כיבוש צפון סוריה על ידי טורקיה
הכיבוש הטורקי בצפון סוריה הוא הכינוי לאזורים בצפון סוריה שהכוחות המזוינים של טורקיה והצבא הסורי החופשי בעלת בריתם כבשו מאז אוגוסט 2016, עם פתיחת מבצע מגן הפרת, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. אף על פי שאזורים אלה מכירים באופן נומינלי בממשלה המזוהה עם האופוזיציה הסורית, הם מהווים למעשה פרוטו-מדינה נפרדת תחת ממשל צבאי טורקי.
אזורים בשליטה טורקית בסוריה כוללים שטח של 8,835 קמ"ר המקיף למעלה מ-1,000 יישובים, כולל ערים גדולות כמו עפרין, אל באב, עזאז, ג'ראבלוס ותל אבייד. רוב היישובים הללו נכבשו מידי המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט (דאעש) ומהכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF), שניהם הוגדרו כארגוני טרור על ידי ממשלת טורקיה, על אף שחלק מהעיירות, כולל עזאז, היו תחת שליטת האופוזיציה הסורית לפני ההתערבות הטורקית. שטחים בשליטת ממשלת הביניים הסורית (קואליציית ארגוני אופוזיציה) עברו לשליטת טורקיה שהחלה להרחיב את סמכותה החלקית שם (שמתבטאת בין היתר במתן אזרחות טורקית לאזרחים סורים). אזורים אלה מכונים "אזורים בטוחים" על ידי הרשויות הטורקיות. הכיבוש הוביל להפרות זכויות אדם ולטיהור אתני באזורים מסוימים[1][2][3][4].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחו של אזור הכיבוש הטורקי נכלל באזורים הצפוניים של מחוזות חלב, א-רקה ואל-חסכה. ב-26 בפברואר 2018, השטח התאחד עם מחוז אידליב שברובו נשלט על ידי המורדים[5].
הצבא הלאומי הסורי כבש שטח של 2,225 קמ"ר במהלך מבצע מגן הפרת[6]. אזורים שנכבשו במהלך המבצע כללו כפרים בין הערים עזאז לאל-ראי. בעקבות מבצע ענף זית נפת עפרין נכנסה לאזור הכיבוש של הצבא הלאומי הסורי, כולל העיר עפרין, המרכז המנהלי של הנפה. לפי מפקד האוכלוסין הסורי של 2004, אוכלוסיית הנפה מנתה 172,095 תושבים לפני המלחמה[7].
במהלך מבצע מעיין השלום כבשו הכוחות המזוינים של טורקיה ובעלות בריתה שטח כולל של בין 3,412 ל-4,220 קמ"ר ו-68 יישובים, כולל ראס אל-עין ותל אבייד.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור הנשלט על ידי טורקיה מגוון מבחינה אתנית, מיושב בעיקר על ידי טורקמנים, ערבים, כורדים ויזידים, עם מיעוטים צ'רקסים ליד עזאז[8]. החל משנת 2020, הערבים היוו רוב באזורים שבשליטת טורקיה[9]. לפני הכיבוש הטורקי, באזור אל-באב היה רוב ערבי, בעוד שבאזור עפרין היה רוב כורדי. אוכלוסיי. תל אבייד הייתה ברובה ערבית, בעוד אוכלוסיית ראס אל-עין הייתה כורדית. עם זאת, כל האזורים הללו הושפעו מאוד מתזוזות פליטים ותנועת אוכלוסייה עקב מלחמת האזרחים, מה שהקשה על הערכות דמוגרפיות מדויקות. מספר רב של פליטים סורים עברו מרצונם או שלא מרצונם לאזורים אלה לאחר ההתערבות הטורקית.
אוכלוסיית הטריטוריות הנשלטות על ידי טורקיה היא בדרך כלל מוסלמית, כאשר אוכלוסיית האזור שנכבש במבצע מגן הפרת וכן תל אבייד היא שמרנית מאוד בכל הנוגע לדת. היו כמה קהילות נוצריות באזורי הכיבוש של טורקיה: קהילה נוצרית אוונגליסטית קטנה התקיימה בעפרין, בעוד שנוצרים (רובם ארמנים ואשורים סורים) חיו בתל אבייד ובראס אל-עין. רוב הנוצרים הללו נמלטו לאחר כיבוש העיר, מחשש שירצחו[10][11].
