ימי מוהרנ"ת
 | |
| שער הספר ימי מוהרנ"ת, דפוס ראשון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
נתן מנמירוב  |
| שפת המקור |
עברית |
| נושא |
אוטוביוגרפיה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
נחמן גולדשטיין |
| מקום הוצאה |
לבוב |
| תאריך הוצאה |
1876 |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה |
חלק א: ה'תרל"ו, 1876 חלק ב: ה'תרס"ד, 1904 |
  | |
הספר ימי מוהרנ"ת הוא אוטוביוגרפיה ויומן מסע לארץ ישראל שחיבר רבי נתן שטרנהרץ מברסלב, גדול תלמידיו של רבי נחמן מברסלב. המחבר כינה את הספר ימי נתן, אך המהדיר, הרב נחמן גולדשטיין, קרא לו ימי מוהרנ"ת (ראשי תיבות מורינו הרב רבי נתן).
הספר הוא אחד המקורות החשובים להכרת משנתה ודברי ימיה של חסידות ברסלב.[1]
תוכן ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מחולק לשני חלקים: חלק א', האוטוביוגרפיה המכסה את תולדותיו של רבי נתן מלידתו בשנת ה'תק"ם (1780) ועד שנת ה'תקצ"ה (1835), וחלק ב', יומן המסע של רבי נתן לארץ ישראל בשנים ה'תקפ"ב–ה'תקפ"ג (1822). הספר איננו מכסה את העשור האחרון לחיי המחבר, עד שנת ה'תר"ה (1845).
במקור שני החלקים נכתבו כקבצים נפרדים ועצמאים, אך בשלב מסוים המחבר ראה בהם ספר אחד.[2]
מסורת בקרב החסידים מספרת שהמחבר בחר בשם הספר במילה "ימי" ולא "חיי" כפי שקרא לספר חיי מוהר"ן שחיבר, שכן ראה ב"ימים" צמצום איכות לעומת שלימות ושפע במילה "חיים".[2]
חלק א
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב החלק האוטוביוגרפי עוסק בתקופת היכרותו של המחבר עם מייסד ומנהיג חסידות ברסלב, רבי נחמן מברסלב. ההיכרות החלה בסוף שנת ה'תקס"א (1801) כאשר המחבר היה בן 22, עד מותו של הרבי בשנת ה'תקע"א (סוף 1810). לכל התקופה שקדמה להיכרות הקדיש המחבר פיסקה אחת בת מספר שורות בלבד.
תקופת ההיכרות בין המחבר לרבי הסתיימה במותו של הרבי, המתואר בהרחבה בספר. על רגעים אלו כתבו הרבנים עופר שלמה גיסין ועודד ניצני[1]:
באחד מהקטעים המרגשים ביותר בספרות התורנית מאז ומעולם מתאר מוהרנ"ת את סיפור הסתלקותו הקדושה של רבינו מוהר"ן מברסלב מן העולם
חלק ב
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ב' הוא סיפור נסיעתו של המחבר לארץ ישראל, ומכסה תקופה של כעשרה חודשים בין חודש שבט ה'תקפ"ב לתחילת שנת ה'תקפ"ג. מלבד פירוט הנסיעה והחוויות של המחבר, התיאור מספק מבט היסטורי על החיים היהודיים בקהילות השונות שהמחבר פקד בחו"ל ובארץ.[1]
מועד כתיבת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ב' שנכתב בעת המסע לארץ ישראל ב-1822 הוא החלק הקדום יותר בספר, והושלם לפני תחילת כתיבת חלק א'. יש לכך כמה ראיות והבולטת שבהן הוא הזכרת אחד מחתני רבי נחמן, רבי יוסקא, בברכת החיים בחלק ב' שנכתב בעת המסע ב-1822, אך לאורך כל חלק א' הוא נזכר כבר בברכת המתים. כך שברור שחלק א' נכתב לאחר 1822.[2]
