יצחק צבאח
| לידה | מרוקו |
|---|---|
| פטירה | ירושלים |
| מדינה | מרוקו השושלת הסעדית, ירושלים האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | מרוקו, ירושלים |
| השתייכות | אחרונים |
| תפקידים נוספים |
דיין  |
| תלמידיו | רבי יצחק בואינו, רבי יהודה מרעלי |
| בני דורו | רבי שמואל חאגיז, רבי אברהם אזולאי, רבי אהרן אבן חיים, רבי אליעזר בן ארחא |
| חיבוריו | "תיקון סופרים" |
  | |
רבי יצחק צבאח היה רב, דיין וראש ישיבה מרוקאי וממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים בשלהי המאה ה-16 ובמחצית הראשונה של המאה ה-17. במקביל לתפקידיו הוא שימש גם סופר בית הדין וחיבר את הספר "תיקון סופרים", בו נוסח טופסי השטרות.
תולדות חייו ויצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק צבאח נולד לרבי יעקב במרוקו, כנראה בעיר פאס, למשפחת מגורשים ושמה "בן טובי" ונודעה בעיקר בשם "צבאח".[1]
בשנות התשעים של המאה ה-16 עלה ממרוקו לארץ והחל משנת ה'שנ"ו נמצא שעסק בניהול החיים הדתיים של הקהילה בעיר, כאשר הוא העיד אז על הסכמת הקהילה בדבר פיטור תלמידי החכמים בעיר מהמסים. במהלך השנים כיהן גם כדיין וכראש ישיבה בעיר. כתלמידיו ידועים רבי יצחק בואינו, מחבר ביאור לשולחן ערוך בשם "שולחן מלכים",[2] ורבי יהודה מרעלי (ראו להלן). בשנת ה'שפ"ג כתב הסכמה לספר "זהרי חמה" לרבי אברהם אזולאי יחד עם חכמים חשובים ובעלי שם. כן הוא חתם במהלך השנים, יחד עם חכמים נוספים מהעיר, על אגרות שנכתבו עבור קהילות אחרות. על פעילותו הרבנית כותב בן התקופה רבי דוד קונפורטי בכרוניקה שלו:[3]
היה אז בירושלים ה"ר יצחק סבאח, שבא מארץ המערב לירושלים, ושם הרביץ תורה הרבה בתלמידים. והיה דיין יותר מארבעים שנה
בחשון ה'שפ"ז (1621) נתפס יחד עם אישים נוספים הוכה על ידי המושל האכזרי מוחמד אבן פרוח' ועושי דברו. במהלך המאורעות הללו ביתו נבזז והוא נמלט, אשתו אף אולצה לספר כי נמלט דרך הגג. לאחר מתן שוחד על סך שבעים וחמישה גרושוש הוא ניצל. בעקבות המאורעות נשלחה בשנת ה'ש"צ אגרת ליהודי פאס המספרת על מצוקותיהם של יהודי ירושלים, כשבין החותמים נמצא רבי יצחק.
בשנת ה'ת"א (1640) שלח אגרת לאחת הקהילות הסמוכות לירושלים על מנת שיסייעו לעניי העיר במשלוח של פירות שונים ולולבים.
בשנת ה'ת"ט נתן הסכמה לספר מגיד מישרים המיוחס לרבי יוסף קארו, ומשוער כי הוא נפטר תקופה קצרה אחר כך.
תיקון סופרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבורו "תיקון סופרים" המאגד את נוסחי כלל השטרות השפיע השפעה רבה על מנהגי השטרות בירושלים. בחיבורו הוא התבסס על ספר "תיקון סופרים" מרבי משה אלמושנינו, מחכמי סלוניקי, אך בגרסתו הוא עשה שינויים רבים ואף התאמות שונות עבור בני ירושלים ומנהגיהם. כתב היד של ספרו הועתק בחייו על ידי תלמידו רבי יהודה מרעלי, בשנת ה'שצ"ה. הוא הוהדר לראשונה במהדורה מדעית על ידי החוקרת רות למדן ויצא לאור בשנת ה'תשס"ט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שטר (משפט עברי)
- יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16
- עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית
- יהדות מרוקו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רות למדן (מהדירה), "מבוא", תיקון סופרים (מרבי יצחק צבאח), אוניברסיטת תל אביב, תשס"ט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב משה טולידאנו, נר המערב עמוד 110 - 111, באתר היברובוקס
- רשימת הפרסומים של רבי יצחק צבאח, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יש הסבורים כי הוא נכדו או נינו של רבי שמואל צבאח, מחכמי המגורשים בפאס. ראו המקורות המובאים אצל: רות למדן (מהדירה), "מבוא" עמ' 21, תיקון סופרים (לר' יצחק צבאח), תל אביב, תשס"ט.
- ^ הוא מתאר בשמו את סדרי הלימוד והתפילות שנהגו בהם חכמי ירושלים ב"משמרת ראש" חודש ובלילות שני וחמישי. הוא מספר כי רבי יצחק תיאר בפניו כי בסדרי לימוד אלו אחזו החכמים דרך קבע בעקבות פגיעת רעם בכנסייה בירושלים שאירע במהלך הלימוד ומשך זמן ארוך לא תוקנו נזקיו. משערים כי מדובר בפגיעת ברק בכנסיית הקבר. יצחק בואינו, שולחן הלכים, אורח חיים סימן תיז אות ט, ירושלים, תשע"א. חלק מהדברים הובאו גם אצל רבי חזקיה די סילוה בפרי חדש אורח חיים סימן תיז אות סעיף א, ואצל רבי רפאל מיוחס בספר "מזבח אדמה" סימן תיז. וראו עוד אצל רות למדן שבהערה,[1] בעמ' 21.
- ^ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות דף מט עמוד א, באתר היברובוקס.
| בקרת זהויות |
|
|---|