לדלג לתוכן

ינון מגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינון מגל
לידה 27 באפריל 1969 (בן 55)
בת ים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ינון אלישע מגל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, מגיש חדשות
מעסיק עכשיו 14
103fm
בעבר:
קול ישראל
רשות השידור
ערוץ 10
גלי צה"ל
חדשות 10
וואלה
פרסים והוקרה הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק 875945932462605
טוויטר YinonMagal
טלגרם yinonews
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ינון מגל
לידה 27 באפריל 1969 (בן 55)
בת ים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הבית היהודי עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
31 במרץ 2015 – 3 בדצמבר 2015
(248 ימים)
כנסות 20
פרסים והוקרה
הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איילת שקד, אורי אריאל וינון מגל בהתייעצות עם נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, לאחר הבחירות לכנסת העשרים

ינון אלישע מגל (נולד ב-27 באפריל 1969, ט' באייר ה'תשכ"ט) הוא עיתונאי, איש תקשורת, מגיש טלוויזיה ורדיו ישראלי. מגיש את 'הפטריוטים' בערוץ עכשיו 14, ומשדר תוכנית יומית עם בן כספית, בתחנת הרדיו 103fm. בעבר הגיש את מבט בערוץ הראשון והיה לעורך הראשי של אתר וואלה וחבר כנסת מטעם מפלגת הבית היהודי בכנסת העשרים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגל נולד בבת ים[1], גדל והתחנך בירושלים. אביו, יוחנן הלוי מגל, היה קצין החימוש של פיקוד מרכז (בדרגת אל"ם), בן למשפחה חקלאית מעפולה. אמו עדנה הייתה מזכירה רפואית. בילדותו למד בבית הספר היסודי בשכונת צמרת הבירה ולאחר מכן עבר לשכונת רמות בירושלים. בנעוריו למד בתיכון ליד האוניברסיטה. יש לו שני אחים ואחות.

מגל שירת בצה"ל כלוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, ולאחר מכן כקצין וכמפקד צוות בסיירת מטכ"ל[2]. השתתף בין השאר במבצע עלם חמודות לחטיפת השייח' עובייד[3][4]. השתחרר מהצבא בדרגת סרן לאחר שמונה שנות שירות בסדיר ובקבע. בשירות המילואים קודם לדרגת רב-סרן.

לאחר שחרורו מהצבא, התקבל לקורס קריינות ב"קול ישראל", שלאחריו החל לעבוד כקריין, ולאחר מכן ככתב חדשות. משם עבר לגלי צה"ל, שם שימש ככתב לענייני שטחים. בהמשך החל לעבוד בחדשות 10 ככתב לענייני צבא. בשנת 2004, בעקבות התוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, שעסקה ב"פרשת סרן ר'", בה הואשם קצין בהריגתה ללא צורך של פלסטינית בת 14 סמוך לציר פילדלפי, הכין מגל כתבה המציגה את גרסתו של הקצין. בשנת 2005, בעת שסיקר את תוכנית ההתנתקות, האשים מגל את התקשורת בכך שהיא אינה אובייקטיבית בנוגע לתוכנית[5]. על כך ועל חלקו בחשיפת האמת ב"פרשת סרן ר'", זכה ב-2006 בפרס לביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת:[6] ”על נכונותו לבקר עיתונאית עמיתה, שהיא בבחינת 'אורים ותומים' בתקשורת, וכן על האומץ לתקוף חזיתית את התקשורת כולה”.

אחד מתפקידיו המשמעותיים ככתב שטח היה סיקור מלחמת לבנון השנייה בערוץ 10[7].

בין פרסומיו הבולטים של מגל:

בתחילת 2008 עזב מגל את ערוץ 10 והחל להגיש את "מהדורת מבט" החדשה, לצד מרב מילר, ובמקומם של גאולה אבן-סער וחיים יבין שהגיש את המהדורה במשך כ-40 שנה[12]. הרייטינג של המהדורה נותר יציב לאחר כניסתו לתפקיד[13]. בדצמבר 2011 התמודד לתפקיד מפקד גלי צה"ל, אך לבסוף נבחר ירון דקל[14]. ביוני 2012 עזב את תפקידו כמגיש חדשות בערוץ הראשון[15]. מגל טען להתעמרות מצד מנהליו, ובאוקטובר באותה שנה הגיש תביעה נגד הערוץ[16], שהסתיימה בפשרה לאחר כחמש שנים בפיצוי של כ-70 אלף שקלים[17].