סביר להניח שהרעיון לכתיבת האוטוביוגרפיה עלה במוחו של המחבר לאחר כתיבת יומן המסע לארץ ישראל. זמן חיבורו של עיקר חלק א' היה בתקופה קצרה אחת בשנת ה'תקפ"ג או ה'תקפ"ד (1823 או 1824). יש כמה ראיות לכך שהכתיבה נעשתה ברצף אחד. חלק עיקרי זה מסתיים בפיסקה צ"ט, וממנה והלאה הספר נכתב כיומן, בפסקאות המתעדכנות מעת לעת עד לשנת ה'תקצ"ה (1835).[2]
חלק מהאוטוגרף בכתב היד של המחבר נשמר בידי מכון שוקן. סריקה של כתב היד עלתה לרשת וזמינה באתר הספרייה הלאומית.[3]
הוצאת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרל"ו (1876) בלבוב, בידי הרב נחמן גולדשטיין מטשעהרין. חלקו השני של הספר נדפס לראשונה כמעט 30 שנה לאחר מכן, בשנת ה'תרס"ד (1904) בידי הרב ישראל הלפרין קרדונר בירושלים. רק בשנת ה'תשט"ז (1957) הודפסו שני החלקים בכרך אחד בידי הרב נתן צבי קעניג בבני ברק.[4]
מאז הספר על שני חלקיו יצא בקרוב ל-20 מהדורות נוספות. המהדורות יצאו בידי גופים ועמותות בחסידות ברסלב כגון הקרן של הרב ישראל דב אודסר, מכון "אבן שתייה", הרב אליעזר שלמה שיק והוצאות נוספות.[5]
מהדורות מתורגמות של הספר יצאו בספרדית[6] ופולנית.[7]
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהשראת המסורת על שמות הספרים "חיי מוהר"ן" ו"ימי מוהרנ"ת" – כתב הרב אליעזר שלמה שיק גם הוא אוטוביוגרפיה וקרא לה "רגעי מוהרא"ש".[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים ה'תשנ"ו, עמ' תרסו-תרסז
- נתן צבי קעניג, נוה צדיקים, עמ' קלח-קמה (קישור לספר הסרוק באתר אוצר החכמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ימי מוהרנ"ת, באתר ויקיטקסט- ספר ימי מוהרנ"ת סרוק מדפוס ראשון, באתר הספרייה הלאומית
- ספר ימי מוהרנ"ת במהדורה מנוקדת, מעוצבת ומוערת, הוצאת אב"ן שתייה. קישור לסריקה באתר היברובוקס
- מרדכי מנטל, ספר ימי מהרנ"ת של רבי נתן מנעמירוב: עיון ביבליוגרפי, תשמ"ז
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "אודות הספר ימי מוהרנ"ת", הקדמה לספר, הוצאת אב"ן שתייה, ביתר-עלית ה'תשס"ט
- ^ 1 2 3 4 מרדכי מנטל, ספר ימי מהרנ"ת של רבי נתן מנעמירוב: עיון ביבליוגרפי, עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, 1987, עמ' 125–134
- ^ שני קטעים מכתב היד וביניהם קטע נוסף
- ^ נתן צבי קעניג, נוה צדיקים, עמ' קלח-קמה (קישור לספר הסרוק באתר אוצר החכמה)
- ^ רשימת פרסומים באתר הספרייה הלאומית
- ^ ימי מוהרנ"ת בספרדית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ ימי מוהרנ"ת בפולנית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ אליעזר שלמה שיק, רגעי מוהרא"ש, ה'תשס"ג, עמ' ז
| חסידות ברסלב | ||
|---|---|---|
| אתרים | אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב | |
| רבנים | נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער | |
| ספרות | ליקוטי מוהר"ן • הספר הנשרף • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • ימי מוהרנ"ת • משיבת נפש • ספרים נוספים | |
| קהילות | קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול | |
| מנהגים | תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב | |