יקיר גירון
קברו בהר הזיתים | |
לידה |
1813 ה'תקע"ג אדירנה, טורקיה |
---|---|
פטירה |
1874 (בגיל 61 בערך) י"ז בשבט ה'תרל"ד ירושלים |
מקום קבורה | הר הזיתים, חלקת הספרדים |
מקום פעילות | אדירנה וקושטא בטורקיה, וירושלים |
תקופת הפעילות | ? – 4 בפברואר 1874 |
תחומי עיסוק | רבנות, פעילות ציבורית |
הרב יקיר (שמואל דוד) איסטרוג[1] גירון אפנדי (1813 – 1874) היה איש ציבור, רב העיר אדירנה, החכם באשי של קושטא – ראש רבני האימפריה העות'מאנית, ו"מגדולי בוני היישוב העברי"[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באדירנה שבטורקיה בשנת 1813 (ה'תקע"ג) למשפחת רבנים שמקורה בז'ירונה שבספרד, ובילדותו חונך אצל אביו. בשנת 1835 (ה'תקצ"ה) נבחר לשמש כרב העיר, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1842 (ה'תר"ב).
בתקופת כהונתו כרב העיר הנהיג סדרים חדשים בקהילה, ותיקן תקנות חדשות למענה. הודות לפעילותו קיבל מהסולטנים אבדילאזיז ואבדילמג'יט הראשון אותות כבוד חשובים. כשפרץ בשנת 1842 (ה'תר"ב) סכסוך בין ראשי קהילת יהודי קושטא, הוזמן הרב גירון יחד עם רבי חיים פאלאג׳י והרב מנחם בן ארדיט מטעם הממשל ליישב את הסכסוך, ולאחר מכן הרב גירון שב לאדירנה. לאחר כשבעה חודשים בעקבות המשך הסכסוך מינה הסולטן את הרב גירון לרב וחכם באשי של קושטא וראש רבני טורקיה, במקום הרב יעקב אביגדור. את מקומו באדירנה מילא בנו, הרב אברהם גירון.[3]
בתקופת כהונתו כרב העיר הנהיג סדרים חדשים בקהילה, ותיקן תקנות חדשות למענה. הודות לפעילותו קיבל מהסולטנים אבדילאזיז ואבדילמג'יט הראשון אותות כבוד חשובים.
בעקבות קול קורא של הרב עזריאל הילדסהיימר בנוגע ליהודי אתיופיה, הוציא הרב גירון בשנת 1866 (ה'תרכ"ו) מכתב תחת הכותרת "קול קורא לעזרת בני ישראל בארץ כוש", בו הדגיש כי אין שוני בין יהודי אתיופיה לשאר יהודי הגלויות, התריע על סכנת המיסיון המאיימת על העדה, וקרא לפעול להצלתה. בעקבות קריאות אלו החלו לצאת משלחות סיוע לקהילות היהודיות באתיופיה.
ב-26 במאי 1872 (י"ח באייר ה'תרל"ב) עזב את קושטא לאחר שהתפטר מתפקידו בהסכמת הסולטאן במטרה לעלות לארץ ישראל, וחזר לאדירנה להיפרד ממשפחתו ומכריו. בסוף חודש אב של אותה השנה הגיע בהפלגה ליפו, והתקבל שם על ידי הרב רפאל מאיר פאניז'ל והרב יעקב שאול אלישר. בהגיעו למוצא בתחילת חודש ספטמבר (ראש חודש אלול), יצא לקבל את פניו הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי, בליווי 50 רבנים מהעדה הספרדית, ומשם נכנס לירושלים כשהוא מלווה בשיירת כבוד של חיילים, ראשי דתות וקונסולים, כשהוא רכוב על סוס.
בירושלים ייסד את ישיבת "חסד ואמת" ולמד בה יחד עם רבני העיר. בתקופה זו החל לפעול להרחבת היישוב היהודי, והרב צבי קלישר, שראה בו את האדם המתאים לפעילות בניית הארץ, ניהל עמו חלופת מכתבים, ושכנעו לייסד וועד לרכישת קרקעות ולעמוד בראשו. מטרת הוועד, ששמו "החברה ליישוב א"י", הייתה לרכוש קרקעות ולייסד מושבים עבור חקלאים עבריים. הרב גירון הציע לרב קלישר לרכוש חלקת אדמה גדולה באזור יפו, וראשי החברות ליישוב ארץ ישראל בגרמניה התאחדו ושלחו לו סכום כסף כמקדמה. בנוסף התכונן לרכישת שטח אדמה באזור ירושלים עבור עולים מבוקרשט, ועדכן את הרב קלישר על אפשרות לרכוש את חלקת האדמה שבה נמצאת מערת קבר שמעון הצדיק.
הלך לעולמו לפני שהשלים את הרכישות ב-4 בפברואר 1874 (י"ז בשבט ה'תרל"ד), ונקבר בחלקת הספרדים שבהר הזיתים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', עמ' 201
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יקיר איסטרוג גירון, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל, באתר HebrewBooks
- דוד תדהר (עורך), "יקיר איסטרוג גירון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 362–363
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לעיתים "אשטרוג" או "אסטרוק"
- ^ דוד תדהר (עורך), "יקיר איסטרוג גירון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 362
- ^ חיי וחמרא לרבי חיים פאלאג׳י, דף ד ע״ד ואילך
הקודם: הרב יעקב אביגדור |
רבנים ראשיים של האימפריה העות'מאנית | הבא: הרב משה הלוי |
- האימפריה העות'מאנית: רבנים
- ירושלים: אישים
- ירושלים: רבנים
- אדירנה: רבנים
- אנשי עליות קדומות לארץ ישראל
- נושאי משרת חכם באשי של קושטא
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הספרדים
- נושאי משרת חכם באשי
- רבנים טורקים
- איסטנבול: רבנים
- רבנים ספרדיים
- האימפריה העות'מאנית: רבנים ראשיים
- עולים לארץ ישראל בשנים 1800–1881
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1813
- נפטרים ב-1874