לדלג לתוכן

יחסי איראן–בוליביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי איראןבוליביה
איראןאיראן בוליביהבוליביה
איראן בוליביה
שטחקילומטר רבוע)
1,648,195 1,098,581
אוכלוסייה
91,853,280 12,469,853
תמ"ג (במיליוני דולרים)
401,505 45,850
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,371 3,677
משטר
רפובליקה אסלאמית רפובליקה

יחסי איראן–בוליביה הם יחסי חוץ בין בוליביה לאיראן. שתי המדינות חברות בקבוצת המדינות הבלתי-מזדהות וב-G77.

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בשנת 2007.[1]

יחסים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגריר איראן בבוליביה אמר כי ארצו תפתח שתי מרפאות בריאות ציבוריות בעלות נמוכה במדינה, שהיא הענייה ביותר באמריקה הדרומית. הנספח האיראני לעסקים הוג'אטוללה סולטאני אמר כי ארצו מתכננת להשתמש בבוליביה כבסיס לתוכניות רפואיות עתידיות של הצלב האדום ברחבי היבשת.[2]

בשנת 2010, נשיא בוליביה אבו מוראלס ביקר באיראן וחיפש השקעות נוספות בבוליביה, ו"להרחיב את הקשרים, לקדם השקעות ולהגביר עוד יותר את שיתוף הפעולה". הנסיעה כללה גם דיון על השקעה מתוכננת של 287 מיליון דולר איראנית בבוליביה. קדם לכך קו אשראי שהוענק איראן לבוליביה תמורת 287 מיליון דולר נוספים כסיוע לפיתוח, בפרט לחיפושי מינרלים ותעשיית הטקסטיל.[3]

יחסים פוליטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ביקור נוסף באיראן ב-2010, יחד עם נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, הוא אמר שיש צורך "לחזק את חזית ההתנגדות שנוצרה על ידי אומות עצמאיות ושוחרות חופש כדי להילחם נגד האימפריאליזם וההגמוניה העולמית". בוליביה גם הכחישה שיש לה הסכם חיפוש אורניום משותף עם איראן לנוכח הלחץ הבינלאומי על תוכנית הגרעין של איראן.

ביקורים רשמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביקור באיראן בשנת 2008, נשיא בוליביה מוראלס הבטיח סיוע איראני בקידום פיתוח פחמימנים. ועדה איראנית תסייע לבוליביה לחקור אפשרויות שונות לקידום פטרו-כימיה וייצור חקלאי, וכן תבקש להאיץ השקעה של כ-1.1 מיליארד דולר שהבטיח נשיא איראן אחמדניג'אד בביקורו בבוליביה בספטמבר 2007. בוליביה תיארה את הביקור כניסיון להגיע למדינות אחרות ש"נדחו על ידי הקהילה הבינלאומית". מוראלס הוסיף כי השתיים הן כ"שתי מדינות ידידותיות ומהפכניות" המחזקות את הקשרים; והוסיף כי המאמצים של איראן לספק גיבוי כלכלי ופוליטי "יתמכו במאבק האיכרים באמריקה הלטינית". ההשקעות של איראן יחזקו את הקשרים הכלכליים והחקלאיים הדו-צדדיים, ממפעלי עיבוד חלב ועד תחנות טלוויזיה ורדיו, כולל הסכם לספק לטלוויזיה הממלכתית של בוליביה תוכניות בשפה הספרדית,[4] ועד למימון חיפושים הידרואלקטרים. דיווחים גם הצביעו על עניין במאגרי האורניום והליתיום של בוליביה לשימוש בפרויקטים גרעיניים איראניים. מוראלס התבדח בעבר שגם הוא חלק מ"ציר הרשע".[5]

הוא ביקר שוב באיראן ב-2010, וחתם על הסכמים על שיתוף פעולה בייצור מלט, מכונות תעשייתיות ופרויקטים של תעשיית המזון.[3]

שר ההגנה האיראני הגנרל אחמד וחידי ביקר בבוליביה בהזמנת מקבילתו הבוליביאנית מריה ססיליה צ'אקון. לאחר שהשתתף בטקס צבאי אמר כי "אמריקה הלטינית היא כבר לא החצר האחורית של ארצות הברית ואיראן תשפר את יחסיה הקונסטרוקטיביים עם המדינות האזוריות". הוא גם כינה את הביקור "מוצלח" וכי שתי המדינות ישפרו את "קשריהן ההולכים וגדלים".

נציגויות דיפלומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איראן מחזיקה בבוליביה שגרירות בלה פאס.
  • בוליביה מחזיקה באיראן שגרירות בטהראן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד Robin Yapp, ‏Iran defence minister forced to leave Bolivia over 1994 Argentina bombing, The Telegraph, 1 June 2011
  2. ^ "Iran to open 2 health clinics in Bolivia". Forbes. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Al-ManarTV:: Bolivian President Seeks Investments in 3-Day Visit to Iran 25/10/2010(הקישור אינו פעיל, November 2016)
  4. ^ Kiriakou, John (16 בנובמבר 2008). "Iran forging ties to Latin America". Houston Chronicle. נבדק ב-20 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Bolivia's president lands in Iran". BBC News. 1 בספטמבר 2008. נבדק ב-2 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)