באוגוסט 2012 הצטרף למחלקת החדשות של אתר וואלה[18]. בפברואר 2013, מונה, במקומה של טלי בן עובדיה, לעורך הראשי של האתר[19], במקביל לתפקידו כמגיש שידורי האולפן, מהם פרש לקראת ריצתו לכנסת ב-2015[20]. בעקבות עבודתו בוואלה העיד בפרשת תיק 4000 על אופי סיקור האתר את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומשפחתו.

קריירה פוליטית ותקשורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בדצמבר 2014 הודיע מגל על סיום עבודתו ב"וואלה!" ועל הצטרפות למפלגת "הבית היהודי" לקראת הבחירות לכנסת העשרים[21][22]. הוא שוריין במקום השביעי ברשימה, ובעקבות פטירת השר אורי אורבך קודם למקום השישי. הוא נבחר לכנסת ומונה ליושב ראש הסיעה ולחבר בוועדות החוץ והביטחון, ביקורת המדינה, העבודה, הרווחה והבריאות, קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי והכנסת. בין היתר, פעל ללגליזציה של קנאביס[23].

חשדות להטרדה מינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בנובמבר 2015, כתבה העיתונאית רחלי רוטנר, שעבדה עם מגל במערכת "וואלה!", בפוסט בפייסבוק, שבמסיבת סיום תפקידו ב"וואלה!" התוודה בפניה מגל על משיכתו המינית כלפיה בצורה בוטה. בתגובה פרסם מגל: "ישנם דברים שנאמרו בין ידידים, לפני הפיכתי לחבר כנסת, ולא הייתי חוזר עליהם כיום. אני מבקש את סליחתו של מי שנפגע"[24]. תהודת פרסום זה הביאה עוד באותה יממה לשיחת בירור עם יושב ראש "הבית היהודי" נפתלי בנט, שבסיומה הודיע מגל על פרישתו מתפקידו כיו"ר הסיעה.

המשטרה החלה בבדיקת הטענות כלפיו, בחשד להטרדות מיניות ולמעשים מגונים[25], ולאחר שתלונות מצד מספר נשים נוספות פורסמו באמצעי התקשורת[26][27], הודיע מגל כי הוא בטוח שאין במעשיו היבט פלילי, אולם מאחר שיש שנפגעו מהתנהלותו בעבר, החליט לפרוש מהכנסת[28]. שלוש נשים שהוטרדו העידו במשטרה, ואישה רביעית פרסמה כי הוטרדה על ידו בפומבי[29]. בפברואר 2016 סגרה פרקליטות מחוז ת"א את התיק נגדו. בשני מקרים נימקה זאת בחוסר אשמה ובמקרה השלישי בחוסר עניין לציבור[30].

לאחר התפטרותו מהכנסת עסק ביזמות, בין היתר בחברת טורבינות הרוח "אנרגיה לישראל", שהוא אחד מבעליה[31].

חזרה לתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016 חזר לטלוויזיה, והצטרף לעונה השנייה של לילה טוב עם אסף הראל[32], דבר שגרר ביקורת מצד ארגוני הנשים[33]. יחד יצרו סדרת כתבות, עד לירידת התוכנית בפברואר 2017. בפברואר 2018 הצטרף מגל לתחנת הרדיו 103fm[34], תחילה כמגיש מחליף של נתן זהבי בתוכנית זהבי עצבני, בהמשך הגיש כשנה תוכנית זוגית מידי בוקר עם ענת דוידוב[35], אותה החליף לתקופה קצרה רון קופמן[36]. מאז ספטמבר 2019 ועד היום מגיש מגל את התוכנית ינון מגל ובן כספית לצדו של כספית ב"103fm". בדצמבר 2018 הצטרף מגל לערוץ 20[37]. בתחילה הגיש יחד עם שמעון ריקלין את התוכנית "ריקלין&מגל" במקומו של אראל סג"ל שעזב, ושימש כפרשן במהדורת החדשות של הערוץ. מאז יוני 2019 מנחה את תוכנית "הפטריוטים" שעלתה שוב בערוץ[38].

