ישיבת סלבודקה (בני ברק)
 | |
 | |
| ישיבת סלבודקה בני ברק | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ליטאית |
| תקופת הפעילות |
בליטא - ה'תרל"ז (1877) בישראל - סיוון ה'תש"ז - 1947 – הווה |
| מייסדים |
בליטא - הרב נתן צבי פינקל בישראל - הרב יצחק אייזיק שרהרב מרדכי שולמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
הרבנים:
|
| משגיח | הרב יעקב יונגר |
| תלמידים | |
|
ישיבה 600 כלל המוסדות כ-1100 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′25″N 34°49′42″E / 32.09026111°N 34.82838611°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ישיבת סלבודקה  | |
  | |
ישיבת סלבודקה - כנסת ישראל (נכתבת גם: "סלבודקא") היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, הוקמה בליטא לפני מלחמת עולם הראשונה, וכיום שוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישיבת "כנסת ישראל" נוסדה בשנת תרל"ז (1877) על ידי הרב נתן צבי פינקל, המכונה "הסבא מסלובודקה", בפרבר סלובודקה שבעיר קובנה, ליטא. הרב פינקל היה מגדולי תנועת המוסר ותלמידו של הרב שמחה זיסל זיו, המכונה "הסבא מקלם".
בשנת תרנ"ד מינה הרב נתן צבי פינקל את הרב משה מרדכי אפשטיין, לימים מחותנו, ואת הרב איסר זלמן מלצר, גיסו של הרב אפשטיין, לראשי הישיבה. הרב מלצר נשלח אחר כך על ידי הרב נתן צבי פינקל לפתוח את ישיבת סלוצק.
בשנת תרפ"ד גזרה הממשלה הליטאית כי על בחורי הישיבות להתגייס, או לחלופין, על הישיבות ללמד לימודי חול ושפת המדינה. ה"סבא" החליט בשל זאת להעתיק את הישיבה לארץ ישראל, ובשלהי תרפ"ד החלו בחורים לעלות לארץ ישראל, לעיר חברון, בשנת תרפ"ה עלו גם הרב משה מרדכי אפשטיין, וחתנו רבי משה פינקל בהמשך עלה גם "הסבא".
בסוף שנת תרפ"ה התבטלה הגזירה, וכך הישיבה המשיכה לתפקד, כשבראשה עמד רבי יצחק אייזיק שר והמשגיח רבי אברהם גרודזינסקי.
בשנת תרצ"ט הושלם בניין חדש ומרווח לישיבה, אך הישיבה לא זכתה להיכנס אליו, היות שבאותה העת נכבשה ליטא על ידי הסובייטים שאסרו את קיומם של מוסדות חינוך עבריים והפקיעו את הבניין החדש.
הישיבה בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה, כהמשך לישיבת סלבודקה בליטא הוקמה הישיבה שנית בארץ ישראל, חנוכת הבניין התקיימה בקיץ ה'תש"ז, 1947. מייסד הישיבה בארץ היה הרב יצחק אייזיק שר (חתנו של "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל), שלפני כן כיהן כראש הישיבה שבליטא. לצדו של הרב שר בהקמת הישיבה עמד חתנו, הרב מרדכי שולמן, שהיה ר"מ בישיבה בליטא.
קודם להקמת הישיבה סברו ראשי הישיבה להקימה מחדש בארצות הברית, שם היו רבים מבוגרי הישיבה. לאחר מכן הועלתה הצעה להקימה בזכרון יעקב, אך החזון איש עודד את הקמתה בבני ברק, כדי לחזק את הצביון החרדי של המושבה הצעירה, לצד ישיבת פוניבז' שהוקמה שם שנתיים קודם, ואכן הישיבה הוקמה בגבעת רוקח בבני ברק.
