ישראל אלפנביין

ישראל שנהבים - אלפנביין

לידה	צום גדליה תרנ"ב (1891) בוצ'אץ', גליציה המזרחית
פטירה	ערב יום כיפור תשכ"ה (1964) ניו יורק, ארצות הברית
תקופת הפעילות	?–1964
תחומי עיסוק	רב, תלמיד חכם תלמודי, סופר
חיבוריו	תשובות רש"י, ספר הסדרים לרש"י, ספר המנהגים דבי מהר"ם בר ברוך מרוטנבורג
רב בקהילות בשיקגו וניו יורק; מנהל קרן החינוך של המזרחי; עורך "אור המזרח"

הרב ישראל שנהבים - אלפנביין (ג' בתשרי תרנ"ב, 1891 – ט' בתשרי תשכ"ה, 1964) היה רב, חוקר ספרות רבנית ואספן ספרים אמריקאי. כיהן כרב במספר קהילות בארצות הברית, התמחה בספרות רבנית מימי הביניים ותרם רבות לחינוך היהודי ולתנועת המזרחי בארצות הברית.

ביוגרפיה

אלפנביין נולד בצום גדליה תרנ"ב (1891) בבוצ'אץ', גליציה המזרחית, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. כבן יחיד לאביו רבי אליקום חנוך פייבוש ב"ר אפרים, ולאמו רבקה חנה (הענציע), בתו של רבי אלטער נירנברג. הוא למד בישיבת פרסבורג והוסמך להוראה על ידי הרב שלום מרדכי שבדרון (מהרש"ם מברז'אן). בשנת תרס"ו (13 במרץ 1906), כשהיה בן 15, היגר לארצות הברית. שם למד תשע שנים בישיבת רבי יצחק אלחנן אצל הרב אברהם אהרן יודלוביץ', ולאחר מכן באוניברסיטת ניו יורק, שם הוענקו לו שני תארים אקדמיים. ואחר כך בזמן מועט למד אצל הרב שלום אלחנן יפה. ב-1915 הוכתר בתואר דוקטור בבית המדרש לרבנים באמריקה. נישא לאשתו איטה, בתו של רבי ראובן הורביץ הלוי.

רבנותו

אלפנביין שימש כרב בקהילות שונות בארצות הברית בשנת 1915 התמנה כרב קהילת "עדת ישראל" בנאשוויל, טנסי. ב-1916 עבר לשיקגו, שם שימש כרב קהילת "בני דוד אוהבי צדק". בתקופה זו ייסד את התלמוד תורה של אגודת הקהילות ועמד בראש ועד הכשרות במשך שלוש שנים.

ב-1919 התמנה לרב קהילת "פנחס אליהו אוהב צדק" ברחוב 95 במנהטן, ניו יורק, ומילא תפקיד זה עד 1923. באותה שנה עבר לברונקס, שם כיהן כרב קהילת המרכז היהודי "הונטס סויט" עד 1926.

בין השנים 1926 ל-1940 שימש כרב קהילת "כנסת ישראל אנשי ספרד" בסי גייט, ברוקלין. בתקופה זו נודע בדרשותיו, אותן נשא בבתי הכנסת וכן שודרו ברדיו ובטלוויזיה.

הוא היה פעיל מאוד בתנועת המזרחי-הפועל המזרחי, ובמשך 24 שנים שימש כמנהל קרן החינוך של התנועה. בתפקיד זה, הוא הרבה בנסיעות ברחבי ארצות הברית כדי לקדם את החינוך היהודי. בשנים האחרונות לחייו, ערך את "אור המזרח", בטאון הוועד לחיזוק התורה והיהדות שליד המזרחי-הפועל המזרחי (תשכ"א–תשכ"ד).

בנוסף, אלפנביין ערך במשך 11 שנים (1926–1937) את השבועון "די שטימע פון פאלק" והשתתף בכתבי עת ובקבצים שונים במאמרים ובמחקרים, לעיתים תחת שמות בדויים כגון "דיין אל יאהוד", "בן אליקום" ו"י. שנהבים".

נפטר בשנת 1964 ונקבר בבית הקברות ניו מונטיפיורי בלונג איילנד.

יצירתו הספרותית

אלפנביין התמחה בספרות רבנית מימי הביניים ופרסם מספר יצירות חשובות, ביניהן:

• ספר המנהגים דבי מהר"ם בר ברוך מרוטנבורג, מתוך כתב יד עם מבוא והערות, על ידי בנימין מנשה לוין, ניו יורק, תרצ"ח, באתר היברובוקס
• תשובות רש"י (1943) – אוסף תשובות מאת רש"י, מכונסות מתוך כתבי יד וספרי ראשונים עם מבוא והערות.
• מנהגים של כל השנה מאשכנז לרבינו יצחק מדורא, מתוך כתב יד עם מבוא והערות, ניו יורק, תש"ח, באתר היברובוקס
• ספר הסדרים לרש"י, מתוך כתב יד עם מבוא והערות, ניו יורק, תשי"א, באתר היברובוקס

בנוסף, הוא תרם למדורים בשפה האנגלית בקבצים על הרמב"ם ורש"י, שנערכו על ידי הרב ד"ר ש. פדרבוש, וכן פרסם מחקר על החינוך היהודי בארץ ישראל בימי השלטון העות'מאני ב"ברכה למנחם" (תשט"ו).

אלפנביין השתתף גם באנציקלופדיה לידיעת היהדות (1934) שנערך על ידי יעקב דה האז, ובקובץ "ציון מן התורה" (תשכ"ג).

תרומות נוספות

אלפנביין היה פעיל מאוד בקידום החינוך היהודי ובתנועת המזרחי. בשנת תשכ"ג (1963), הופיע במוסד הרב קוק ספר יובל לכבודו, בעריכת הרב יהודה לייב מימון. לאחר מותו בניו יורק בערב יום כיפור תשכ"ה (1964), יצא ב-1966 כרך של מבחר ממאמריו ומסותיו בשפה האנגלית, בעריכת א. בורשטין. בכרך זה נכלל גם מאמר על ביקורו אצל הראי"ה קוק והרב יוסף חיים זוננפלד בירושלים בקיץ תרפ"ג (1923). היה גם אספן ספרים, וספרייתו הכילה כ-10,000 ספרים, שמשפחתו התנדבה לישיבת תורה ודעת, בברוקלין.

משפחתו

• בנו - אריה יהודה, עורך דין.
• בתו - חנה זהובה בארטה.
• בתו - שרה בת-עמי בעקמן.

קישורים חיצוניים

• אילן היוחסין של ישראל שנהבים - אלפנביין, עם תמונתו, באתר Geni
• ישראל אלפנביין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

לקריאה נוספת

• י. נ. אדלר, ספר יובל לישראל אלפנביין, ירושלים תשכ"ג, עמ' ט-יג.