בחיי בן אשר

בחיי בן אשר

לידה	1255 ה'ט"ו סרגוסה, כתר אראגון
פטירה	1340 (בגיל 85 בערך) בסביבות ה'ק'
מקום קבורה	הגליל העליון
מדינה
תקופת הפעילות	?–1340
השתייכות	רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק	מקרא, קבלה, מוסר.
רבותיו	רשב"א.
חיבוריו	"מדרש רבנו בחיי על התורה", "כד הקמח", "שלחן של ארבע", "פירוש על מסכת אבות"

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה. נמנה עם משפחת הרבנים חלואה וחי בסרגוסה שבספרד.

ביוגרפיה

לדעת הרב ראובן מרגליות, שמו הוא יהודה וכונה בחיי, אך היו שחלקו עליו.

רבנו בחיי למד את תורת הנגלה מהרשב"א, אך למרות שהרשב"א בעצמו היה מקובל גדול, את דברי הקבלה אותם מביא רבנו בחיי בספריו הוא אינו מזכיר בשמו כלל, ולכן מוסכם על החוקרים כי רבנו בחיי לא למד קבלה מפיו. את דברי הקבלה אותם הביא רבנו בחיי בספרו המרכזי על התורה, הוא מציין שהם כרמזים על דברי הרמב"ן. אותו הוא מתאר כאיש אשר: "הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו", אף שלא למד ממנו באופן ישיר.

גם שמע מפי הרב דן בן יוסף אשכנזי.

רבנו בחיי התעסק בעיקר באיסוף כתבים ועריכתם מחדש. אי לכך מעטים המקומות בהם הוא מחדש דבר מעצמו, ולכן אין למצוא חידוש מהותי בקבלתו. אף על פי כן ניתן לראות את חותמו הברור בצורת הניסוח הבהירה בה השתמש כאשר ציטט כתבי מקובלים אחרים שהיו עד אז סתומים לרוב הציבור. צורת הניסוח שלו אופיינה בהוספת מילים מעטות, החלפת מונחים וסידור מחדש של מבני הפסקאות באופן המקל על הקורא. חותם אישי נוסף לרבנו בחיי הוא שימוש בראיות של מקובלים אחרים להוכחת טענותיו, אף אם היו מנוגדות לטענות אותן הראיות שימשו במקור. וכן מיתון הנטייה להתפלמס אשר הייתה נפוצה בתקופת הראשונים. צורת כתיבה זו הפכה את חיבורו נפוץ בציבור הרחב עוד בעת העתיקה. כמו כן בעל התוספות יו"ט ראה עניין בחיבורו ואף כתב פירוש על מדרשו לתורה.

נוסף על בהירות סגנונו רבינו בחיי נקט ליקוט סלקטיבי של מקורות. הוא השמיט מונחים מכתבי מקור אשר לא היו נראים לו כנחוצים או נכונים, וכן ריסן את הסימבוליקה המינית שכתבי הקבלה רווים בה, ואף השמיט אותה לגמרי בחלק מהמקומות. כתוצאה מכך ניתן היה לראות בחיבוריו נקיטת עמדה בסוגיות חלוקות בקבלה המוקדמת. ואכן גם מקובלים בעלי שם גילו עניין בכתביו. מקובלים אלו השתמשו בכתבי רבנו בחיי כראיות בתהליכי בירור סוגיות מהותיות באונטולוגיה הקבלית, כדוגמת מהות הספירות או מקור הרוע. את השימוש בראיות אלה ניתן לראות בין היתר בספר פרדס רימונים לרמ"ק, בספר עבודת הקודש לרבי מאיר ן' גבאי וכן בספר תורת העולה לרמ"א.

חשיבות נוספת שיש לכתבי רבינו בחיי היא שהם התפרסמו בסמוך לתקופת פרסום ספר הזוהר, כך שהם משמשים כציר לקביעת תקופת הפרסום. בנוסף לזאת ישנו פולמוס בין חוקרי הקבלה באיזו מידה רבנו בחיי היה חשוף אל הזוהר, ומה היה יחס ההשפעה בין שני הכתבים. בעקבות מקבילות רבות בין המדרש על התורה ובין הזוהר, ישנם המזהים את רבנו בחיי כאחד המועמדים האפשריים להכלל בחוג המחברים של ספר הזוהר. אחרים טוענים כי דווקא חשיפת רבנו בחיי לספר הזוהר גרם להופעת המקבילות הרבות ביניהם.

את 'אבי הקבלה' בעיניו, הוא מזכיר בפירושו על בראשית (לב, י) וכותב 'הרב אבי הקבלה רבי יצחק בן הרב ז"ל'; דמות שזוהתה עם ר' יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד.

מדרש רבנו בחיי על התורה

שער הספר, דפוס קורץ

בשנת ה'נ"א (1291) החל בכתיבת פירוש על התורה בצורת מדרשים שנודע בשם מדרש רבינו בחיי על התורה. המקור בכתב היד של חלק מהמדרשים שהביא רבינו בחיי אבד, ועל כן משמש ספרו כמקור היחידי הקיים כיום למדרשים אלו. את הסיבה לחיבורו הציג בפתיחה לספר:

"ומפני שראיתי ילדי עולם הדאגה, נאחזים במצודה כדגה. רובם מתרשלים בתורה. זה במזיד וזה בפשיעה, קרבם בתימו לעולם, ראה לא ראו יום נסיעה [...] על כן זחלתי ואירא לנפשי, אני בחיי בן אשר. בחנתי כי הכל הבל. ראיתי כי יש בחכמה יתרון הכשר. בחנתי כי הזמן כנחל בוגד ולפחדו רעשתי. פשטתי כתנת עצלה ובגדי זריזות לבשתי. אמרתי עת לעשות לה' ולעשות לשמו חשתי."