את עלות הקמת מבנה הישיבה תרם רפאל ראבינס, שהכניס לתוכנית הבנייה פרטים ייחודיים: הבניין הוא בעל שמונה צלעות, התקרה נצבעה תכלת והורכבו בה גופי תאורה המדמים כוכבים נוצצים בשמים. פתרונות יקרים אפשרו הימנעות מהצבת עמודי בטון מתחת המבנה, מלבד עמוד אחד במרכז הבניין שעוצב כמזרקת מים שסביבה בריכה. ראבינס עמד על כך שבבניין הפנימיה תוקם בריכת שחייה עבור התלמידים. עם השנים הופסקה הפעלת המזרקה והבריכה, תקרת המבנה נצבעה בלבן והמנורות המיוחדות לא הופעלו. מבנה הישיבה הושלם בשנת תשט"ו. המעבר לבניין החדש לא צוין באופן חגיגי.
בעת הקמת הישיבה למדו בה 3 תלמידים, בהם הרב נתן צבי שולמן בנו של הרב מרדכי שולמן ולימים ראש הישיבה בעצמו. הרב שר, שהיה בן למעלה משבעים, החל למסור בה שיעורים ושיחות מוסר והרב שולמן מסר שיעורים. החל משנת ה'תשי"א (1951) מסר בה שיעורים הרב יחזקאל אברמסקי. בשנים אלו כיהנו כר"מים גם הרב אליעזר פלצ'ינסקי וגיסו הרב אליעזר גולדשמידט. החזון איש, שהתגורר בסמוך לישיבה, סייע וייעץ לראשיה. עד שנת ה'תשנ"ד (1994) נמסרו השיעורים והשיחות בהיכל ביידיש.
לאחר פטירתו של הרב מרדכי שולמן בשנת ה'תשמ"ב (1982), מילאו את מקומו בראשות הישיבה בנו הרב נתן צבי שולמן וחתניו הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש. לאחר כשנה פתח הרב נתן שולמן סניף לישיבה בשכונת בית וגן בירושלים והמשיך למסור שיעורים בישיבה בבני-ברק. הסניף נקרא ישיבת טיקטין, על שם עיר הולדתו של אביו. בשנת ה'תשמ"ט (1989) פרש מהישיבה והיגר לצרפת. בראשית שנות ה-90 מונו הרב ברוך רוזנברג והרב דוב לנדו לראשי ישיבה.
לאחר פטירת הרב זקס, בשנת תשע"ג (2013), מילאו את מקומו בראשות הישיבה חתנו הרב יצחק שוורץ אשר החל במסירת שיעורים כללים, ובנו הרב שמחה שמואל זקס אשר מוסר שיחות וועדים ועוסק בעיקר בעניינים מנהלתיים
בחודש אלול תשפ"ד (ספטמבר 2024), התבקשו הרב שורץ וגיסו הרב שמחה שמואל זקס, להעביר את מקום ישיבתם בתפילה, ל'מזרח' ההיכל, כיבוד השמור לראשי הישיבה ולמנהל הרוחני.
הרב אהרן הירש בנו של הרב משה הלל, משמש כמנהל הישיבה ואחראי על קבלת תלמידים.
דרכה של הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך הלימוד בישיבה מתאפיינת בלימוד "סוגיות", כלומר הלימוד הוא לפי נושאים נבחרים במסכת ולא לפי סדר הדפים. בישיבה מושם דגש רב על לימוד ההלכה והקפדה בה, בעקבות הוראותיו של החזון איש בעניין.
חלק מתלמידי הישיבה נמנים עם "חוג חזון איש". את קו הלימוד המאפיין חוג זה החדיר בישיבה תלמידו של החזו"א הרב נתן צבי שולמן, וכן הרבנים זקס ור' דב לנדו. הרב משה הלל הירש, שלמד בארצות הברית בישיבתו של הרב אהרן קוטלר (ובעבר הרב ברוך רוזנברג) מלמד בדרך הישיבתית המקובלת.
הקו הלימודי הייחודי מתבטא גם בכך שבמחזור הלימודי של המסכתות הנלמדות בישיבה מן התלמוד הבבלי, נלמדת גם מסכת שבת, בנוסף למסכתות מסדר נשים וסדר נזיקין שנלמדות בישיבות בדרך כלל. במסכת זו הדיונים הנפוצים נוטים יותר אל הצד ההלכתי ופחות אל הלמדני, ומסיבה זו ברוב המוסדות שבמגזר החרדי-ליטאי היא נלמדת בכוללים ולא בישיבות.
