יצחק בית אריה
 | |
| לידה |
9 ביולי 1930 קובנה, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 2012 (בגיל 82) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
יצחק בית־אריה (9 ביולי 1930 – 12 ביולי 2012) היה ארכאולוג ישראלי שהתמחה בחקר הנגב וסיני בתקופות הברונזה והברזל, מרצה ופרופסור במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב בשנים 1971–2012.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק נולד למאיר ואסתר בית־אריה (אינטריליגאטור), ממקימי נחלת יצחק.[1] אסתר ילדה את יצחק בבית חמיה שבקובנה, וחזרה לביתהּ בארץ כשהיה בן 3 חודשים. אחיו הצעיר הוא מלאכי בית-אריה.
למד בבית הספר "אילון"[2] ובגימנסיה הרצליה,[3] לחם במלחמת העצמאות, ובשנות ה־60 היה התלמיד הראשון במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. ב־1971 כתב עבודת המ.א. שלו "מקדשים בארץ ישראל בתקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת" המחקר שהוביל לעבודת הדוקטורט נערך בשנים 1971–1977, ובשלהי 1977 הגיש את עבודת הדוקטורט "דרום סיני בתקופת הברונזה הקדומה" שנכתבה בהנחיית משה כוכבי וקיבל תואר דוקטור.[4]
בית־אריה עמד בראש משלחת האוניברסיטה לחקר סיני, שלאחר נפילתו של בנו, במלחמת יום הכיפורים, נקראה בשם "משלחת אופיר לחקר סיני". תוצאות החפירה של של שבעה אתרים וסקרים נוספים פורסמו במונוגרפיה.
לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים, עבר לחקר בקעת באר שבע, וחפר שורה של אתרים יהודיים ואדומיים בתל עירא, חורבת עוזה, חורבת רדום (ce'), תל מלחתה וחורבת קיטמית.
היה שותף פעיל בסקר הארכאולוגי של ישראל ופרסם את מפת תל מלחתה (144), חורבת עוזה (145), נחל חמר (146), כפר סבא (77; יחד עם איתן איילון), ראש העין (78; יחד עם משה כוכבי) ולוד (80; יחד עם רם גופנא).
היה חבר המערכת של "קדמוניות" בשנים 1999–2011. וחבר הוועדה המדעית של מוזיאון ארץ ישראל[5]
נפטר ב־12 ביולי 2012 (כ"ב בתמוז תשע"ב) ונטמן בבית העלמין קריית שאול.[6]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק בית אריה ופרחיה בק,מקדש אדומי בנגב : תגליות מחפירות קטמית, מוזיאון ישראל, 1987
- Ḥorvat Qitmit: An Edomite Shrine in the Biblical Negev, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 11, 1995
- Tel 'Ira : a stronghold in the Biblical Negev, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 15, 1999
- Archaeology of Sinai: The Ophir Expedition, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 21, 2003
- Ḥorvat ‘Uza and Ḥorvat Radum: Two Fortresses in the Biblical Negev, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 25, 2007
- Itzhaq Beit-Arieh and Liora Freud, Tel Malḥata : a central city in the Biblical Negev vol. I, Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology 32, 2015
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאורה פרויד, יצחק בית-אריה ז"ל (2012-1930), קדמוניות מו, 2013, עמ' 119–120
- Raphael Greenberg, In Memoriam – Itzhaq Beit-Arieh – 1930–2012, Tel Aviv 39, 2012-11, עמ' 3–4 doi: 10.1179/033443512X13424449373948
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנוך סבירוני־דרוץ, "יהודי ליטא בארץ־ישראל", בתוך: יהדות ליטא – כרך שני, עמ' 390.
- ^ אתר "גולה ותקומה"
- ^ פוצ'ו, הזקנים החוזרים ללמוד בגימנסיה
- ^ מקבלי תארים באוניברסיטת ת"א, מעריב, 6 ביוני 1978
- ^ מודעת אבל מטעם המוזיאון
- ^ יצחק בית אריה באתר GRAVEZ