ישראל מני
 | |
| לידה |
1 באפריל 1887  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1966 (בגיל 79) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
סורבון |
  | |
ישראל מני (1 באפריל 1887 - 26 ביוני 1966) היה משפטן, עיתונאי ואיש חינוך יליד חברון, ששימש שופט מחוזי בימי המנדט הבריטי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל מני נולד בשנת 1887 בחברון, כבן למשפחת מני הידועה. אביו היה ר' שלום יחזקאל מני וסבו ר' אליהו מני, מחשובי רבני עיראק במאה ה-19 שעלה לארץ ישראל והתיישב בחברון.
בילדותו קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה וישיבה בחברון, ולאחר מכן רכש השכלה כללית בבית ספר כל ישראל חברים בירושלים. לאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות נשלח ל"בית המדרש למורים" (ENIO) של כי"ח בפריז להכשרה בהוראה. בשנת תרס"ז (1906) השלים את הסמכתו כמורה, חזר לארץ ישראל, וקיבל את עבודתו הראשונה בבית הספר של כי"ח בירושלים. לאחר שנה עבר ללמד בבית ספר מקוה ישראל ביפו.
בשנת תר"ע (1910) נסע בשנית ללימודים בצרפת, ולמד משפטים באוניברסיטת פריז. בשנת 1915 הוסמך לדוקטור למשפטים, עם דיסרטציה שעסקה בהיבטים שונים של החוקה של פורטוגל. לאחר השלמת לימודיו נסע אחרי אחיו הרופא ד"ר משה מני לטנג'יר שבצפון מרוקו, שם עבד כעורך דין וכתב באופן קבוע עבור העיתון היהודי-מרוקאי "לה ליברטה" (La Liberté; אל-חוררייא) בגרסתו הצרפתית. כמו כן שימש כמחנך עבור ילדיו של השליט העלאווי מולאי חפיז עד שנת תר"פ (1920).
לאחר שהותו במרוקו שב לארץ ישראל ועסק בעריכת דין. ב-1 בינואר 1921 מונה לשופט בבית משפט השלום של המנדט הבריטי בצפת ובטבריה. בשנת 1926 עבר לבית משפט השלום בחיפה. ב-4 בדצמבר 1929 נתמנה לחבר בבית המשפט לקרקעות ביפו, ובשנת 1932 נתמנה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. בשנת 1936 היה לשופט היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי שייסד השלטון הבריטי בתל אביב, ובתפקיד זה כיהן במשך כעשור, עד שפרש לגמלאות בשנת 1946.[1]
למני ולאשתו שמחה נולדו שלושה בנים ובת. ב-6 במאי 1948 הועמד מני לדין ביחד עם אשתו, בפני בית הדין העליון של מרכז המפקד לשרות העם, באשמת סיוע לבניו, התאומים שלום ואליהו מני בני ה-19, לערוק מהארץ על מנת לא להיות מגויסים ל"הגנה". הם הורשעו ונידונו לקנס כולל של 750 לא"י,[2] שבהמשך הוגדל ל-1,000 לא"י.[3]
בנוסף לתפקידו כשופט היה פעיל באגודות ציבוריות שונות, וכיהן כיושב הראש של ועד אגודת "שוחרי האוניברסיטה העברית בתל אביב".[4]
נפטר ב-26 ביוני 1966 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[5] היה נשוי לשמחה בת משה לוי ולהם ארבעה ילדים: נשיא אוניברסיטת תל אביב וסגן יו"ר טבע לשעבר האורולוג פרופ' משה מני, ד"ר אליהו מני, עו"ד שלום מני וכרמלה מני.
ממאמריו בעיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- L'idéal juif, La Liberté, July 09, 1915.
- Le mouvement national juif, La Liberté, July 30, 1915.
- L'enseignement de l'histoire juive, La Liberté, December 31, 1915.
- Le philosophe et la guerre, La Liberté, January 01, 1916.
- La vieille rengaine antisémite, La Liberté, August 25, 1916.
- L'education physique de nos enfants, La Liberté, September 08, 1916.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "ישראל מני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 312
- מת השופט ד"ר ישראל מני, מעריב, 28 ביוני 1966
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מת השופט ד"ר ישראל מני, מעריב, 28 ביוני 1966
- ^ 750 לירות קנס למשפחת ד"ר מני, דבר, 6 במאי 1948
- ^ ענת שטרן, כל הארץ חזית אך רחוק מזה שכל העם צבא: שיפוט משתמטים וסרבני גיוס ב-1948, תש"ח ואילך - מחקרים של האסכולה הירושלמית על מלחמה, צבא וחברה, 2015, באתר Academia.edu
- ^ אורי כהן ודנה כץ, תרבות עירונית וזהות אקדמית: אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בתל- אביב, 1940-1933, ישראל 8 (2005), עמ' 21.
- ^ ישראל מני באתר GRAVEZ
- משפחת מני
- חברון: אישים בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט
- שופטים בתקופת המנדט הבריטי
- שופטים ביישוב
- עורכי דין ביישוב
- עורכי דין יהודים מרוקאים
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- עיתונאים יהודים מרוקאים
- אנשי חינוך יהודים מרוקאים
- אנשי חינוך ביישוב
- בוגרי בית ספר אליאנס (ירושלים)
- סגל בתי ספר של כל ישראל חברים
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת פריז
- ישראלים שנולדו ב-1887
- ישראלים שנפטרו ב-1966