ירחמיאל קראם
לידה |
25 בנובמבר 1945 כ' בכסלו תש"ו ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
25 במרץ 2021 (בגיל 75) י"ב בניסן תשפ"א |
השכלה | |
תקופת הפעילות | ? – 25 במרץ 2021 |
yerachmielkram | |
הרב ירחמיאל קראם (כ' בכסלו תש"ו, 25 בנובמבר 1945 – י"ב בניסן תשפ"א, 25 במרץ 2021) היה דרשן ואיש חינוך חרדי-ליטאי, כיהן כמנהל בית הספר 'חורב' באשדוד, וכיו"ר ארגון אחינו.[1][2]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים כבן בכור ליעקב ליבר וחווה (לבית שטרול). בהיותו בן שנתיים פרצה בארץ מלחמת העצמאות, במהלכה התייתם מאביו ששירת בהגנה בעורף ונהרג מפגיעה ישירה של פגז ירדני. לאחר תקופה נישאה אמו בשנית למנחם גולדשטיין. בעקבות כך שם המשפחה גולדשטיין שימש את הרב קראם עד לחתונתו.
בשנת תשי"ט (1959) זכה במקום הראשון במבחן הארצי לגמרא, שארגן החינוך העצמאי באולם אהל שם בתל אביב.
למד בישיבות קול תורה ופוניבז' ולאחר מכן, בהוראת רבו הרב מפוניבז', עבר יחד עם תלמידים נוספים לאשדוד, שם השתתף ביסוד ישיבת גרודנא.
נישא בשנת תשכ"ט (1969) לנילי שוורץ מבני ברק. הם גרו באשדוד עד שנת תשמ"ז (1987) ואז עברו לירושלים לשכונת הר נוף שהייתה בשלבי הקמתה.
בצעירותו פעל רבות בעיקר בתחום החינוך החרדי, שכלל הקמת בתי ספר חרדיים ורישום ילדים אליהם, מאבק במיסיון והקמת גופים שונים וקרנות צדקה בתחום זה. בשנות חייו המאוחרות, בד בבד עם פעולותיו הרבות במישור המעשי, החל להתפרסם כדרשן ומגיד המשתמש ברעיונות מקוריים. הוא כתב מאמרים בנושאים שונים ביהדות, אותם פרסם בביטאונים שונים (כגון בעיתון יתד נאמן), ובמהלך השנים הוא הוציא לאור את חלקם בסדרת הספרים "ותלמודו בידו".
פעולותיו בתקופת חייו באשדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגילאי העשרים והשלושים לחייו, במהלך לימודו בישיבת גרודנא כבחור וכאברך, התחיל לצאת לפעילויות דתיות בקרב הציבור המסורתי שבאזור אשדוד. הפעולות היו בין היתר: רישום ילדים למוסדות דתיים, מכירות מצרכי פסח, ארגון קייטנות וישיבות לעם ופתיחת כוללים במושבים ביבנה ובאזור. במקביל עסק גם בפעילויות נוספות במסגרת ארגון יד לאחים (מטעמו כיהן כמנהל סניף הארגון באשדוד), כגון מאבק במיסיון ובנתיחה שלאחר המוות ועוד.
באותה התקופה כיהן גם כמנהל של הסניף באשדוד של ארגון החסד יד שרה. כמו ניהל בהתנדבות (לצד מנהלת וסגנית) את בית הספר היסודי לבנות חורב באשדוד. הוא כיהן גם בתפקידים תורניים בישיבת גרודנא עצמה ובכולל עטרת צבי באשדוד.
בשנת תשמ"א (1981) מונה לראש ישיבה בחזון יחזקאל. בתפקיד זה כיהן עד שנת תשמ"ט (1989).
הקים בשנות ה-80, יחד עם הרב חיים פוקס, קרן עזרה לילדים למימון שכר לימוד של ילדים ממשפחות מעוטי יכולת במוסדות לימוד דתיים.
פעולותיו בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהרב קראם הגיע להר נוף היא הייתה שכונה מעורבת, והוא פעל רבות להחדיר בה צביון דתי. כך למשל פעל רבות למען שמירת השבת והצניעות במרחב הציבורי [דרושה הבהרה].
במערכת הבחירות המוניציפליות בשנת 1989 התמודד למועצת עיריית ירושלים מטעם מפלגת דגל התורה.[3]
הרב קראם פתח כולל ערב בשכונה לאנשים העמלים לפרנסתם וכולל יום שישי. כמו כן ארגן 'קעמפים' לבחורי ישיבות קטנות ובוגרי כיתות ח' שנמשך 17 שנים, והתקיים שלוש פעמים בשנה בחופשת בין הזמנים בחודשים תשרי, ניסן ואב.
בשנת תש"ן (1990) מונה כמפקח בבתי ספר על ידי הארגון "תא שמע" (המסונף ל"חינוך העצמאי"). במסגרת תפקידו הוא היה מכוון את בוגרי כיתות ח' לישיבות שונות. בתפקיד זה כיהן 7 שנים, ולאחר מכן פתח את "פרויקט טורונטו" (גלגולו הראשון של ארגון אחינו) בתמיכת ר' אהרן צבי גסטטנר, ר' דוד הופשטטר ור' מוטי קרויזר. לאחר 5 שנים מסגרת 'אחינו' חברה לארגון 'דרשו' שם כיהן כמפקח בפרויקט הלימוד לפני התפילה.
כהוגה דעות ודרשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב קראם העביר הרצאות. את דרכו כדרשן החל בישיבת גרודנא, בה היה נושא דברים מדי פעם בפני קבוצות בחורים, ולאחר מכן בבתי הספר שניהל.
לימים פורסמו מאמריו מדי יום חמישי בעיתון "יתד נאמן". במהלך הסכסוך החרדי-ליטאי הפסיק לכתוב בעיתון בהוראת רבו הרב דב צבי קרלנשטיין. מאז ואילך הוא פרסם את מאמריו במרשתת.
חלק מדרשותיו הודפסו בשנותיו המאוחרות בסדרת הספרים "ותלמודו בידו", המונה שמונה כרכים: חמשה חומשי תורה, הפטרות, מועדים, והגדה של פסח.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב קראם, ירחמיאל - פרקי חיים, הרבצת תורה, פעילות, תשפ"ג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ירחמיאל קראם
- הרצאות של הרב ירחמיאל קראם באתר קול הלשון
- הרב ירחמיאל קראם באתר הידברות
- שיעורי הרב ירחמיאל קראם באתר בינינו
- נעמה גרין, 25 דרשות בשבת אחת, והספקים של 500 שנה: הרב ירחמיאל קראם זצ"ל, באתר הידברות, כ"ה בניסן התשפ"א