יחסי ארצות הברית – טורקיה
| יחסי ארצות הברית – טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 346,813,841 | 87,632,618 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 1,108,022 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 78,892 | 12,644 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית פדרלית | רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית |
| הוצאות צבא (במיליארדי דולרים) | |
| 651 | 19 |
| מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים | |
| 1,473,900 | 1,054,740 |
יחסי ארצות הברית–טורקיה ידעו עליות ומורדות רבות מאז הקמתה של טורקיה המודרנית. לראשונה כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות בדצמבר 1943.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כינון היחסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים בין טורקיה לארצות הברית, מוסדו לראשונה במסגרת ועידת קהיר השנייה בדצמבר 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בשל כך, טורקיה הצטרפה לאו"ם בצורה מהירה, ונמנתה מבין מייסדיו. במסגרת דוקטרינת טרומן, הוחלט במרץ 1947, על הענקת סיוע כלכלי לטורקיה, בנימוק שגורמים קומוניסטיים מנסים להשתלט על המדינה. במאי 1950, כאשר נבחר אדנאן מנדרס לראש ממשלה, הוא הדגיש את חשיבות חיזוק הקשרים עם ארצות הברית.[1] בעקבות זאת, טורקיה בשנת 1950 השתתפה במלחמת קוריאה לצד ארצות הברית במסגרת כוחות האו"ם, ובשנת 1952, הצטרפה לברית נאט"ו.
בעקבות פלישת טורקיה לקפריסין, שנעשה בעזרת נשק שסופק על ידי ארצות הברית, הכריזה ארצות הברית על אמברגו נשק על טורקיה.[2]
ממשל בוש (ינואר 2001 - ינואר 2009)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-2000, חלה הרעה ניכרת ביחסים בין המדינות, בעיקר בשל מלחמת המפרץ השנייה שניהלה ארצות הברית בשטחה של עיראק. טורקיה רואה את מלחמה זו כאיום משמעותי על ביטחונה, משום שאזור צפון עיראק משמש כיום לאזור מקלט למחתרת הכורדית (PKK). מלחמה זו הגדילה את הסיכויים שהכורדים יכריזו על עצמאות בצפון עיראק, ויתסיסו את המיעוט הכורדי בטורקיה.
ממשל אובמה (ינואר 2009 - ינואר 2017)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לכך, מערכת היחסים הרעועה בין ישראל לטורקיה, עוררה שאלות גם בממשל האמריקאי, וגם בין חברי המפלגה הרפובליקנית בסנאט. במהלך חודש אוגוסט 2010 הביעו סנאטורים רפובליקנים את התנגדותם למינויו של שגריר אמריקני חדש באנקרה, וזאת על רקע התייחסותה של טורקיה לתוכנית הגרעין האיראנית, ויחסי אנקרה-ירושלים. ב-13 באוגוסט 2010 כינסה מזכירת המדינה הילרי קלינטון ישיבה מיוחדת של בכירי מחלקת המדינה והמועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, כדי לדון בעתיד יחסי ארצות הברית עם טורקיה. ב-15 באוגוסט דיווח ה-Financial Times כי הנשיא ברק אובמה העביר מסר לטורקים בו נאמר, כי אם לא ישנו את יחסם לישראל, עלול הדבר לפגוע בביצוע עסקאות ביטחוניות, בינם לבין ארצות הברית. דובר הבית הלבן הבהיר כי אמנם התקיימה שיחה בנושא בין אובמה לארדואן, אך אין מדובר בהצבת אולטימטום.
