישים סלולים (נכון לשנת 1995); עיר נמל אחת (רואוד טאון) ושלושה שדות תעופה (מתוכם רק לשני שדות תעופה מסלולים סלולים).

צבא בריטניה שומר על ביטחונם של תושבי האיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ Wilson, Samuel M. ed. The Indigenous People of the Caribbean. Gainesville: University Press of Florida, 1997. ISBN 0813016924
  6. ^ CIA. Economy: British Virgin Islands. The World Factbook, CIA publications, 19 December. 2006. Retrieved 25 December. 2006.