למגל יותר מ-420 אלף עוקבים ברשת החברתית טוויטר, ומאות אלפים ברשתות חברתיות אחרות - בהן טיקטוק, טלגרם, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב ווואטסאפ. הוא הופיע מספר פעמים במקומות הראשונים של רשימת המשפיענים בטוויטר המפורסמת על ידי ליאור מלנבוים[39], ואף צוין במקום הראשון ברשימה לשנת 2021[40].

עמדות ואידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגל נחשב לאחד התומכים הגדולים של בנימין נתניהו בתקשורת הישראלית[41], והעיד על עצמו כי הוא ביביסבט שכן בעיניו "זה הדבר הנכון"[42].

בינואר 2022 יצא בקמפיין מימון המונים למימון הגנתו של בנימין נתניהו במשפטו, במהלכו גויסו למעלה מ-3.9 מיליון ש"ח[43][44], אך הכספים הוקפאו מחמת מניעה משפטית[45]. בתחקיר של העיתון TheMarker נטען כי מגל הוא בין השותפים הדומיננטיים במנגנון הפצת המסרים שנועד לשרת את שלטון נתניהו ולתקוף את מי שנתפס כאיום עליו, יחד עם עמית סגל ויעקב ברדוגו וכ-20 אנשי תקשורת שפועלים להפצת המסרים במסגרת מנגנון זה[46]. בראיון לעיתון מקור ראשון אמר מגל כי "אני כלי שדרכו הוא (נתניהו) מעביר דברים לציבור"[47][48].

בשנת 2024 מגל הופיע בתחילת מספר תוכנית "הפטריוטים" כשלראשו כובע מצחיה ועליו הסיסמה "ניצחון מוחלט", שהיא יעד של מלחמת חרבות ברזל שהציג נתניהו, ואף מכר כובעים כאלה[49].

ביולי 2024 הושעה מגל מתוכניתו ברדיו 103FM ונרמז לקשר לקריאתו לחרם צרכנים על בנק לאומי בשל העובדה כי הם לא משדרים פרסומות בערוץ 14[50]. ההשעיה הסתיימה לאחר שבוע[51][52].

מגל טען שהניסיון של הדתיים לשנות את התקשורת מבפנים נכשל ושהרוב הגדול של הדתיים והחרדים שנכנסו לתקשורת "התכופפו ונטמעו והתבוללו ומשרתים את האליטה", ולכן "אף אחד לא מעריך אותם". לטענתו, הערכה לאיש תקשורת נוצרת אם הוא בא עם תפיסת עולם משלו ועומד עליה. בעיניו ערוץ 14 "שמייצג את הימין הליכודי יותר, הפריפריאלי, הביביסטי, המזרחי, הפחות אליטיסטי" מצליח משום שעבור הרבה אנשים הוא מהווה "מפלט שבו הם יכולים לשמוע ולקבל את מה שהם חושבים, את מה שנראה להם סביר ונורמלי"[42]

אתיקה עיתונאית ויחסו לתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת מגל הביקורת על שלל התבטאויותיו היא רק מצד "התקשורת השמאלנית", והרייטינג שלו מוכיח שהוא "עושה דברים שיש להם הרבה קהל"[53].

במשדר מיוחד לרגל יום השואה 2024 השווה עיתונאים וכלי תקשורת ליהודים שפגעו בעם ישראל בתקופות של מצוקה גדולה, כגון קאפואים בשואה, מלשינים לאינקוויזיציה ושורפי אסמים בזמן המצור על ירושלים. מגל כתב דברים דומים גם בחשבון הטוויטר שלו[54], וספג ביקורת מעמיתים למקצוע.

