ישראל מקוב
לידה |
6 במאי 1939 (בן 85) רחובות |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
ישראל מקוב (נולד ב-6 במאי 1939 בישראל) הוא איש עסקים ישראלי, מנכ"ל טבע בשנים 2007-2002.
לפני הצטרפותו לטבע, מקוב הוביל מספר חברות ממגוון תעשיות. בין השאר ייסד את חברת הביוטכנולוגיה הראשונה בישראל, אינטרפארם, אשר הונפקה לציבור בארצות הברית.
מקוב כיהן כיו"ר חברת סאן פרמצבטיקה, חברת התרופות הגנרית הרביעית בגודלה בעולם וחברת התרופות הגדולה בהודו (2012-2022), יו"ר חברת גיוון אימג'ינג, חברה פורצת הדרך והמובילה בעולם בתחום האנדוסקופיה באמצעות גלולה, ויו"ר חברת נטפים.
כיום מקוב מכהן כיו"ר חברת ביולייט מדעי החיים, יו"ר חברת נקסטייג' תרפיוטיקס ויו"ר קוונטליקס נוירוסיינס.
ב 2023 הוענק למקוב דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע כהוקרה על תרומתו העצומה לקידום תעשיית התרופות העולמית וההובלה המוצלחת של חברות פארמה וביוטכנולוגיה https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/campus/n-12125
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל מקוב נולד ברחובות, למשפחת פרדסנים, משושלת בתיה מקוב, ממייסדי המושבה. הוא למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה ושירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים. בהשכלתו האקדמית הוא בוגר תואר ראשון בחקלאות ושני בכלכלה, שניהם מהאוניברסיטה העברית. מקוב היה נשוי לנירה, שנפטרה ב-2006 ולהם שלושה ילדים. אחיו הוא פרופ' אהוד מקוב, ראש המכון לאקטואריה באוניברסיטת חיפה וגיסתו היא פרופ' חיה שפייר-מקוב מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.
ראשית דרכו המקצועית הייתה במועצה לשיווק פרי הדר, שאת פעילותה באנגליה ואחר כך בסקנדינביה ניהל עד שנת 1974. לאחר מכן עבר לתעשיית התרופות ושימש כמנהל העסקים של "אביק" עד 1979. באותה שנה, הקים את חברת הביוטכנולוגיה הראשונה בישראל, אינטרפארם, ביחד עם ענקית התרופות סרונו, שיצרה מחקר שיתופי עם מכון ויצמן למדע ופיתחה מספר תרופות. מקוב הוביל את אינטרפארם להנפקה כחברת המו"פ הישראלית הראשונה בארצות הברית וניהל אותה עד לשנת 1985.
לאחר שפרש מתפקידו באינטרפארם, שימש במספר תפקידי ייעוץ לחברות שונות והיה בין מייסדי בנק ההשקעות אקסיום, שפעל בניו יורק ובישראל לגיוס כספים לחברות ישראליות וייעץ להן בדרכן לשוקי חוץ. לאחר שובו לישראל, עמד בראשן של החברות יכין-חק"ל (1993-1991) וגוטקס (1995-1993)
ב-1995 הצטרף מקוב לטבע, בתפקיד סגן נשיא לפיתוח עסקים. החל ב-1999 היה "סגן נשיא בכיר האחראי על תהליכי האינטגרציה והגלובליזציה של החברה". ב-2001 מונה למשנה למנכ"ל טבע אלי הורביץ והוכרז כמחליפו.
מקוב זכה בשנת 2004 בפרס התעשייה בקטגוריית הכימיה.
כהונתו כמנכ"ל טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2002 נכנס לתפקיד מנכ"ל ונשיא טבע, החברה התעשייתית הגדולה ביותר בישראל[1]. מקוב, שהיה מזוהה עוד בתפקידיו הקודמים עם אסטרטגיית הצמיחה האגרסיבית של טבע דרך מיזוגים ורכישות, המשיך באותה הדרך כמנכ"ל. בהנהגתו ביצעה טבע שתי רכישות ענק, כשקנתה את מתחרותיה האמריקאיות סיקור (2003) ואיווקס (2006), בסכום כולל של כ-11 מיליארד דולר. בהנהגתו אימצה טבע שיטות ניהול מהמתקדמות בעולם והרחיבה את הפעילות שלה, לרבות הרחבת עסק התרופות הממותגות של החברה.
התרחבותה של טבע בתקופתו הייתה מרשימה בכל קנה מידה: מכירותיה צמחו פי ארבעה לסך 8.5 מיליארד דולר; רווחיה (בתיאום לרכישות) צמחו פי שישה. גם מחיר המניה לכל אורך התקופה עלה בשיעור שנתי נאה של 24%. אולם לאחר שהגיעה לשיא בסוף 2005, במהלך 2006 חלה ירידה חדה במחיר המניה לאור סנטימנט שלילי שהתפתח בשוק לחברות גנריות.
באוקטובר 2006 הודיעה החברה במפתיע על פרישתו של מקוב[2] והחלפתו במנכ"ל מכתשים אגן שלמה ינאי, בלא לנמק את המהלך[3][4].
חברויות ציבוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר במועצת המנהלים ובוועדת הניהול במכון ויצמן
- חבר קורטוריון בטכניון
- יושב ראש תיאטרון גשר
- דירקטור בידע חברה למחקר ופיתוח בע"מ
- לשעבר חבר במועצת המנהלים ב"יוזמת ננוטכנולוגיה לאומית" (Israel National Nanotechnology Initiative) ונמנה עם מייסדיו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקוב, ישראל (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) באתר "News1 מחלקה ראשונה"
- דיאנה בחור ניר, ישראל מקוב: "כשהייתי בן 6 אבא החליט שאני השותף שלו", באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2011
- דיאנה בחור ניר, "ינאי הלך, לוין הגיע. זה עשוי להרים את המניה", באתר כלכליסט, 5 בינואר 2012
- שוקי שדה, עידו אפרתי, גולף, עסקים ודייטים: מקוב פרש מטבע לפני 5 שנים, וניצל היטב את הזמן מאז, באתר TheMarker, 27 באפריל 2012
- שלומית לן, "חשוב לדעת להרוג פרויקט", באתר גלובס, 19 באפריל 2014
- ישראל מקוב- יו"ר עמותת ידידי תיאטרון "גשר"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גל וגנר, טבע: מקוב יחליף את הורביץ בתפקיד המנכ"ל, באתר ynet, 14 בפברואר 2002
- ^ עמי גינזבורג, "טבע: מדוע מקוב והורביץ לא הכשירו יורש?", באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2006
- ^ יורם גביזון, "כהונת המנכ"לים: בעוד מקוב ליווה את טבע לצמיחה של פי ארבעה - ינאי שילש את שווי מכתשים", באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2006
- ^ אלי שמעוני, מקוב: "11 שנותיי בטבע היוו עבורי חוויה נפלאה", באתר ynet, 18 באוקטובר 2006