לדלג לתוכן

יסמין מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יסמין מוחמד
يَاسَمِين مُحَمَّد
Yasmine Mohammed
לידה 24 באוגוסט 1974 (בת 50)
ונקובר, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קולומביה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
www.yasminemohammed.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יסמין מוחמדאנגלית: Yasmine Mohammed; בערבית: يَاسَمِين مُحَمَّد,; נולדה ב-24 באוגוסט 1974) היא סופרת, מרצה ופעילה לזכויות אדם קנדית ממוצא מצרי ופלסטיני. היא ידועה בביקורתה על האסלאם הפוליטי ובתמיכתה בזכויות נשים, במיוחד בהקשרים של חירות אישית וזכויות נשים שגדלו בחברות מוסלמיות שמרניות.

יסמין מוחמד נולדה וגדלה בוונקובר, קולומביה הבריטית בקנדה למשפחה מוסלמית שמרנית ממוצא מצרי-פלסטיני. אימה, היא אחיינתו של נשיא מצרים הראשון מוחמד נגיב ואילו אביה הוא פלסטיני יליד עזה.

בילדותה חוותה חינוך דתי קפדני, וכפי שתיארה בספרה האוטוביוגרפי Unveiled: How Western Liberals Empower Radical Islam, היא חוותה אלימות והתעללות מצד בני משפחתה בשל רצונם להחיל עליה אורח חיים דתי מחמיר.

מאוחר יותר היא נישאה בכפייה לחבר ארגון הטרור אל-קאעדה, עיסאם מרזוק, ולבסוף הצליחה להשתחרר מנישואים אלו לאחר מאבק ממושך. לאחר שיצאה מהדת האסלאמית, היא פנתה לפעילות ציבורית למען חופש מחשבה, זכויות נשים והגנה על קורבנות דיכוי דתי.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסמין מוחמד עוסקת בהעלאת מודעות לנושאים הקשורים לחופש דת, כפייה דתית, חינוך נשים וזכויות אדם במדינות מוסלמיות ובקהילות מוסלמיות במערב. היא מרצה בכנסים בין-לאומיים, מופיעה בתקשורת, ומנהלת קמפיינים להעלאת המודעות למצבן של נשים החיות תחת חוקי השריעה.

בנוסף, יסמין הקימה את ארגון "Free Hearts Free Minds", שמספק תמיכה רגשית וייעוץ לאנשים המנסים לצאת מקהילות דתיות שמדכאות את חירותם האישית, במיוחד במקומות שבהם עזיבת האסלאם עלולה להוביל לענישה חמורה.

  • Unveiled: How Western Liberals Empower Radical Islam (יצא לאור בשנת 2019) – ספר זיכרונות שבו היא מספרת את סיפור חייה ומבקרת את היחס של גורמים ליברליים מערביים כלפי האסלאם הקיצוני.

דעות והשפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסמין מוחמד מעוררת דיון נרחב בנוגע לזכויות נשים בחברות מוסלמיות ולתפקיד שמילאו מדינות מערביות בגיבוי משטרים דכאניים בשם הרב-תרבותיות. דעותיה זוכות לתמיכה בקרב מבקרים של האסלאם הפוליטי, אך גם לביקורת מצד קבוצות מוסלמיות וליברליות הטוענות כי גישתה מכלילה מדי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]