צורת התבטאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בינואר 2024 הכנסת הוארה בכתום ליום הולדתו הראשון של התינוק כפיר ביבס כתום השיער, שנחטף יחד עם אחיו בזרועות אימם וגורלם לא נודע. לטענת החמאס הם נהרגו. מגל הגיב על המחווה בציוץ: "באיחור עצוב של 19 שנה הכנסת בכתום"[55][56][53].

במאי 2024 שיתף סרטון שבו אדם אוחז נשק, לבוש מדים ורעול פנים פונה אל נתניהו כביכול מעזה, וטוען שהוא מדבר בשם 100 אלף חיילי מילואים שלא יישמעו לשר הביטחון יואב גלנט ולרמטכ"ל הרצי הלוי אלא רק לנתניהו[57][58]. לובש המדים היה פעיל הליכוד שלא היה במילואים באותו זמן, ולאחר מכן הודח ממילואים[59].

בדצמבר 2024 שיתף ברשת X, סרטון בו שיבח נהג אוטובוס שראה תוכנית של ה"פטריוטים" תוך כדי נהיגה.[60]

תביעות דיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמגל ייחס לליאור חורב רצון לחבור פוליטית לגדי איזנקוט, הגיש חורב תביעת לשון הרע נגדו. בתגובה הגיש מגל תביעה נגדית נגד חורב. מגל לא הגיש כתב הגנה ובית המשפט קיבל את התביעה וחייב אותו לפצות את חורב ב-150 אלף ש"ח ולמחוק את הציוץ נשוא התביעה[61]. בהמשך בוטלה הפסיקה, והושגה פשרה לפיה מגל וחורב ימשכו את התביעות ההדדיות ויתנצלו זה בפני זה.

תביעת דיבה שהגיש רביב דרוקר כנגד מגל ושמעון ריקלין נדחתה ב-6 בספטמבר 2023 ברובה הגדול, וכנגד פיצוי של 5,000 ש"ח לטובת דרוקר, פסק השופט הוצאות של 5,000 ש"ח לטובת הנתבעים[62].

בדצמבר 2023 הגיש מגל תביעת דיבה בסך 300 אלף ש"ח נגד איל נוה, ממייסדי "אחים ואחיות לנשק", על שטען שמגל השתמט ממילואים בגיל 30[63]. נוה הגיש תביעה נגדית בסך 500 אלף ש"ח[64]. לאחר גישור ביטלו מגל ונוה את תביעותיהם[65].

בפברואר 2024 הגיש מגל תביעת לשון הרע נגד משה רדמן ממובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית[66] בדצמבר 2024 זכה מגל בתביעה ובית המשפט חייב את רדמן לשלם לו 225,00 שקל ועוד 19,000 שקל הוצאות משפט, זאת משום שרדמן לא הגיש כלל כתב הגנה[67].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגל, שגדל בבית חילוני, החל תהליך של חזרה בתשובה בשנת 2003, אחרי טיול בהודו ולאחר מות אביו[68], ובשנת 2023 סיפר שהוא נע בין אורח-חיים כדתי וכמסורתי[69]. מגל לומד חסידות כל שבוע עם הרב אור זיו - שליח חב"ד בשכונת קטמון שבירושלים[70].

בשנת 2005 נישא לגיתית, מעצבת פנים[71], ולזוג נולדו ארבעה בנים. מתגורר בתל אביב[72].