בפברואר 2016, זומן שגריר ארצות הברית בטורקיה לשיחת נזיפה זאת לאחר שמזכירות המדינה האמריקאית אמרה שהיא איננה רואה בארגון הפוליטי של הכורדים בסוריה בתור ארגון טרור.[3]
ממשל טראמפ הראשון (ינואר 2017 - ינואר 2021)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 במאי 2018 רקע המהומות בגבול עזה ומעבר שגרירות ארצות הברית בישראל לעיר ירושלים, החזירה טורקיה את השגריר שלה מארצות הברית ומישראל.[4]
מעצר הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט ארצות הברית וטורקיה הטילו סנקציות הדדיות בעקבות המשך מעצרו של הכומר האמריקני אנדרו ברנסון,[5][6] כמו כן הסנאט האמריקאי הצביע לעכב את העברת מטוסי הF-35 לטורקיה.[7]
ב-10 באוגוסט 2018 הכפילה ארצות הברית את המכס על פלדה המיובאת מטורקיה ל-50% ועל אלומיניום ל-20%, וכתוצאה מכך הלירה הטורקית צנחה ב-40% ביחס לדולר.[6] בתגובה לכך פנה הנשיא ארדואן לעמו וביקש להמיר את הדולרים ואת הזהב ללירה טורקית. בעקבות צניחת הלירה הכריז ארדוואן ב-14 באוגוסט על החרמת מוצרים אלקטרוניים מארצות הברית.[8] כמו כן אסר ארדואן על ייבוא טבק ופחם מארצות הברית.[9]
ב-12 באוקטובר 2018 לאחר כשנתיים בהן שהה במעצר, קבע בית המשפט הטורקי כי ברנסון ישוחרר ויחזור לארצות הברית. על ברנסון נגזרו 3 שנות מאסר, אך אלה יקוזזו עם הזמן שכבר ישב בכלא. בכלי התקשורת פורסם כי טורקיה נענתה להסכם עם ארצות הברית בתמורה לכך שממשל טראמפ יקל בסנקציות הכלכליות שהטיל על המדינה, חלקן המכריע בתגובה למעצר והסירוב של טורקיה לשחרר את ברנסון.[10]
ביולי 2019, לאחר שקנתה טורקיה מרוסיה מערכות הגנה אוויריות מרוסיה, ארצות הברית הודיע על סילוק טורקיה מתוכנית פיתוח מטוס F-35.[11]
המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 באוקטובר 2019, לאחר שנשיא טורקיה ארדואן ניהל שיחת טלפון עם נשיא ארצות הברית טראמפ, ובה הודיע על כוונת טורקיה לפתוח במבצע צבאי באזור, הודיע הנשיא טראמפ על נסיגת הכוחות הצבא האמריקאי מצפון סוריה.[12] בעקבות ההחלטה, שעוררה ביקורת אצל בכירים במפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית, איים הנשיא טראמפ להרוס את כלכלת טורקיה אם תעשה משהו "שיעבור את הגבול".[13] יומיים לאחר נסיגת הכוחות, החלה המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית.[14] מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, הכחיש כי מדובר במתן אור ירוק למתקפה טורקית בסוריה.[15] ב-14 באוקטובר, הודיע טראמפ על הטלת סנקציות "חזקות מאוד" על משרדי ההגנה, הפנים והאנרגיה של טורקיה.[16] ב-16 באוקטובר 2019, הבית הלבן פרסם מכתב ששלח הנשיא טראמפ לנשיא ארדואן ביום הפלישה הראשון לסוריה, בו הוא מזהיר אותו מהרס הכלכלה הטורקית, אם לא יפעל באנושיות. לאחר מכן, דווח כי נשיא ארדואן זרק את המכתב.[17] ב-17 באוקטובר 2019, נפגש סגן הנשיא האמריקאי מייק פנס עם ארדואן בטורקיה.[18]
באוקטובר 2019, זומן שגריר ארצות הברית בטורקיה לשיחת נזיפה זאת לאחר שבית הנבחרים האמריקאי הכיר ברצח העם הארמני.[19] ב-12 בדצמבר 2019, הסנאט האמריקאי גם הכיר ברצח העם הארמני.[20] בעקבות הכרת הסנאט האיומים בהטלת סנקציות על טורקיה בשל רכישת מערכות ההגנה האוויריות מרוסיה, הנשיא ארדואן איים בסגירת הבסיס חיל האוויר האמריקאי באינצ'רליק.[21] ב-17 בדצמבר 2019 הבהיר טראמפ שההכרה של בית הנבחרים והסנאט איננה משקפת את מדיניות הממשל.[22]
בנובמבר 2019, נשיא טורקיה ארדואן נפגש עם הנשיא טראמפ בבית הלבן.[23]
בדצמבר 2020, לאחר שטורקיה הודיע על רכישת מערכות הגנה אוויריות מרוסיה, הטילה ארצות הברית סנקציות עלייה.[24]
ממשל ביידן (ינואר 2021 - ינואר 2025)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 באפריל 2021, יום הזיכרון לרצח העם הארמני, הנשיא ג'ו ביידן התייחס לטבח הארמנים תחת שלטון האימפריה העות'מאנית ב-1915 כ"רצח עם" בהצהרה שפרסם הבית הלבן. טורקיה דחתה את ההצהרה.[25]
באוקטובר 2021 איימה טורקיה לגרש את שגריר ארצות הברית בעקבות תמיכתו בשחרור עות'מאן קבאלה, שהשתתף בניסיון ההפיכה בטורקיה מהכלא הטורקי.
לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה, יחסי אוקראינה–טורקיה ויחסי טורקיה–רוסיה, עלו מחלוקות בין ארצות הברית וטורקיה על יחסה של טורקיה לרוסיה, במקביל לניסיונות לשיתוף פעולה בין המדינות[26][27]
פיגועי טרור בנציגויות דיפלומטיות של ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2008 התרחש פיגוע טרור סמוך לבניין הקונסוליה האמריקנית באיסטנבול, בו נהרגו 6 אנשים.[28]
בפברואר 2013 התרחש פיגוע טרור בכניסה לשגרירות ארצות הברית בטורקיה.[29]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסי ארצות הברית – טורקיה, ברשת החברתית פייסבוק
יחסי ארצות הברית – טורקיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יחסי ארצות הברית – טורקיה, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תכנית הממשלה החדשה בטורקיה, הַבֹּקֶר, 30 במאי 1950
- ^ פיליפ בן, הריב האבסורדי בין ארה"ב ותורכיה, מעריב, 28 ביולי 1975
- ^ טורקיה הזמינה את שגריר ארה"ב לשיחת נזיפה לאחר התייחסות שנויה במחלוקת לכורדים, באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2016
- ^ איתמר אייכנר, טורקיה מחזירה את השגרירים מת"א ומוושינגטון: "ישראל - מדינת טרור", באתר ynet, 15 במאי 2018
- ^ ארה"ב עשויה להגביל את פעולת טורקיש איירליינס בשטחה, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2018
- ^ 1 2 מהכומר ועד השלכות הסנקציות: הכל על המשבר בטורקיה, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2018
- ^ US sanctions Turkish ministers over Pastor Brunson detention, אתר The National, 1 באוגוסט 2018
- ^ ארדואן נאבק בממשל טראמפ: "לא נייבא מוצרים אלקטרוניים מארצות הברית", באתר וואלה, 14 באוגוסט 2018
- ^ מעריב, העימות נמשך: ארדואן הגדיל את המכסים על ייבוא מוצרים מארצות הברית, באתר מעריב, 15 באוגוסט 2018
- ^ טורקיה משחררת את הכומר האמריקני, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2018
- ^ טורקיה מסולקת מה-F-35: "נזק בלתי הפיך ליחסים עם ארה"ב", באתר ynet, 18 ביולי 2019
- ^ הנסיגה החלה: ארה"ב נוטשת את הכורדים מול טורקיה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2019
- ^ בן יניב, טראמפ: אם טורקיה תעשה משהו אסור, אהרוס כלכלתה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוקטובר 2019
- ^ ארדואן אישר: התחלנו במבצע צבאי בצפון סוריה, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2019
- ^ פומפאו: ארה"ב לא העניקה לטורקיה "אור ירוק" לפלוש לסוריה, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2019
- ^ בעקבות המבצע בסוריה: טראמפ הטיל סנקציות על טורקיה, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2019
- ^ דיווח: ארדואן זרק לפח את המכתב ששלח אליו טראמפ, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2019
- ^ ארדואן נפגש עם פנס, הבית הלבן ממשיך לאיים בסנקציות, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2019
- ^ שגריר ארצות הברית בטורקיה זומן לשיחת נזיפה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2019
- ^ נטע בר, ארה"ב: הסנאט הכיר ברצח העם הארמני, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2019
- ^ ארדואן מאיים על ארצות הברית: נסגור את בסיס הגרעין אינצ'רליק, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2019
- ^ ממשל טראמפ: ההכרה ברצח העם הארמני לא משקפת את מדיניותינו, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019
- ^ טראמפ אירח את ארדואן: "מעריץ אותך", באתר ynet, 14 בנובמבר 2019
- ^ בגלל הנשק מפוטין: ארה"ב הטילה סנקציות על טורקיה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
- ^ יוסף ישראל, הצהרה היסטורית של הנשיא ביידן: ארה"ב הכירה ברצח העם הארמני, באתר חדשות 13, 24 באפריל 2021
- ^ Reuters (2022-03-05). "Turkey and U.S. will coordinate response to Ukraine war, Ankara says". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-06-28.
- ^ אסף רוזנצוייג, אחרי הלחץ והשכנועים בנאט"ו: ארדואן הסיר את הווטו על הצטרפות שוודיה ופינלנד, באתר מאקו, 28 ביוני 2022
- ^ 6 הרוגים בקרב יריות סמוך לבניין הקונסוליה האמריקנית באיסטנבול, באתר גלובס, 9 ביולי 2008
- ^ אורלי הררי, פיגוע סמוך לשגרירות ארה"ב בטורקיה, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2013
