יעקב ליבנה

יעקב ליבנה
	יעקב ליבנה
לידה	27 במרץ 1967 (בן 57); מוסקבה, ברה"מ
מדינה	ישראל
תפקיד	דיפלומט בשירות החוץ הישראלי ומזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה
מספר צאצאים	2

יעקב ליבנה (נולד ב-27 במרץ 1967) הוא דיפלומט בשירות החוץ הישראלי המכהן כשגריר ישראל לפולין. קודם לכן היה מנהל מחלקת אירואסיה של משרד החוץ, האחראית על היחסים עם רוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות במרחב הפוסט-סובייטי. במקביל כיהן כיו"ר ועד עובדי משרד החוץ וכמזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה.

ביוגרפיה

ליבנה נולד במוסקבה בברית המועצות ב-1967. ב-1974 עלה לישראל עם משפחתו. למד בבית הספר הריאלי בחיפה במגמה מתמטית-מדעית. שירת בצה"ל כלוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני וכן כמפקד ומדריך ראשי בבסיס טירונים במחו"ה אלון. ב-1992 סיים לימודי תואר ראשון בפיזיקה בטכניון בחיפה. באותה שנה התקבל לקורס הצוערים של משרד החוץ.

תפקידים בשירות החוץ

ב-1994 יצא לתפקידו הדיפלומטי הראשון כדובר שגרירות ישראל במוסקבה, אותו מילא עד 1997. הייתה זו תקופת ההקמה-מחדש של היחסים עם רוסיה, כולל ביקורים היסטוריים ראשונים במוסקבה של ראשי ממשלות ישראל – יצחק רבין ב-1994 ובנימין נתניהו ב-1997.

עם חזרתו לארץ עמד בראש מדור מדינות מרכז אסיה והקווקז באגף מזא"ר (מזרח אירופה) במשרד החוץ.

ב-1999 מונה ליועץ מדיני בשגרירות ישראל בברלין, והיה הדיפלומט הישראלי הראשון שהגיע לברלין עם הפיכתה לבירת גרמניה המאוחדת^[^{דרוש מקור]}.

ב-2003 מונה לסגן המחלקה הבינלאומית וראש דסק ארצות הברית במרכז למחקר מדיני.

ב-2009 החל ליבנה לכהן כמנהל מחלקת אירואסיה, האחראית על היחסים עם רוסיה ומדינות נוספות במרחב הפוסט-סובייטי. בתקופה זו חלה התקדמות גדולה ביחסי ישראל עם רוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות והודק מאוד השיח המדיני עם רוסיה^[1], כולל ביקורים תכופים של ראשי ממשלה ושרי חוץ. בין היתר, חלה התקדמות רבה בהסכמי אזור סחר חופשי – הסכם ראשון נחתם עם אוקראינה ונכנס לתוקף בינואר 2021^[2]. במקביל, החל משא ומתן על הסכם אזור סחר חופשי עם האיחוד הכלכלי האירואסייתי, נושא שקודם גם בפגישתו הראשונה של ראש הממשלה נפתלי בנט עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. כן נחתמו הסכמים להבאת עובדים זרים מאוקראינה ומולדובה בתחומי הבניין והסיעוד.

בשנים 2020-2019 שימש כממונה על שגרירות ישראל במוסקבה. בתקופה זו עסק בין היתר בפרשת נעמה יששכר, עד לחזרתה לארץ^[3].

בספטמבר 2020 מונה ליבנה לשגריר ישראל בפולין^[4]. באוגוסט 2021 אישר נשיא פולין, אנדז'יי דודה, חוק מעורר מחלוקת בנושא החזרת רכוש. בתגובה הודיע שר החוץ יאיר לפיד על הורדת דרג היחסים בין ישראל לפולין, כולל החזרת שגרירים ולכן ליבנה לא יצא לפולין^[5]. ליבנה הגיע לפולין רק בפברואר 2022, לאחר תום המשבר הדיפלומטי ולאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

פעילות ציבורית

מאז שנת 2004 מכהן ליבנה בוועד העובדים של משרד החוץ. כיהן בין היתר כיו"ר ועד העובדים וכראש צוות המשא ומתן והיה ממובילי המאבק על תנאי ההעסקה ומעמדם המקצועי של עובדי שירות החוץ. מאבק זה הוביל לחתימה על שורה של הסכמים קיבוציים בשנים 2011, 2014 ו-2017. ב-2021 החל מאבק נוסף בניסיון לתקן עיוותים מתמשכים בשכר ובתנאי השירות של עובדי משרד החוץ בישראל ומחוצה לה, מאבק שליבנה היה אחד ממוביליו^[6]. אולם, מאבק זה ייצר משבר אמון חריף ונתק בין ראש הממשלה ושר החוץ לפיד לוועד העובדים ולא הצליח לקדם הסכם חדש לעובדי שירות החוץ^[7].

ב-2014 היה ליבנה בין מקימי האגודה הישראלית לדיפלומטיה^[8] והוא מכהן מאז כמזכיר האגודה. במסגרת זו עסק בקידום מעמדו המקצועי של משרד החוץ והמודעות הציבורית לתרומת הדיפלומטיה לחוסן ולביטחון הלאומי של ישראל. בין היתר יזם את רעיון הקמת המרכז לדיפלומטיה ישראלית ויהודית שליד משרד החוץ, ומשמש כיו"ר צוות ההיגוי להקמתו. מטרת הפרויקט היא להציג את ההיסטוריה של מדינת ישראל והעם היהודי מנקודת המבט של הפעילות הדיפלומטית החיונית לביטחון הלאומי של ישראל^[9].

השכלה

ליבנה הוא בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית ותואר דוקטור מאוניברסיטת אריאל. את עבודת התיזה כתב בנושא השפעת מהגרים על נושאי ליבה במדיניות החוץ. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביחסי ישראל עם ברית המועצות בעשור הראשון והמכונן מאז הקמת מדינת ישראל.