למגל תואר ראשון בלימודי אסלאם, המזרח התיכון ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אותו השלים בסוף 2011[14].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ינון מגל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ינון מגל
קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-08-03, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ינון מגל, באתר הכנסת (גם בארכיון האינטרנט)
  2. ^ ינון מגל, הרגע ההוא של הפחד, "המוסף לשבת" ידיעות אחרונות, באתר פרש, 19 בפברואר 2007
  3. ^ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009; עמ' 285-287
  4. ^ אריה יואלי, ‏ינון מגל מספר איך חטף את השייח' עובייד, באתר "סרוגים", 25 ביוני 2015
  5. ^ דוד אברהם‏, "אני לא רוצה אותו על המסך, הוא משת"פ של המתנחלים", באתר וואלה, 30 ביולי 2015
  6. ^ ערוץ 7, פרס הוענק גם לכתב ערוץ 10 ינון מגל, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2006
  7. ^ תומר גנון, שיח לוחמים - כתבים ופרשנים צבאיים עושים חשבון נפש על האופן שבו תפקדו במלחמה, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2006
  8. ^ ynet, הבור בירושלים: מכאן תנוהל המדינה בשעת חירום, באתר ynet, 7 בדצמבר 2003
  9. ^ אברי רן חתך ממעצר בית לפני כשבוע: ינון מגל פגש אותו ביער ושמע ממנו איך זה להיות פרטיזן, ומה הוא יאמר לשרון כשייפגש איתו, באתר nrg‏, 18 באפריל 2005
  10. ^ רביב דרוקר, רא"ל בדימוס חלוץ זרק בוץ על כתב של ערוץ 10, הבלוג של רביב דרוקר, 19 בפברואר 2008
  11. ^ ערוץ 7, הרב חנן פורת משוחח עם ינון מגל, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2011
  12. ^ מירב קריסטל, מירב מילר תגיש את "מבט" עם ינון מגל, באתר ynet, 13 בינואר 2008
  13. ^ איילה צורף, הזוג הלוהט של רשות השידור: ינון מגל ומרב מילר לא פוחדים שאנשים יזפזפו, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2008
  14. ^ 1 2 אמילי גרינצווייג‏, ינון מגל מתקרב לתפקיד מפקד גלי צה"ל?, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2011
    חדשות, ירון דקל גבר על ינון מגל - ימונה למפקד גלי צה"ל, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2012
  15. ^ ערן בר-און, ערוץ 1: ינון מגל התפטר מהגשת "מבט", באתר ynet, 13 ביוני 2012
  16. ^ לי-אור אברבך, ‏ינון מגל תובע את רשות השידור בגין התנכלות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2008
  17. ^ אורן פרסיקו, פיצוי מאוחר - רשות השידור תשלם כ-70 אלף שקל לינון מגל, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2017
  18. ^ לי-אור אברבך ורועי גולדנברג, ‏ינון מגל מצטרף למחלקת החדשות של אתר וואלה, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2012
  19. ^ שינויים בצמרת וואלה: ינון מגל ימונה לעורך הראשי, באתר ‏מאקו‏, 7 בפברואר 2013
  20. ^ לי-אור אברבך, ‏ינון מגל מצטרף לבית היהודי - עוזב לאלתר את אתר וואלה, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2014
  21. ^ מורן אזולאי, ינון מגל ישוריין ברשימת הבית היהודי, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
  22. ^ אבי שאולי, ינון מגל מצטרף לבית היהודי: התראיין הבוקר לגלי צה"ל ואמר "החלטתי לקפוץ למים", באתר ביזפורטל, 28 בדצמבר 2014
  23. ^ מגזין קנאביס, ינון מגל פרש מהכנסת – חוק הקנאביס יידחה, באתר קנאביס, ‏30 בנובמבר 2015
  24. ^ עמיחי אתאלי ואדוה כהן, עוד עדויות על ח"כ ינון מגל: "נגיעות, שריקות, נשיקות בפה ללא הסכמה", באתר ynet, 25 בנובמבר 2015
  25. ^ אלי סניור וטובה צימוקי, המשטרה בהודעה רשמית: בודקים פרשת ההטרדות המיניות של ינון מגל, באתר ynet, 25 בנובמבר 2015
    אלי סניור ומורן אזולאי, ינון מגל נחקר באזהרה בחשד להטרדות מיניות, באתר ynet, 24 בדצמבר 2015
  26. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ,, עדויות שהגיעו ל"הארץ": ינון מגל נגע בישבנים של נשים וניסה לנשקן; המשטרה הקימה צוות בדיקה, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2015
  27. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏עדויות נוספות על ינון מגל: "כולם ידעו שיש ינון כזה", באתר ‏מאקו‏, 24 בנובמבר 2015
  28. ^ עמרי נחמיאס‏, עקב הטענות להטרדה מינית: ח"כ ינון מגל הודיע על פרישה מהכנסת, באתר וואלה, 30 בנובמבר 2015
    אריק בנדר, ‏ינון מגל הודיע על התפטרותו מהכנסת, בשל הטענות להטרדה מינית, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2015
  29. ^ איתמר ב"ז, אנדרטאות חיות, ניידות ומעוותות, באתר העין השביעית, 20 בספטמבר 2024
  30. ^ איציק סבן, המשטרה: יסגר תיק החקירה נגד ינון מגל, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2016
    אלי סניור, המשטרה: לא התגבשה תשתית ראייתית נגד ינון מגל, באתר ynet, 25 בינואר 2016
  31. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, הקריירה החדשה של ינון מגל, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2016
