יצחק זאב אלטשולר
יצחק זאב (איצ'ה-וולה) אלטשולר (1866 – 26 בספטמבר 1934) היה מאנשי העלייה הראשונה וממייסדי המושבה רחובות. מראשי פעילי אגודת מנוחה ונחלה ברחובות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה בובר שבפלך מוהילב שברוסיה הלבנה (האימפריה הרוסית), לבנימין-נחמן ולחיה אלטשולר. סבו שמאי-הלל היה אב בית הדין של העיירה.[1] סבו של שמאי-הלל, עקיבא אלטשולר, היה תלמידם של מנחם מנדל משקלוב ושל חיים מוולוז'ין. בצעירותו עבר למוסקבה ולמד בה הנהלת חשבונות. התקרב לתנועה הציונית בעקבות נאום של מנחם אוסישקין באספה של חובבי ציון, והיה פעיל בארגון הנוער הציוני. בשנות ה-80 של המאה ה-19 נישא למחלה לבית וגנר.
בשנת 1890 עלה לארץ ישראל והתיישב במושבה רחובות, שהייתה אז בשלבי הקמה ראשונים. זמן קצר אחריו הגיעו אשתו ובנם הבכור שמאי. אלטשולר היה פועל, חקלאי, ומאוחר יותר היה מראשי אגודת "מנוחה ונחלה" ומנהל החשבונות שלה. היה נציג רחובות בוועד הראשי לאגודות הציוניות המאוחדות בארץ ישראל. היה מראשי הציבור ברחובות ונמנה עם מייסדי אגודת העשרות ומייסדי החברה קדישא ברחובות.
אלטשולר נטע כרמים רבים ברחובות והדריך את החלוצים הצעירים בעבודת חקלאות ובנטיעת כרמים. ייבא מאיטליה זנים שונים של עצי פרי, ובהם תפוחים ותאנים, והפיץ אותם ברחובות ובשאר המושבות החדשות. היה חבר הוועד של אגודת הכורמים ושל תעשיית הזיתים. הענבים שבכרמו שווקו ליקב בראשון לציון. על השטח של כרמיו עומדים כיום חלק ממבני מכון ויצמן.
היה בין חמש המשפחות שהתיישבו בשכונת עזרא (כיום רחוב עזרא במרכז העיר), שהוקמה בשנת 1896 על ידי חברת "עזרא" מברלין. החברה רכשה חמישים דונם אדמה מידי חברי "מנוחה ונחלה", והשטח חולק לחמישה מגרשים, עליהם הוקמו חמישה בתים שיועדו לפועלים שעבדו בכרמים.
אלטשולר היה בין שישה עשר הפרשים שקידמו את פניו של הרצל בביקורו ברחובות באוקטובר 1898 (כונו "פרשי הרצל"). בין הרוכבים: משה סמילנסקי[2] ויעקב פורר (סבו של יהושע פורר, ראש עיריית רחובות לשעבר). סמילנסקי כינה את אלטשולר "ששון החיים" והנציחו במסה 'ביקור הרצל ברחובות'[3].
נפטר בירושלים בשנת 1934, ונקבר ברחובות.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמאי אלטשולר, איש בנימינה.
- נקדימון אלטשולר, פעיל התיישבות שבשנות ה-40 היה נציג פיק"א וקק"ל בסוריה. בנו הוא גדעון אלטשולר, מוותיקי חיל השריון ואיש ארץ ישראל השלמה, אביה של ד"ר מור אלטשולר.
- אהרן אלטשולר, נסע ללמוד גידול הדרים באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, התגייס לצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ונישא ליהודייה מקומית.
- עמינדב אלטשולר, איש ההגנה, שעסק בגאולתן של אדמות הנגב.
- בתו הבכורה רוחמה נישאה ליוסף ויץ, מראשי קרן קיימת לישראל ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות היהודית בתקופת שלפני קום המדינה. בניהם הם שרון ויץ, יחיעם ויץ ורענן ויץ.
- בתו יהודית נישאה לגרו גרא, שהיה בכיר במשטרת המנדט ונציב בתי הסוהר הראשון בישראל. בנם הוא האמן, הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל גרשון גרא.
בן דודו הוא דוד יצחק אלטשולר, מייסד בית ספר אלטשולר לבנות בירושלים (1912 לערך), בית הספר החרדי לבנות הראשון בארץ ישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "יצחק זאב אלטשולר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3586
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מור אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו, תל אביב: ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ו 2016, פרק: "זכות אבות", עמ' 478
- ^ ביומנו כתב הרצל על חוויית מפגשו עם הרוכבים: "גדוד פרשים הסתער לקראתנו לפני המושבה רחובות, כעשרים בחורים שערכו מין 'פנטזיה', הריעו בשירים עבריים. עיני וולפסון, שנירר, בודנהיימר ועיניי מלאו דמעות בראותנו את הרוכבים הזריזים והאמיצים האלה, העשויים להיות גלגולם של הנערים מוכרי המכנסיים...".
- ^ בספרו רחבות, הוצאת אמנות, תל אביב תרפ"ט, עמ' 60-52.
