יעל קרוון

יעל קרוון
	אין תמונה חופשית
לידה	8 בינואר 1974 (בת 50)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	תלמה ילין
	http://yaelkaravan.com/
	פרופיל ב-IMDb

יעל קרוון (נולדה ב-8 בינואר 1974) היא שחקנית, רקדנית, מדבבת, זמרת ומנחת תוכניות ילדים ישראלית.

ביוגרפיה

תחילת הדרך

קרוון היא בתו של הפסל דני קרוון. בגיל שלוש עברה משפחתה לפירנצה, שם אביה הציג תערוכה גדולה, וכשהייתה בת שש עברה המשפחה לפריז. כשהייתה בת 12 חזרה המשפחה לגור בישראל^[1].

הופעתה הראשונה הייתה בתוכנית "תופסים ראש", בשנים 1988–1989, במסגרת לימודיה בבית הספר לאמנויות תל אביב^[2]. בתיכון למדה בתלמה ילין במגמת התיאטרון. בהמשך ניהלה קריירה טלוויזיונית משלה: בשנים 1990–1991 הגישה קרוון את התוכנית "יעל בארץ המצוירים" ושרה את הפתיח שלה. כמו כן דיבבה דמויות בסדרות טלוויזיה מצוירות משנות התשעים כגון בולי ובולי שמש ב"בולי איש השלג", פוליאסתר ב"החתולים הסמוראים", אפריל או'ניל ב"צבי הנינג'ה" וג'ובילי ב"אקס-מן". באוקטובר 1990 הצטרפה להפקה של המחזה "האב" בתיאטרון "הבימה" בתפקיד הבת^[2].

בקיץ 1992 השתתפה במיני סדרה, בת 3 פרקים - "רצח למהדרין", מותחן בלשי המתרחש בשכונת מאה שערים בירושלים ששודר בערוץ הראשון, בכיכובם של שרון אלכסנדר ונתן זהבי^[3]. באותו קיץ גם שימשה כמגישה בערוץ הילדים^[4].

בצבא שירתה בגלי צה"ל. קרוון הייתה אחת משדרניות תחנת הבת גלגלצ, ואף הקליטה את אחת מנעימות הפתיחה המוכרות ביותר בתחנה.

ב-1993, הקליטה קטעי קישור לאלבום מוזיקה של שירי ילדים, "שירים מצוירים", שהלחין אבנר חודורוב^[5].

בתיאטרון

לאחר השירות הצבאי עזבה את ישראל ועברה לגור בלונדון, אחר כך למדה תיאטרון פיזי בבית הספר למשחק של פיליפ גולייה בפריז (École Philippe Gaulier) ובבית הספר של קבוצת התיאטרון הפיזי הרוסית Derevo, ובקורסים רבים נוספים ברחבי אירופה, ניו יורק, ברזיל ויפן.

ב-1998 החלה קרוון מחקר מעמיק של אמנות הבמה היפנית בוטו, ולשם כך בילתה זמן רב ביפן לצד המאסטרים העכשוויים.

במהלך השנים יצרה קרוון ארבע הצגות יחיד: Trampolina ,Pensiery nocturni ,Fleshmirror ,From the earth-a memory, איתן הופיעה באירופה, ביפן, ברוסיה ובברזיל.

בשנים 1999–2003 עבדה קרוון בתור שחקנית, רקדנית ויוצרת בקבוצת MAMU Butoh - dance theatre ועם Ten Pen Chi, קבוצתה של Yumuko Yoshioka. ב-2002 הקימה את ADAPT איתם יצרה מופעי Site specific בברלין ועל הפסלים של אביה, דני קרוון, ביפן. בשנים 2003–2005 עבדה עם הקבוצה הרוסית Derevo, איתם סיירה ברחבי העולם עם רפרטואר הופעות עשיר ומגוון.

