לדלג לתוכן

ישעיהו אילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישעיהו אילן
ישעיהו אילן
ישעיהו אילן
לידה 19 באפריל 1931
ב' באייר ה'תרצ"א
אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 1999 (בגיל 67)
י"ח באדר תשנ"ט
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות ישיבת עתניאל, בניין הפקולטה לרפואה בטכניון
פרסים והוקרה
  • 1961 – בית תרבות ומרכז חברתי בקריית ביאליק – מקום ראשון.
  • 1962 – בית הכנסת באחוזה, חיפה – מקום ראשון.
  • 1962 – בית תרבות ע"ש הנס מולר, קריית אתא – מקום ראשון.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישעיהו אילן (19 באפריל 19316 במרץ 1999) היה אדריכל ישראלי.

אילן נולד באוסטריה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1935. אביו היה משה אילן, שהיה נשיא בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל.[1] למד במדרשיית "נעם" פרדס חנה במחזור א'. בין השנים 1952–1960 למד ב"טכניון" בחיפה לימודי ארכיטקטורה לתואר ראשון ושני, וסיים בהצטיינות. בשנת 1962 התמנה למרצה בסגל האקדמי של הטכניון ובשנת 1966 מונה למרצה בכיר. גר ברובע היהודי בעיר העתיקה, בשכנות לאדריכל יוסף שנברגר.

אילן עסק רבות בנושא הארכיטקטורה בהגות היהודית ("תפיסת החלל הארכיטקטוני במחשבה ההלכתית במשנה ובתלמוד, 1962", "המוחשי והמופשט בארכיטקטורה במשנה ובתלמוד, 1974" ועוד).

אילן היה פעיל גם בפעילות ציבורית שאינה אקדמית. בשנת 1970 היה חבר בוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן, היה חבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז חיפה בשנת 1970, חבר בוועד הארצי של איגוד הארכיטקטים. אילן תכנן מגוון רחב של מבנים, בהם: בתי ספר, בתי תרבות, בתי כנסת, בתי ספר גבוהים, ופרויקטים עבור משרד הביטחון.

נפטר ב-6 במרץ 1999.

עבודותיו האדריכליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוסדות השכלה גבוהה
  • בניין מדעי המחשב, טכניון
בניין הפקולטה לרפואה של טכניון
משרד הביטחון
ישיבות
מרכז חסידי נדבורנה – "היכל רוזנטל", בני ברק
ישיבת עתניאל
בתי כנסת
בית כנסת (כיום ישיבה) בשכונת עין הים, חיפה
  • "תפיסת החלל הארכיטקטוני במחשבה ההלכתית במשנה ובתלמוד", 1962.
  • "השלכות חברתיות של שיקום עירוני: בתי הכנסת האתניים בואדי סליב ותפקידם החברתי", (יחד עם משה חזני), 1970.
  • "חלל מגורים אפקטיבי וחלל מגורים לכאורה: החלל האינטרא-דורמלי", 1970.
  • "22 עיירות פיתוח: בדיקת הצדקת קיומן", 1970.
  • "אבחון תמורות חברתיות בעקבות שיקום משכנות עוני", 1971.
  • "שיקום משכנות עוני בישראל: רמת השירותים לפני השיקום ואחריו", 1972.
  • הבית והספר – הארות ל"עד הנה", דבר, 11 בספטמבר 1970, המשך
  • "ארכיטקטורה ויישומיה – חדש לעומת ישן", הארץ, תרבות וספרות, 1.1.1971.
  • "ירושלים: מרכז עסקים ראשי", הארץ, תרבות וספרות, 19.2.1971.
  • "יפיפיותו של יפת באוהלי שם", הארץ, תרבות וספרות, 19.3.1971.
  • "הקיפאון בארכיטקטורה יהודית בארץ ישראל לאחר חורבן בית שני", 1974.
  • "מקדש הורדוס ומקדש חוניו – מניעים ותפיסות", 1974.
  • "סימון גאביל – לדמותו של ארכיטקט בן דורנו" 1974.
  • "בית הכנסת – הגדרות ותפיסות בתכנון", בתוך ספר "מקדש מעט"[4].

זכיות בתחרויות[דרושה הבהרה]

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1960 – מרכז הסטודנטים בטכניון – מקום ראשון.
  • 1960 – בית הכנסת המרכזי בנצרת – מקום שני.
  • 1961 – בית תרבות ומרכז חברתי בקרית ביאליק – מקום ראשון.
  • 1962 – בית הכנסת אליהו הנביא באחוזה, חיפה – מקום ראשון.
  • 1962 – בית תרבות ע"ש הנס מולר – קריית אתא – מקום ראשון.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עמירם חרל"פ, בתי כנסת בארץ ישראל, מימי קדם ועד ימינו , משרד הביטחון, תשמ"ה.
  • ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קסוטו, החורבה, יד יצחק בן צבי, 2010.
  • ישעיהו אילן, אברהם שטאל, צבי שטיינר, מקדש מעט - קובץ מאמרים ושאלות עיצוב פנים של בתי כנסת, משרד החינוך, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישעיהו אילן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אזכרה לר' משה אילן במלאת שנה לפטירתו, הצופה, 3 ביוני 1966
  2. ^ היום ייערך בחיפה טקס הנחת אבן פינה לבית הספר לרפואה, דבר, 25 ביוני 1974
  3. ^ נחנך בית־כנסת חדש בקריית מוצקין, הצופה, 17 בדצמבר 1968
  4. ^ ישעיהו אילן, אברהם שטאל, צבי שטיינר, מקדש מעט: קובץ מאמרים ושאלות עיצוב פנים של בתי כנסת, משרד החינוך, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ה.