כחלון הינבוט
 כחלון הינבוט
| |
|---|---|
 כחלון הינבוט זכר, כנפיים אחוריות, הודו  | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | כחליליים |
| סוג: | Azanus |
| מין: | כחלון הינבוט |
| שם מדעי | |
 Azanus jesousGuérin-Méneville, 1847 | |
| |
כַּחְלוֹן הַיַּנְבּוּט (שם מדעי: Azanus jesous, שם עברי קודם: כחליל הינבוט) הוא פרפר קטן ממשפחת הכחליליים. הפרפר הנפוץ באזור המזרח התיכון, אפריקה ובהודו ומיאנמר.[2]
בישראל הוא מעופף במהלך כל חודשי השנה ומקים דורות רבים. הוא נפוץ בעיקר בקעת ים המלח ובקעת הירדן אך קיים ברחבי הארץ.[3][4]
טווח תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלון הינבוט נפוץ במזרח התיכון במצרים, סוריה, ירדן וישראל.[2] באפריקה הוא נפוץ באזורי סוואנה ובאזורים יבשים במזרח המזרח התיכון במרוקו, חצי האי ערב, הפרפר נפוץ גם באזור האינדומלאי, בהודו, סרי לנקה ומיאנמר אם כי הוא נעדר במערב בנגל.[5][6]
ביולוגיה וסביבת מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצמח הפונדקאי של כחלון הינבוט הוא ינבוט השדה ושיטה סלילנית.[2] פרפר זה מעדיף אזורים יבשים בקרבת חופים, אזורים בעלי אקלים צחיח למחצה, גדות נהרות ונחלים, ערבות ומדרונות סלעיים.[7] בדומה למינים אחרים במשפחת הכחליליים, הזחל מקיים יחסי גומלין עם נמלים. קשר זה מגן עליהם מטורפים טבעיים כמו צרעות וזבובים. הם נצפו מקיימים יחסי גומלין עם נמלי עבודה ממשפחת הנמליים. הנמלים ניזונות מנוזל המופרש על ידי זחלי הפרפר, לאחר הנשל השלישי והרביעי,[8] הפרשות נוזליות אלו מכילות חומצות אמינו וסוכרים חיוניים עבור הנמלים. הנמלים בתמורה מגנות על הזחלים מטורפים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוטת הכנפיים של כחלון הינבוט היא 18–28 מ"מ. הנקבה לרוב מעט גדולה מהזכר.[7] הפרפר ממעט לפתוח את כנפיו ומנופף בכנפיו באופן מהיר מאוד בעת ההתעופפות, תכונות אלו יחד עם גודלו הקטן עשויות להוות קושי בזיהויו. הוא דומה מאוד למין כחלון השיטה. הזכר בעל כנפיים קדמיות בצבע כחול-סגלגל בהיר יותר משל כחלון השיטה. בנוסף הגוון הכחול הכהה יותר בבסיס הכנפיים (הקרוב לגוף) בולט יותר. הזכר בעל כנפיים קדמיות חומות-כחלחלות, ורידי הכנפיים בצבע כהה בולט יותר. הכנפיים הקדמיות של הנקבה בצבע חום בהיר, עם כתמים שחורים ליד גבולות הכנפיים. הכנפיים הקדמיות תחומות בגבול חום דק ולאחריו שולי הכנפיים עם שערות לבנות דקות.[2][9]
הכנפיים האחוריות דומות בשני המינים. הכנפיים האחוריות בצבע לבן קרמי-אפרפר. שורת לונולות שחורות המוקפות בחום בהיר נמצאת על גבול הכנף. קרוב למרכז הכנף קיימים מספר כתמים שחורים דומים. בבסיס הכנף, ליד גוף הפרפר, ישנו פס שחור אופקי.[9]
קצות המחושים, הראש, הבטן ובית החזה בצבע חום כהה. המחושים בצבע חום עם נקודות לבנות, קרוב לאיברי הרבייה צבע כחלכל, שאר הגוף התחתון בצבע לבן.[9]
מחזור חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנקבה מטילה את הביצים בבודדים על עלי עלעלי הצמחים, הפרחים או הגבעולים של הצמחים הפונדקאים. הביצה עגולה, בצבע לבן-ירקרק וחלקה העליון שטוח. אורכה 0.25–0.5 מ"מ וגובהה כ-0.25 מ"מ. הביצה מרושתת בכ-24 צלעות היוצרת מהין משושים בצדדים. הביצה בוקעת לאחר כשבוע.[8]
זחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזחל אינו אוכל את הביצה וניזון מהניצנים והפרחים של הצמח בעת גדילתו. בעת בקיעתו הזחל בגודל 1 מ"מ. הוא שעיר וירקרק ולאורך גבו שני פסים לבנים דקים. צבעו משמש לו להסוואה בעלי הצמח. גודל הזחל המרבי הוא 10–12 מ"מ.[8]
גולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגולם בגודל של כ-9 מ"מ. הגולם תלוי על ענפים אך עשוי גם להיות מוקם על הקרקע בין ענפים יבשים או גופים אחרים.[3] צבעו של הגולם ירוק-אפור כהה ותקופתו היא עשרה ימים.[10]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק איזנשטין, על פרפרים וצמחים בארץ־ישראל, משרד הביטחון, תשמ"ח, עמ' 129–130, מסת"ב 965-05-0380-3
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כחלון הינבוט, באתר NCBI (באנגלית)
- כחלון הינבוט, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- כחלון הינבוט, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כחלון הינבוט, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כחלון הינבוט באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 4 על פרפרים וצמחים בארץ־ישראל, עמ' 129
- ^ 1 2 כחליל הינבוט, באתר מן השדה, 2014-06-29
- ^ כחלון הינבוט, באתר parpar (באנגלית)
- ^ António Bivar-De-Sousa, Sasha Vasconcelos, Luís F. Mendes, Torben B. Larsen, Butterflies of Guinea-Bissau: VIII. New data, new reports, corrections and biodiversity (Lepidoptera: Papilionoidea), Zootaxa 4201, 2016-12-01, עמ' 1 doi: 10.11646/zootaxa.4201.1.1
- ^ Adam Miles Cotton, Zdenek Faltynek Fric, Inder Jit Gupta, Paul Van Gasse, A Synoptic Catalogue of the Butterflies of India, Butterfly Research Centre, Bhimtal & Indinov Publishing, New Delhi, 2015. (באנגלית)
- ^ 1 2 African babul blue – LEPIDOPTERA LIBANOTICA, butterflies.spnl.org
- ^ 1 2 3 AFROTROPICAL BUTTERFLIES, 2018, עמ' 3
- ^ 1 2 3 Charles Thomas Bingham, Butterflies. Vol. I-II., London : Taylor and Francis; Calcutta and Simla, Thacker, Spink, & Co.; [etc.,etc.], 1905-1907
- ^ metamorphosis