לדלג לתוכן

יצחק בית אריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק בית אריה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 ביולי 1930
קובנה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 2012 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק בית־אריה (9 ביולי 193012 ביולי 2012) היה ארכאולוג ישראלי שהתמחה בחקר הנגב וסיני בתקופות הברונזה והברזל, מרצה ופרופסור במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב בשנים 1971–2012.

יצחק נולד למאיר ואסתר בית־אריה (אינטריליגאטור), ממקימי נחלת יצחק.[1] אסתר ילדה את יצחק בבית חמיה שבקובנה, וחזרה לביתהּ בארץ כשהיה בן 3 חודשים. אחיו הצעיר הוא מלאכי בית-אריה.

למד בבית הספר "אילון"[2] ובגימנסיה הרצליה,[3] לחם במלחמת העצמאות, ובשנות ה־60 היה התלמיד הראשון במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. ב־1971 כתב עבודת המ.א. שלו "מקדשים בארץ ישראל בתקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת" המחקר שהוביל לעבודת הדוקטורט נערך בשנים 1971–1977, ובשלהי 1977 הגיש את עבודת הדוקטורט "דרום סיני בתקופת הברונזה הקדומה" שנכתבה בהנחיית משה כוכבי וקיבל תואר דוקטור.[4]

בית־אריה עמד בראש משלחת האוניברסיטה לחקר סיני, שלאחר נפילתו של בנו, במלחמת יום הכיפורים, נקראה בשם "משלחת אופיר לחקר סיני". תוצאות החפירה של של שבעה אתרים וסקרים נוספים פורסמו במונוגרפיה.

לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים, עבר לחקר בקעת באר שבע, וחפר שורה של אתרים יהודיים ואדומיים בתל עירא, חורבת עוזה, חורבת רדום (ce'), תל מלחתה וחורבת קיטמית.

היה שותף פעיל בסקר הארכאולוגי של ישראל ופרסם את מפת תל מלחתה (144), חורבת עוזה (145), נחל חמר (146), כפר סבא (77; יחד עם איתן איילון), ראש העין (78; יחד עם משה כוכבי) ולוד (80; יחד עם רם גופנא).

היה חבר המערכת של "קדמוניות" בשנים 1999–2011. וחבר הוועדה המדעית של מוזיאון ארץ ישראל[5]

נפטר ב־12 ביולי 2012 (כ"ב בתמוז תשע"ב) ונטמן בבית העלמין קריית שאול.[6]

  • יצחק בית אריה ופרחיה בק,מקדש אדומי בנגב : תגליות מחפירות קטמית, מוזיאון ישראל, 1987
  • Ḥorvat Qitmit: An Edomite Shrine in the Biblical Negev, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 11, 1995
  • Tel 'Ira : a stronghold in the Biblical Negev, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 15, 1999
  • Archaeology of Sinai: The Ophir Expedition, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 21, 2003
  • Ḥorvat ‘Uza and Ḥorvat Radum: Two Fortresses in the Biblical Negev, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 25, 2007
  • Itzhaq Beit-Arieh and Liora Freud, Tel Malḥata : a central city in the Biblical Negev vol. I, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 32, 2015

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Itzhaq Beit-Arieh (1930–2012) באתר Biblical Archaeology Society (אנ')
  • יצחק בית אריה, באתר ResearchGate
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ חנוך סבירוני־דרוץ, "יהודי ליטא בארץ־ישראל", בתוך: יהדות ליטא – כרך שני, עמ' 390.
    2. ^ אתר "גולה ותקומה"
    3. ^ פוצ'ו, הזקנים החוזרים ללמוד בגימנסיה
    4. ^ מקבלי תארים באוניברסיטת ת"א, מעריב, 6 ביוני 1978
    5. ^ מודעת אבל מטעם המוזיאון
    6. ^ יצחק בית אריה באתר GRAVEZ