  32. ^ דוד ורטהיים‏, ינון מגל חוזר לטלוויזיה: יחבור לאסף הראל בעונה החדשה, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2016
  33. ^ בן בירון, ‏ביקורת על מינוי מגל: "כבר מזמן שמטרידן לא קיבל פה פרס", באתר ‏מאקו‏, 14 בנובמבר 2016
  34. ^ וואלה ברנז'ה‏, עם כל הכבוד לטוויטר: ינון מגל חוזר לתקשורת, באתר וואלה, 12 בפברואר 2018
  35. ^ 103fm מציגה: תוכניות הבוקר החדשות, הודעה לעיתונות, אתר "סקופר", 23 באפריל 2018
  36. ^ איתי שטרן, רון קופמן הושעה מ-103fm בגלל ראיון עם יעקב ברדוגו, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2019
  37. ^ אוריאל בארי, ‏רשמית: זהו התפקיד החדש של ינון מגל, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2018
  38. ^ התגעגעתם? הפטריוטים חוזרים, באתר כיפה, 12 ביוני 2019
  39. ^ דנה גוטרזון, ‏מאחורי דירוג המשפיענים בטוויטר: "קיבלתי מאות תגובות, גם לא יפות", באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2022
  40. ^ ציוץ של Lior Malenboim - ליאור מלנבוים ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 בינואר 2022
  41. ^ ינון מגל במתקפה על נתניהו: 'יכול לצמצם נוכחות', באתר "סרוגים", 26 באפריל 2023
  42. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד הודיה כריש חזוני, ‏"הדתיים שנכנסו לתקשורת משרתים את האליטה, אף אחד לא מעריך אותם", בעיתון מקור ראשון, 18 באפריל 2024
  43. ^ ציוץ של ינון מגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 בינואר 2022
  44. ^ נתניהו, לעולם לא תצעד לבד! - Givechak, באתר givechak.co.il
  45. ^ אמיר אטינגר, ‏עד קבלת אישור: הבנק הקפיא את הכסף מקמפיין התרומות לנתניהו, באתר "סרוגים", 6 במרץ 2022
  46. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, בתוך מכונת הרעל: כך פועל מנגנון התעמולה היעיל ביותר שנראה בישראל, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2024
  47. ^ ינון מגל חושף את רמת הקשר שלו עם נתניהו, באתר "סרוגים", 18 באפריל 2024
  48. ^ מעריב אונליין, ‏ינון מגל בריאיון: "אין לי קשר חברי לנתניהו. אני כלי שדרכו הוא מעביר דברים לציבור", באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2024
  49. ^ חן אגרי, ניצחון מוחלט לחשבון הבנק של ינון מגל?, באתר העין השביעית, 7 ביוני 2024
  50. ^ רן בוקר, בצל הקריאות לחרם נגד בנק - ינון מגל הושעה מרדיו 103, באתר ynet, 21 ביולי 2024
  51. ^ אחרי הסערה וההשעיה: ינון מגל יחזור לשדר ברדיו 103, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2024
  52. ^ הידברות (2024-08-15), "שורפי האסמים התעוררו. הם מדליקים את המדינה": ינון מגל בריאיון סוער, נבדק ב-2024-08-19
  53. ^ 1 2 פגישה עם רוני קובן עונה 8 | פרק 8 - ינון מגל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בפברואר 2024
  54. ^ ציוץ של ינון מגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 במאי 2024
  55. ^ ציוץ של ינון מגל ברשת החברתית אקס (טוויטר)
  56. ^ "אם אין לך משהו טוב להגיד - פשוט תסתום": בת דודתה של שירי ביבס זועמת על ינון מגל, באתר ישראל היום, 19 בינואר 2024
  57. ^ חייל מילואים קורא בסרטון למרד ברמטכ"ל ובשר הביטחון - מצ"ח חוקרת, באתר ‏מאקו‏, 25 במאי 2024
  58. ^ מיכל בקשי, מצ”ח חוקרת את החשוד בסרטון הפייק נגד שר הביטחון והרמטכ”ל, באתר עכשיו 14, 26 במאי 2024
  59. ^ לירן תמרי, רענן בן צור, זה החשוד בפרסום סרטון ההמרדה, באתר ynet, 28 במאי 2024
  60. ^ ינון מגל ברשת X
  61. ^ אבי כהן, בעקבות הציוץ נגד ליאור חורב: ינון מגל יפצה את יועץ התקשורת ב-150 אלף שקלים, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2023
  62. ^ אתר למנויים בלבד שלמה פיוטרקובסקי, ‏דרוקר הפסיד: תבע את מגל וריקלין ולא יקבל דבר, בעיתון מקור ראשון, 6 בספטמבר 2023
  63. ^ אורן פרסיקו, "אני יודע בדיוק מתי התחלת להשתמט", באתר העין השביעית, 18 בדצמבר 2023
  64. ^ אורן פרסיקו, איל נוה תובע חצי מיליון שקל מינון מגל, באתר העין השביעית, 6 באפריל 2024
  65. ^ אורן פרסיקו, מגל נסוג מהתביעה נגד מייסד אחים-לנשק שאמר כי הוא משתמט, באתר העין השביעית, 6 בדצמבר 2024
  66. ^ ינון מגל מימש את האיום ותובע כרבע מיליון שקל: "תכין את הכסף", באתר אייס, 1 בפברואר 2024
  67. ^ גם מחוץ למסך: ינון מגל רושם ניצחון גדול, באתר "סרוגים", 10 בדצמבר 2024
  68. ^ ינון מגל - זן אחר, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2013
  69. ^ ינון מגל חושף: למה אני לא חובש כיפה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2023
  70. ^ איציק אוחנה, אחרי שגייס מיליונים לנתניהו: ינו.., באתר כיכר השבת, ‏2022-01-20
  71. ^ חיים פרלי‏, ינון מגל התחתן, באתר וואלה, 19 באפריל 2005
  72. ^ 103FM, ‏"הרבה התנחלויות ישמחו לקלוט אותך": מדוע מגל לא מרגיש שייך למקום מגוריו?, באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2023


