אליעזר בן ארחא
רבי אליעזר בר ארחא (נפטר ב-30 באוקטובר 1651) היה דיין וראש הקהילה היהודית בחברון, דיין בעזה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליעזר, יליד צפת, בנו של רבי יצחק בר ארחא שהיה תלמידו של האר"י הקדוש.
בשנת 1605 שהה בעיר עזה ושימש שם כדיין[1].
בשנת 1616 שהה רבי אליעזר בחברון, ובשנת 1626 הוא נמצא שוב בעזה[2].
מאוחר יותר הגיע רבי אליעזר לעיר חברון והשתקע בה. עם הגעתו לעירו החדשה, מנתה קהילת היהודים בחברון כעשרים משפחות, אך בעקבות פעילותו התורנית הענפה הוא הצליח לגייס עוד מתיישבים רבים לקהילתו, ביניהם ניתן למצוא גם רבנים וחכמים גדולים כרבי אברהם אזולאי (סבו של החיד"א).
רבי אליעזר החל בגיוס כספים נרחב עבור הגדלת הקהילה היהודית בחברון והרחבת רכישת הבתים והקרקעות. בתחילה הוסיף רבי אליעזר בקשה נוספת עבור קהילת חברון ביד השד"רים שיצאו מערי הקודש האחרות שגייסו כספים מהקהילות היהודיות בעולם. אך בשנת 1650 הגדיל לעשות, ולראשונה שלח את רבי משה פרץ כשד"ר רשמי של קהילת היהודים בחברון לגייס כסף ייעודי לקהילה זו בלבד[3].
רבי שמואל אבוהב שהיה אחד מגדולי הרבנים איטליה, פעל למען גיוס כספים עבור ארץ ישראל בכלל והעיר חברון בפרט, הוא הכיר והעריך מאוד את גדולתו של רבי אליעזר.
רבי אליעזר נפטר בט"ו בחשון התי"ב (30 באוקטובר 1651) ונטמן במערה בחברון ליד חברו רבי אברהם אזולאי.
מוכרים שני בנים שהותיר אחריו רבי אליעזר: רבי יצחק (הנקרא על שם סבו) ורבי פנחס.
יצירתו התורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיד"א כתב בספרו "שם הגדולים" שרבי אליעזר בר ארחא כתב כחמישים ספרים, ביניהם: פירוש ל"מדרש רבה", הגהות על ה"יד החזקה", פירוש ל"עין יעקב" וספר דרשות.
רבי אברהם אזולאי כתב בהקדמה לספרו "חסד לאברהם" כי הוא נעזר ברבי אליעזר בר ארחא בכתיבת החיבור.
כיום נותר לנו רק ספר תשובות אחד שכתב רבי אליעזר בר ארחא וגם הוא חלקי. אך דרכו ניתן ללמוד רבות על חייו ועל הדמויות שהוא היה בקשר עמם: השל"ה, רבי שלמה עדני[4] – בעל "מלאכת שלמה", רבי יעקב אבולעפיא, רבי משה גלאנטי ועוד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש, ח"א, עמ' 253.
- שו"ת רבינו אליעזר בן ארחא, מכון ירושלים מהדיר: הרב עזרא בצרי, ירושלים, תשל"ח.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרת זהויות  |
|
|---|