— פתיחה למדרש רבנו בחיי על התורה

מהשימוש במושג ההלכתי "עת לעשות לה' " הניתן במקרים קיצוניים הדורשים להפר נורמה הלכתית עקב מצוקה קשה, רואים כי רבנו בחיי חש בצורך מהותי של הדור להבין את התורה מזווית שונה השווה לכל נפש גם במחיר של חשיפת סודות קבליים. זאת כנראה בעקבות הלחצים המסיונריים מצד הכנסייה הנוצרית איתם התמודדה הקהילה היהודית כפי שניתן לראות במילים "זה במזיד". לא בכדי שספר זה נהפך נפוץ בכל עם ישראל, וכפי שמציין בעל התוס' יו"ט הוא גם היה נלמד בקביעות מידי שבת בקהילות רבות.

תוכן הספר הוא בעקרו קיבוץ מקורות המתמקדים בארבעה רובדי פרשנות אשר היו נפוצים באותה התקופה, אך ייחודו של הספר הוא איגודם למקום אחד תחת אותו פסוק. הרובד הראשון הוא פרשנות על דרך הפשט כלומר חתירה להבנת הרובד השטחי של הפסוק תוך פתירת קושיות ובעיות הנובעות מסתירות לשוניות או נסיבתיות בין החלקים השונים של הטקסט המקראי. רבנו בחיי מציין בחלק זה את שני הראשונים רבנו חננאל וכן הרשב"א כמורי דרכו בפירוש זה. הרובד השני הוא הרובד הדרשני המאגד אמרות ודרשות חז"ל על הפסוקים אותם הוא מפרש, גם כאשר אין קשר ישיר בין הדרשות למהלך המקראי עצמו. הרובד השלישי הוא פירוש שכלי לפסוקים שמטרתו לפי הפתיחה היא: "להורות כי תורתנו כלולה מכל החכמות. כל שאר חכמות שפחות. מוצגות בדרך עיון ומחקר. ותורתנו מן הקב"ה והוא העיקר". צורת פרשנות זאת היא בעצם תגובה לכתות בעלות מגמת פרשנות פילוסופית שראו ביהדות כסותרת את ההיגיון והשכל. הרובד הרביעי הוא על דרך האור קרי הקבלה עליה הוא כותב: "הוא דרך ה' הדרך ישכון אור, מסלול ודרך לנפש באור החיים לאור." בנוסף על מנת לשלב גם את תורת המידות בספר לפני כל פרשה מביא רבינו בחיי פסוק מספר משלי ועליו את פירושיו של רבינו יונה, זאת כיוון שהאמין שהמידות מהוות את הבסיס לקיום המצוות ומרכיב חשוב בהשראת רוח הקודש.

אף שרובו של פירושו הוא מדרשי ולא הלכתי, חלקים ממנו שימשו מקורות פסיקה הלכתיים כאשר פירושו על בגדי כהונה מהווה בסיס מרכזי בדיון בנוגע למבנה הציץ.

ספריו

• מדרש רבינו בחיי על התורה - פירוש על התורה. כמה פירושים נכתבו על ספר זה בהם נפתולי אלהים לר' נפתלי בן אליעזר טריויש ופירושו של בעל התוס' יו"ט טוב טעם.
• כד הקמח - נקרא גם חיבור הדרשות שהן 82 דרשות של מוסר ואמונה, אשר כוללים גם פירוש על ספר איוב בערך 'השגחה', פירוש על ספר יונה בערך 'כיפורים' ופירוש על מגילת אסתר בערך 'פורים'.
• שולחן של ארבע - הספר מחולק לארבעה שערים, כאשר השלושה הראשונים עוסקים בדיני סעודה, והשער הרביעי עוסק בדיני סעודת הצדיקים העתידה לבוא, בה ישבו הצדיקים בסוכה מעורו של לוייתן.
• פירוש על מסכת אבות.

קברו

ציון הקבר המיוחס לרבי בחיי בן אשר ותלמידיו בגליל

עדות ראשונה לקברו נמצאת בכתבי ר' גרשון בן אליעזר הלוי סגל סביב שנת 1624, המתאר את קבר רבינו בחיי ותלמידיו ביישוב יאקוק סמוך לקבר חבקוק.

במשך כמה שנים, עד לשנת 2007 קברו היה מצוין במקום אחר מתיאורי עולי הרגל, המקום נמצא וסומן סמוך למוביל המים הארצי. תוצאות המחקר פורסמו בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל".

לקריאה נוספת

• חיים ראובן רבינוביץ, ר' בחיי בן אשר הדרשן, ב"הצופה", 1 ביולי 1966
• אפרים גוטליב, הקבלה בכתבי רבנו בחיי בן אשר, ירושלים תש"ל. (הספר בקטלוג ULI)
• אברהם ליפשיץ, עיונים בביאור על התורה לרבינו בחיי בן אשר, ירושלים תשס"א, באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

• הפירוש על התורה באתר דעת
• פירוש רבינו בחיי על התורה טקסט מלא עם תרגום לאנגלית באתר Sefaria
• פירוש ספר איוב לרבנו בחיי
• שלחן של ארבע, מהדורת תרצ"ט, נלקטה על ידי יצחק עסנאר
• רבינו בחיי בן אשר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שולחן של ארבע, באתר "דעת"
• כד הקמח, באתר "דעת"
• מפתחות לפירושו של רבינו בחיי על התורה (קישור שבור) באתר הרב אילן חיים-פור
• כתב יד, כד הקמח, פריס, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• בחיי בן אשר אבן חלאוה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב בחיי בן אשר על ציר הזמן
ציר הזמן