טיהור אתני וחטיפת נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שטורקיה כבשה את נפת עפרין בתחילת 2018, היא החלה ליישם מדיניות של יישוב מחדש של לוחמים ערבים ופליטים מדרום סוריה בבתים הריקים שהיו שייכים לעקורים המקומיים. רוב התושבים הקודמים, רובם כורדים או יזידים, נמנעו מלשוב לעפרין. אף על פי שכמה מיליציות כורדיות של ה-SNA והמועצות האזרחיות הנתמכות על ידי טורקיה התנגדו למדיניות יישוב מחדש זו, רוב יחידות ה-SNA תמכו בהן באופן מלא. פליטים ממזרח ע'וטה, דמשק, אמרו שהם חלק מ"שינוי דמוגרפי מאורגן", שנאמר כי יחליף את האוכלוסייה הכורדית בעפרין ברוב ערבי. יותר מ-200,000 בני אדם ברחו ממחוז עפרין במהלך ההתערבות הטורקית עד מרץ 2018, בעוד ש-458,000 עקורים מאזורים אחרים של סוריה התיישבו בעפרין בעקבות ההתערבות הטורקית[12].
דו"ח של ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית בעניין הרפובליקה הערבית הסורית[13], שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם בהתאם להחלטתה בדיון במושב ה-45 של מועצת זכויות האדם (החל ב-14 בספטמבר 2020), מציגה ראיות להפרות רבות של זכויות אדם נגד אוכלוסייה אזרחית, ובמיוחד כורדית, על ידי טורקיה ו"פלגים לא ממשלתיים" כגון הצבא הלאומי הסורי, הפועלים כסוכנים דה פקטו של טורקיה. בסעיף 47, הדו"ח מתייחס לביזה וניכוס רכוש, ומציין כי "בכל אזור עפרין, מספר ראיות מצביעות על כך שרכושם של בעלי עסקים כורדים נשדד ונוכס על ידי אנשי הצבא הלאומי הסורי באופן מכוון.
דווח כי נשים ונערות יזידיות וכורדיות אחרות נחטפו על ידי ה-SNA מאז שהחל כיבוש עפרין בתחילת 2018, וביצעו בהן כופר, אונס, נישואים בכפייה ועוד. נטען שרבות מהן נהרגו מאוחר יותר. פעילות זו פורשה כחלק ממדיניות אסלאמית של הרתעת נשים מלעזוב את בתיהן ולהרחיקן מהפעילות האזרחית שהן עודדו לקחת בה חלק תחת המנהל האוטונומי של צפון ומזרח סוריה, כמו גם חלק מתוכנית רחבה יותר להרתיע את חזרתם של פליטים יזידים וכורדים אחרים שנמלטו מעפרין ב-2018[14][15].
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אכיפת החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורקיה ארגנה רשות אכיפת חוק חדשה בשטחים הכבושים בתחילת 2017 הנקראת "המשטרה החופשית", המחולקת למשטרה לאומית ולכוחות ביטחון הציבור. היא מאומנת, מתחמשת ומתוקצבת על ידי השלטונות הטורקיים, וכתוצאה מכך נאמנה לטורקיה[16][17].
המשטרה הלאומית, בראשות האלוף עבדול רזאק אסלן, מחולקת עצמה לכוח המשטרה האזרחית ולכוחות המיוחדים. רוב פעילי המשטרה עברו הכשרה באקדמיה הלאומית לשוטרים בטורקיה. כדי לשמור על האבטחה בנפת עפרין, טורקיה העסיקה גם חברים לשעבר במשטרת מזרח ע'וטה החופשית שעברה לצפון סוריה לאחר כיבוש מזרח ע'וטה על ידי צבא סוריה[18].
בנוסף, טורקיה הקימה מספר בתי משפט באזור המעסיקים שופטים סוריים ועוקבים אחר הקוד המשפטי של סוריה, תוך פיקוח ותמיכה של שופטים ותובעים טורקים. בעזאז הוקם "בית דין לטרור" מיוחד.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2018, טורקיה מילאה "תפקיד בולט יותר ויותר - ושנוי במחלוקת - בכלכלה המקומית של האזור". היא השקיעה רבות באזור, סיפקה משרות עבודה וסייעה בבנייה מחדש של הכלכלה. פרויקטי פיתוח בהובלת טורקיה שיקמו תשתיות כמו סכרים, חשמל וכבישים. חברות פרטיות טורקיות השיקו פרויקטים באזור, וכך גם מספר חברות ואנשי עסקים סוריים. תוצאה בעייתית אחת של ההשפעה הכלכלית של טורקיה הייתה שמשבר המטבע והחובות של המדינה השפיע גם על האזור, שכן טורקיה משלמת משכורות ושירותים בלירה טורקית שערכה ירד מאוד במהלך 2018, ופוגעת בכלכלה המקומית.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תיירות בסוריה
כתוצאה מהפלישה הטורקית, קרס מגזר התיירות של עפרין ששרד את מלחמת האזרחים עד אותה נקודה. לאחר שהקרב בין ה-SDF לכוחות פרו-טורקים הסתיים ברובו, טורקיה ניסתה לייצב מחדש את האזור ולהחיות את התיירות המקומית. היא הסירה את השליטה ההדוקה על מבקרים ועוברים שהייתה קיימת בעבר תחת הממשל בראשות PYD, והמועצות המקומיות החדשות והמשטרה החופשית ניסו לספק יציבות ותמריצים לתיירים לחזור. ביולי 2018, הצעדים הללו החלו להשפיע, כאשר חלק מהמבקרים הגיעו לאזורי הפנאי הפופולריים של עפרין, כמו אגם מיידנקי[19].