תוכניות "ישראל הבוקר" • "עדן ועודד" • "האולפן הפתוח" • "ארבע" • "ריקלין ושות" • "הדו"ח של אראל" • "שבע" • "מהדורת החדשות המרכזית של עכשיו 14 "•"הפטריוטים" • ריקלין וסג"ל • "פָתְחִי את שַׁי" • "כלכלי בלילה"
סגל דור אזרד • אמיר איבגי • שגיא אלמוג כהן • נועם אמיר • מולי ארי • עקיבא ביגמן • הלל ביטון רוזן • דרור בלאזדה • יעקב ברדוגו • שרה ב"ק • שי גולדן • שי גולדשטיין • בועז גולן • שרון גל • טל היינריך • עדן הראל • יהונתן וייס • דנה ורון • יותם זמרי • יערה זרד • עידו טאובר • מגי טביבי • ברוך ידיד • שלו כחלון • אדיר לחקים • רונה לוי • שיראל ללום נהיר • נתי לנגרמן • ינון מגל • תמיר מורג • עודד מנשה • אראל סג"ל • גיל ססובר • מורן סקיטל • ליאור סודרי • אריאל עידן • איתמר פליישמן • אליה פרג'ון • גלעד צוויק • מוטי קסטל • דני רופ • שמעון ריקלין • עתי שלו • ליטל שמש
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ינון_מגל&oldid=40203424"