ב-2006 זכתה במקום השני בפסטיבל הישראלי תיאטרונטו על הופעתה במחזה שכתבה יחד עם נעמי סילמן "הדרך הביתה"^[6]. המחזה שוזר סיפורי אגדות עם שהמכנה המשותף ביניהן הוא מסע חיפוש עצמאי, הוא נכתב בהשראת ספרה של קלריסה פינקולה אסטס "רצות עם זאבים"^[7]. המחזה עלה אחר כך גם בתיאטרון תמונע^[8].

ב-2018 הציגה בתיאטרון תמונע את המופע "ביפופיק — הסיפור שמחבר אותנו", מופע תיאטרון ויזואלי שיצרה יחד עם נעמי סילמן^[9].

ב-2019 עברה להתגורר בליסבון שבפורטוגל^[1].

במאי 2022 העלתה מופע כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין לזכרו של אביה שעיצב את הכיכר. במהלך המופע יקבוצת רקדנים התהלכה במוקדים שונים במרחב הפיסולי בכיכר ללא הפרדה בינם לבין הקהל^[10]

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של יעל קרוון (באנגלית)
יעל קרוון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יעל קרוון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יעל קרוון, באתר שירונט
סרטונים בערוץ של יעל קרוון, באתר יוטיוב
כנרת רוזנבלום, "שפה היא כמו ריקוד של הלשון", באתר כלכליסט, 27 במרץ 2012

הערות שוליים

^ ¹ ² יעל שוב, ‏אני, אבא והעיר הלבנה: יעל קרוון מזמן לא גרה כאן יותר, באתר "Time Out ישראל", 25 במאי 2021
^ ¹ ² אימי גינסברג, תיכף כוכבת - יעל קורוון, חדשות, 17 באוקטובר 1990
^ רן בן-נון, יעל בארץ המבוגרים, חדשות, 17 באוגוסט 1992
^ הגר רם, איכות לנסיון, חדשות, 16 ביוני 1992
^ עטרה אופק, זמזום נעים, חדשות, 10 בספטמבר 1993
^ ציפי שוחט, חליפה נאטור זכה בפרס הראשון בתיאטרונטו, באתר הארץ, 30 באפריל 2006
^ מיכאל הנדלזלץ, פוליטיקה ושיגעון, באתר הארץ, 30 באפריל 2006
^ "הדרך הביתה" -מאת ובבימוי: יעל קרוון ונעמי סילמן - נובמבר 2007, בארכיון "תיאטרון תמונע"
^ איתמר זהר, הדברים הטובים של השבוע הבא: 30.3 עד 5.4, באתר הארץ, 29 במרץ 2018
^ דר מוספיר, יעל קרוון: "כשהייתי ילדה, אבא אמר: 'לכי על הפסלים שלי, שיראו שאפשר לעלות!'", באתר ynet, 26 במאי 2022

[שוב-1] ¹ ² יעל שוב, ‏אני, אבא והעיר הלבנה: יעל קרוון מזמן לא גרה כאן יותר, באתר "Time Out ישראל", 25 במאי 2021

[גינסברג-2] ¹ ² אימי גינסברג, תיכף כוכבת - יעל קורוון, חדשות, 17 באוקטובר 1990

[3] רן בן-נון, יעל בארץ המבוגרים, חדשות, 17 באוגוסט 1992

[4] הגר רם, איכות לנסיון, חדשות, 16 ביוני 1992

[5] עטרה אופק, זמזום נעים, חדשות, 10 בספטמבר 1993

[6] ציפי שוחט, חליפה נאטור זכה בפרס הראשון בתיאטרונטו, באתר הארץ, 30 באפריל 2006

[7] מיכאל הנדלזלץ, פוליטיקה ושיגעון, באתר הארץ, 30 באפריל 2006

[8] "הדרך הביתה" -מאת ובבימוי: יעל קרוון ונעמי סילמן - נובמבר 2007, בארכיון "תיאטרון תמונע"

[9] איתמר זהר, הדברים הטובים של השבוע הבא: 30.3 עד 5.4, באתר הארץ, 29 במרץ 2018

[10] דר מוספיר, יעל קרוון: "כשהייתי ילדה, אבא אמר: 'לכי על הפסלים שלי, שיראו שאפשר לעלות!'", באתר ynet, 26 במאי 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]