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורקיה לקחה "שליטה מלאה על התהליך החינוכי" באזור, ומממנת את כל שירותי החינוך. אלפי מורים באזור מקבלים שכר מטורקיה. מספר בתי ספר נפתחו או נבנו לאחרונה, כאשר תוכניות הלימודים שלהם הותאמו חלקית לתוכנית הלימודים בטורקיה: אף על פי שתוכניות הלימודים של משרד החינוך הסורי עדיין מספקות את הבסיס, חלקים מסוימים שונו כדי להתאים את תוכנית הלימודים לנקודת המבט הטורקית ביחס להיסטוריה, למשל החלפת הכינוי "הכיבוש העות'מאני" ב"שלטון עות'מאני". טורקית נלמדת כשפה זרה מאז כיתה א' ואלו שלומדים בבתי ספר באזורי הכיבוש יכולים ללמוד לאחר מכן באוניברסיטאות בטורקיה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Rudaw (2020-04-20). "Afrin, Syria: Kurdish population more than halved since 2018 Turkish invasion". genocidewatch (באנגלית). נבדק ב-2021-11-04.
- ^ "NYT accused of whitewashing Turkey's Afrin occupation". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-11-04.
- ^ "'Nothing is ours anymore': Kurds forced out of Afrin after Turkish assault". the Guardian (באנגלית). 2018-06-07. נבדק ב-2021-11-04.
- ^ Iddon, Paul (2020-03-19). "Turkey's actions in Syria's Afrin amount to ethnic cleansing - Kurdish analysts". Ahval (באנגלית). נבדק ב-2021-11-04.
- ^ "Turkey reconnects opposition-held areas in northern Syria - Turkey News". Hürriyet Daily News. ארכיון מ-2018-09-19. נבדק ב-2018-04-12.
- ^ "El Bâb kontrol altına alınmıştır". Al Jazeera Turk - Ortadoğu, Kafkasya, Balkanlar, Türkiye ve çevresindeki bölgeden son dakika haberleri ve analizler. ארכיון מ-2018-10-09. נבדק ב-2018-04-12.
- ^ "General Census of Population and Housing 2004" (PDF) (בערבית). Syrian Central Bureau of Statistics. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 בדצמבר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) Also available in English: "2004 Census Data". UN OCHA. ארכיון מ-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015.{{cite web}}: (עזרה) - ^ Izady, Michael. "Syria: Ethnic Composition (summary)". columbia.edu. University of Columbia. ארכיון מ-23 ביולי 2016. נבדק ב-15 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Asli Aydıntaşbaş (28 במאי 2020). "A new Gaza: Turkey's border policy in northern Syria". נבדק ב-10 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sam Sweeney (31 באוקטובר 2019). "As Turkey Invades Northeast Syria, Christians There Are on the Brink". National Review. נבדק ב-18 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tom Gjelten (9 באוקטובר 2019). "Christian Leaders Say Turkish Invasion Of Syria Raises Risk Of 'Genocide'". NPR.org. נבדק ב-10 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Afrin: Kurdish population more than halved since 2018 offensive, says rights group". Rudaw. 20 באפריל 2020. נבדק ב-6 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ https://undocs.org/en/A/HRC/45/31. Report of the Independent International Commission of Inquiry on the Syrian Arab Republic, 2020
- ^ "Patrick Cockburn: Erdogan's ethnic cleansing of the Kurds is still happening now – and we have Trump to thank". The Independent. 15 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The looming genocide against the Kurds: history should not repeat itself". openDemocracy.
- ^ Stein, Aaron; Abouzahr, Hossam; Komar, Rao (20 ביולי 2017). "How Turkey Is Governing in Northern Aleppo". Syria Deeply. ארכיון מ-14 בספטמבר 2017. נבדק ב-14 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Amberin Zaman (25 בינואר 2017). "Syria's new national security force pledges loyalty to Turkey". al-Monitor. נבדק ב-2 בינואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bahira al-Zarier; Justin Clark; Mohammad Abdulssattar Ibrahim; Ammar Hamou (14 במאי 2018). "Hidden explosives stunt movement, frighten Afrin residents two months into pro-Turkish rule". SYRIA:direct. ארכיון מ-16 באוגוסט 2018. נבדק ב-16 באוגוסט 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Khaled al-Khateb (26 ביולי 2018). "Day trippers flock to Afrin's orchards as Aleppo restores security". al-Monitor. ארכיון מ-29 ביולי 2018. נבדק ב-29 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה)
