יחסי איראן – הרשות הפלסטינית
| יחסי איראן – הרשות הפלסטינית | |
|---|---|
|
|
| |
| איראן | הרשות הפלסטינית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,648,195 | 6,220 |
| אוכלוסייה | |
| 91,923,060 | 5,534,726 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 401,505 | 17,396 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,368 | 3,143 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית | משטר סמכותני |
יחסי איראן-הרשות הפלסטינית הם היחסים הדיפלומטיים והדו-צדדיים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין הרשות הפלסטינית המוכרת באופן חלקי, הכוללים שני השטחים של רצועת עזה והגדה המערבית (יהודה ושומרון). איראן תומכת רשמית בתפיסה של מדינה פלסטינית עצמאית ומכירה במדינת פלסטין. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי דוחה את התוכנית להקמת שתי מדינות לשני העמים ומאמין כי לא ניתן לחלק את שטחה של פלסטין, בעוד שנשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד קרא למשאל עם כללי לכלל האוכלוסייה הפלסטינית, כולל ערביי ישראל, כדי לקבוע את מבנה השלטון. במדינה פלסטינית עתידית[1], וקבע כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל "לעולם לא תיתמך על ידי הכיבוש הישראלי".
עד המהפכה האיראנית בשנת 1979, אש"ף שמר על קשרים הדוקים עם קבוצות האופוזיציה האיראניות. לאחר המהפכה, איראן ניתקה את יחסיה עם ישראל והחלה לתמוך בפלסטינים, וכצעד מסמל הועבר המבנה של שגרירות ישראל בטהראן לשגרירות הרשות הפלסטינית באיראן[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי, איראן הפכה למדינה המוסלמית השנייה אחרי טורקיה שהכירה בישראל (דה פקטו)[3]. אש"ף תמך במהפכה האיראנית בשנת 1979, וכמה ימים לאחר סיום המהפכה הוביל יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, את המשלחת הפלסטינית לאיראן. הנציגים הפלסטינים התקבלו בפומבי והשלטונות האיראניים החדשים העבירו להם באופן סמלי את המפתחות לשגרירות הישראלית לשעבר בטהראן, שהפכה לימים לשגרירות הפלסטינית[4].
באינתיפאדה השנייה הורה יאסר ערפאת על שחרור תומכים כלואים של החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, דבר שחיזק את היחסים בין איראן לרשות הפלסטינית. בשנת 2002, יחידה מיוחדת של הצי הישראלי תפסה את ספינת המטען הפלסטינית קארין איי, שנשאה כ-50 טונות של כלי נשק מודרניים, שתוכננו להיות מועברים מאיראן לרצועת עזה[2].
תמיכה בחמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, חמאס ממומנת על ידי ממשלת איראן, אשר הכחישה עובדה זו[5]. איראן מספקת גם סיוע צבאי קטלני לחמאס [6], כולל טילי Fajr-5, אם-75, אם-302 ובנוסף גם מזל"טים[7].
הסיוע האיראני לחמאס גדל לאחר מותו של יאסר ערפאת בשנת 2004 וההתנתקות בשנת 2005. לאחר ניצחונה של חמאס בבחירות הפלסטיניות בשנת 2006 הופסק מתן הסיוע הזר לרשות, אך איראן הגדילה את תמיכתה בחמאס, שהובילה את הרשות הפלסטינית[2].
ביולי 2015 הודיע בכיר בחמאס כי הארגון אינו מקבל עוד סיוע מאיראן, ייתכן בגלל תמיכת חמאס במורדים במלחמת האזרחים בסוריה, וכן בשל שיפור היחסים עם ערב הסעודית[8].
השקפותיהם של בכירים פלסטינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נביל אבו רודיינה, אמר על נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינז'אד, כי "מי שאינו מייצג את העם האיראני, מכיוון שהוא מזייף את תוצאות הבחירות, מדכא את העם האיראני וגוזל את השלטון, ולכן אין לו שום זכות לדבר על פלסטין, על נשיאה או על נציגיה"[9].
בספטמבר 2010 אמר נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד על שיחות השלום כי לא ישיגו את יעדיהם, מכיוון שהחמאס הוא הנציג האמיתי של העם הפלסטיני. פקידי הרשות הפלסטינית הגיבו להצהרות איראניות אלה ב"חומרה חסרת תקדים". עומר אל גול אמר שהגיע הזמן לסיים את המשטר האיראני של מוות והרס. דובר פת"ח, אוסמה אל-קוואסמי, הצהיר כי איראן מבקשת לפלג את הפלסטינים, להסית למלחמת אזרחים ולעורר סכסוכים בין-דתיים ואתניים במדינות רבות בעולם הערבי, ומסיבה זו איראן אינה יכולה להועיל לעם הפלסטיני[10].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Iran FM : Palestine not to be spilt into two pieces". Ministry of Foreign Affairs. 2 ביוני 2012. אורכב מ-המקור ב-2016-08-19. נבדק ב-10 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Rachel Brandenburg, Iran and the Palestinians, United States Institute of Peace
- ^ From friends to foes: How Israel and Iran turned into arch-enemies — Iran — Haaretz.com
- ^ Iran and the Palestinians | The Iran Primer
- ^ President Mahmoud Abbas: No To Violence, Terrorism, Gunfire, or Military Intifada. Palestine-pmc.com (28 December 2009). Retrieved on 2010-08-21.
- ^ "Why Is Iran Shipping Arm to Hamas and Hezbollah?". The Blaze. נבדק ב-18 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Iran: The Regional Power behind the Hamas War Effort". Jerusalem Center For Public Affairs. נבדק ב-18 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Senior Hamas official: No more military assistance from Iran". ynet. נבדק ב-18 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ PA hits back at Ahmadinejad: You have no right to speak about Palestine
- ^ www.memri.org. "The Palestinian-Israeli Negotiations – A Current Overview". MEMRI - The Middle East Media Research Institute. נבדק ב-18 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