צוות הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראשי הישיבה בעבר
- הרב אייזיק שר (תש"ז, 1947 - תשי"ב, 1952)
- הרב מרדכי שולמן (תשי"ב, 1952 - תשמ"ב, 1982)
- הרב ברוך רוזנברג (תשמ"ב, 1982 - תשס"ד, 2004)
- הרב נתן צבי שולמן (תשמ"ב, 1982 - תשמ"ט, 1989)
- הרב עמרם זקס (תשמ"ב, 1982 - תשע"ג, 2012)
- ר"מים בכירים שנפטרו
- מנהלים רוחניים ומשגיחים
- הרב משה טיקוצ'ינסקי (תש"ז, 1947 - תשמ"ח, 1988)
- הרב אברהם פולק, משגיח משנת תשי"ט (1959), ומתשמ"ח (1988) - מנהל רוחני, עד לפטירתו בתשפ"ד (2024).
- הרב יעקב דב יונגר משגיח משנת תשל"א, ומשנת תשפ"ד, מנהל רוחני.
- הרב הלל יוסף וינברג משגיח רוחני משנת תשע"ז.
- ראשי הישיבה כיום
- הרב דוב לנדו
- הרב משה הלל הירש (מתשמ"ב, 1982)
- הרב יצחק שורץ, חתנו של הרב עמרם זקס (מתשע"ג, 2013)
- הרב שמחה שמואל זקס, בנו של הרב עמרם (מתשע"ג, 2013)
- הרב נחמן פלונצ'ק (חתנו של הרב משה טיקוצ'ינסקי, מכונה "מראשי הישיבה")
- הרב צבי גולדשטיין (משמש גם כ'משיב')
- הרב יעקב דויטש (משמש גם כ'משיב')
- הרב שמואל הוניגסברג, מחבר הספרים באורי-סוגיות
- הרב בן ציון חדש (חתנו של הרב הירש)
- הרב אברהם קסמן
- הרב מנחם קרויס (תלמידי חו"ל)
- הרב ברוך אברהם פיינשטיין[2]
כלל ראשי הישיבה מוסרים 'שיעור כללי' לכל בני הישיבה, ויש להם מעמד בכיר בהנהגת סדרי הישיבה ובהכוונת הבחורים. לחלק מראשי הישיבה יש גם בעלות ממונית, והם עוסקים גם בניהול הישיבה. האחרונים הם: הרב מרדכי שולמן (דור ראשון), הרב נתן שולמן (יורשו), הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש (לאחר עזיבת הרב נתן שולמן), הרב יצחק שוורץ והרב שמואל זקס (יורשי הרב עמרם זקס. הרב יצחק שוורץ מוסר 'שיעור כללי' והרב שמואל זקס מוסר 'שיחות'). הרבנים המכונים 'מראשי הישיבה' זוכים לכיבודים דומים לאלו של ראשי הישיבה.
מוסדות הקשורים בישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כולל אברכים (נקרא "כולל קובנא", על שם הכולל שייסד שם הרב יצחק אלחנן ספקטור). בראש הכולל עומד הרב חיים יצחק שולמן (בנו של הרב נתן צבי שולמן). בכולל לומדים כ-300 אברכים. בין תלמידי הכולל בשנים הראשונות היו הרב משה שמואל שפירא, וכן חלק מראשי הישיבה. במקום אין "ראש כולל" והאחריות על סדרי הלימוד מוטלת על האברכים.
- כולל דיינות "חמדת ישראל" בראשות הרב נחום גוטנטג המסונף לכולל המרכזי של הישיבה, וממוקם בבנין חמדת ישראל.
- כולל בהיכל הישיבה לאברכים צעירים בראשות הרב אברהם ישעיהו ויס.
- כולל אברכים באלעד בראשות הרב ברוך דונט.
- כולל אברכים בבית שמש בראשות הרב חזקיהו וויל.
- כולל אברכים במודיעין עילית בראשות הרב בנימין פוזן.
- כולל אברכים בעפולה בראשות הרב מרדכי פרקש.
- ישיבה לצעירים בראשה עמד הרב אהרן זקס, עד לפטירתו בתשע"ז. בישיבה כ-120 בחורים. בשונה מישיבות קטנות אחרות, מתכונת הלימודים דומה יותר לישיבה גדולה, כאשר סדר ההכנה לשיעור מתקיים בבוקר והשיעור בצהריים. ראש הישיבה כיום הוא הרב ברוך מרדכי זקס, בנו של הרב אהרן. עד לשנת תשפ"א הישיבה לצעירים הייתה בתוך מבני הישיבה, בסוף שנת תשפ"א עברה הישיבה לצעירים לבניין חדש נפרד, הכולל את בית המדרש, חדרי השיעורים, חדר האוכל והפנימיה.
- ישיבה לצעירים "כנסת מרדכי" בקרית ספר [לזכרו של ראש הישיבה הרב מרדכי שולמן], בראשות הרב יצחק כהנא, הוקמה בשנת תשע"ה על ידי. הישיבה מונה כ-90 בחורים.
- ישיבה לצעירים "כנסת מרדכי" בבית שמש בראשותה עומד הרב חזקיהו יוסף וויל מרבני הישיבה הגדולה, הוקמה באלול תשפ"ג.
קיימות קהילות של בוגרי הישיבה באלעד, מודיעין עילית וירושלים, וכן בתי כנסת לבוגרי הישיבה בבני ברק ובערים נוספות.
בוגרים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם גנחובסקי ー רב ליטאי, היה מראשי ישיבת כוכב מיעקב-טשיבין בירושלים
- הרב משה מרדכי שולזינגר ー מחבר סדרת ספרי 'משמר הלוי'
- הרב משה יהודה שלזינגר ー ראש ישיבת קול תורה, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- הרב יצחק זילברשטיין ー רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- הרב יהודה סילמן ー ראב"ד בית דין צדק בני ברק
- הרב יצחק דוד גרוסמן ー רבה של מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית, מייסד ונשיא רשת מוסדות החינוך מגדל אור.
- הרב עזריאל אוירבך - חתנו של הרב אלישיב, ובנו של הרב שלמה זלמן אוירבך, חבר מועצג"ת של תנועת 'בני תורה'.
- הרב אברהם דב אוירבך - אב"ד בעיר טבריה, ובנו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
- הרב דוד שמידל - יו"ר ארגון אתרא קדישא.
- משה גפני ー חבר כנסת מטעם דגל התורה
- מאיר פרוש ー חבר כנסת מטעם אגודת ישראל
- ישראל פרוש ー ראש עיריית אלעד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנחת אבן הפינה לישיבת סלובודקה בבני ברק, הצופה, 26 בדצמבר 1946
- עוד על החגיגה בישיבת סלובודקה, הצופה, 27 בדצמבר 1946
- "סלובודקה" - בבני ברק, הַבֹּקֶר, 29 בדצמבר 1946
- ישיבת סלובודקה במרומי גבעת רוקח, בתוך: בית יעקב שבט תשכ"ב, באתר היברובוקס (כתבה מ: 1961–1962)
- שישים וחמש שנים ליסוד ישיבת סלבודקה בבני ברק, מוסף המבשר, גליון 166, תשע"ב, עמ' ט, באתר אוצר החכמה (כתבה מ: 2011–2012)
- לדורותם 75 שנה לישיבת סלובודקה כ"ח תשרי תשפ"ג
ישיבת סלובודקה כנסת ישראל (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית- מיכאל יעקובסון: סיבוב בישיבת סלבודקה בבני ברק, באתר 'חלון אחורי', 19 באוקטובר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבל בישיבת סלבודקה: הגאון רבי מרדכי כהן זצ"ל הלך לעולמו באתר בחדרי חרדים
- ^ בנו של הרב חיים פיינשטיין. על המינוי ראו: משה ויסברג, מינוי: הגאון הצעיר שהתמנה לר"מ בסלבודקה, באתר בחדרי חרדים, 23 בדצמבר 2017
